"מי רוצה לעבוד בבניין בתל אביב בעבודת טיח? העזתים שעבדו שם לא ישובו וטוב שכך אבל העבודה תקועה....750 ש"ח עד ארבע מדי יום", נכתב בפוסט פומבי שצבר תאוצה בקבוצת Secret Tel Aviv שחברים בה מעל 450 אלף איש.
הפוסט הזה קיבל 1,800 לייקים, 321 תגובות ו־5,300 איש שיתפו אותו. האם זה ניצן של שינוי וכניסה של עובדים ישראלים לענף? בענף לא מאמינים שזה כבר יכול לקרות אחרי שנים שניסו, אבל אפשר לקוות שהקונספציה גם בתחום זה תשתנה.
● שהות המפונים בבתי המלון מסתיימת מחר, אך טרם התקבלה החלטה על הארכתה
● "היצע מטורף": איך שינתה המלחמה את שוק השכירות בתל אביב?
המחסור בעובדי בניין החריף עם פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר שהוביל לסגר מתמשך על השטחים. על פי התאחדות הקבלנים, בענף הבנייה מועסקים דרך קבע כ־220 אלף עובדים ישראלים, כ־82 אלף פלסטינים מיו"ש וכמה מאות בודדות מעזה. בנוסף, ישנם כ־14 אלף עובדים זרים העובדים בעבודות רטובות (בנית שלד, טיח, ריצוף).
בעקבות המחסור האדיר שמשפיע על הענף כולו, אושרה בממשלה השבוע החלטה על הבאת 10,000 עובדים זרים שלא באמצעות הסכמים בילטרליים עד סוף השנה. זאת בנוסף לכ־10 אלף עובדים זרים בהסכמים בילטרליים, שחלקם עזבו את הארץ והצפי במשרד הבינוי והשיכון שישובו מסין ומולדובה.
לאורך שנים רבות מנסים לתמרץ ולהוביל כניסת ישראלים לבנות את הארץ. אבל הישראלים שנכנסו לבניין עוסקים במה שמכונה "גמרים" עבודות סיום הבנייה כמו גבס, אינסטלציה וחשמל. באשר לעבודות הקמת המבנה וביסוסו המכונות "רטובות" בהן נבנה השלד, הטיח והריצוף - לאלו הישראלים לא באים בכלל לעבוד וזאת למרות שהשכר גבוה יותר.
ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ, אומר לגלובס: "העובדים הישראלים, והכוונה גם מהחברה הערבית וגם היהודית, לא רוצים לעבוד במקצועות ה'רטובים', בגלל התדמית הלא טובה שיש למקצוע הזה. עד שנות ה־60 לעבוד כעובד בניין זה היה מקצוע טוב ומכובד. עובדי סולל בונה היו מכובדים מאוד. אחרי מלחמת ששת הימים, כשהערבים מהשטחים נכנסו, התדמית של המקצוע הידרדרה.
"עובד ישראלי לא מוכן לבוא לעבודה הזו גם אם השכר גבוה, ואם כבר מישהו מגיע הוא בא לתקופה קצרה לחסוך קצת כסף, מרוויח 15 אלף שקל בחודש ואחרי שלושה חודשים נוסע לטיול הגדול של אחרי הצבא ונוטש את התחום. אנחנו לא יכולים לבסס ענף שלם על כוח אדם שיגיע או לא יגיע. בתחום העבודות הרטובות אנחנו לא רואים עובדים ישראלים וזאת גם אם המשכורת גבוהה ומתקרבת ל־20 אלף שקל".
מה אתם עושים כדי למשוך עובדים ישראליים?
"בין היתר חתמנו על פרויקט לגיוס עובדים ישראלים לתפקיד שלדאי, מתוך הבטחת קריירה שיהיה אח"כ מנהל עבודה. זו הייתה תוכנית שרצה בחמש השנים האחרונות והסתיימה לפני כשנה לאחר שלא הייתה היענות והמדינה סגרה את התקציב. מתוך 90 מיליון שקל ניצלנו 12 מיליון שקל בהכשרות. רוב מי שנכנס עזב, ומי שנשאר באמת התקדם למנהל עבודה.
"העובד הישראלי לא מוכן לעבוד במקצועות הקשים בשמש בגשם ובגבהים ובסיכון אישי. יותר נוח להיות מתקין גבס בבניין גמור מאשר להיות תלוי בין שמיים וארץ, וזה מקצוע מסוכן. זה כך בכל העולם, באמריקה היספנים ומקסיקנים, בגרמניה עובדים טורקים, אנגליה ערבים מוסלמים וגם הודים. המקום היחיד שבו רואים גם מקומיים הוא סקנדינביה. יש שוודים או דנים באתרי הבנייה. גם שם יש עובדים זרים אבל אולי בהיקפים קטנים יותר".
מענקים מהמדינה לענפי החקלאות והבנייה במלחמת חרבות ברזל
● כל עובד חדש יקבל 3,000 שקל על בסיס חודשי בהעסקה של חודשיים מראש
● מענק מוגדל 4,000 שקל לעובד המתמיד בחודש השלישי
● סה"כ בשלושה חודשי עבודה: 10,000
● מענק כפול במקומות עבודה באזורים המפונים כלומר 20,000 שח בהעסקה של 3 חודשים
● המענק ישולם לעובד על-ידי הביטוח הלאומי
המענקים למועסקים חדשים בענפים חקלאות ובניין יהיו בתוקף עד סוף 2023.
מענק של 10־20 אלף שקל ל־3 חודשי עבודה
ב־9 בנובמבר פורסמה תוכנית מענקים לתמרץ עבודה בענפי החקלאות והבנייה, שאיבדו היקף רחב של עובדים זרים ופלסטינים. המענקים יינתנו לכל עובד חדש בענפים אלה, בסך 3,000 שקל כל חודש וישולם על ידי ביטוח לאומי בעבור העסקה של חודשיים לפחות ומענק מוגדל של 4,000 שקל לעובד שמתמיד בחודש השלישי. כלומר מענק של 10,000 שקל על שלושה חודשי עבודה. נוסף לכך, המענק יוכפל עבור עובדים בענפים אלו באזורים המפונים כך שיכול להגיע עד כדי 20 אלף שקל. אך מדובר בתוכנית קצרת טווח והמענקים בתוקף לעובדים שיכנסו לענפים הללו עד סוף השנה.
במשרד הבינוי והשיכון צפויים לצאת בשבוע הבא בקמפיין רחב לעידוד וגיוס עובדים בענף הבנייה ברשתות ובעיתונים בשפות שונות, בשיתוף הקרן לעידוד ענף הבנייה המשותפת להתאחדות בוני הארץ וההסתדרות הכללית שמפעילה את האקדמיה למקצועות הבנייה.
"כ־120 חרדים בהכשרות מתחילת המלחמה"
התעניינות מסוימת בעבודות בניין נרשמת כרגע בחברה החרדית. "פותחים עכשיו ארבע כיתות של כ־120 חרדים שנרשמו עם פתיחת המלחמה, של עוזרי בטיחות ומנהלי עבודה. חלקם הקטן אולי יפנו למקצועות הליבה של עבודות רטובות", אומר סרוגו.
"לקבלנים הכי נכון והכי מתאים להעסיק עובדים ישראלים, אנחנו לא רוצים להיות תלויים בסגר השטחים או עלויות של הבאת עובדים זרים. אבל אי אפשר לחכות ולהמתין. הלוואי והיו לי רק עובדים ישראלים באתר הבנייה, אבל צריך להכיר בעובדה שיש מקצועות שרק הזרים מוכנים לעבוד. נשמח לקלוט כל אחד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
