רובוטים ומכליות מלאות חומר נפץ נוזלי: כך מנסה צה"ל לאלץ את המחבלים לצאת מהמנהרות

כוחות צה"ל השתלטו על רוב צפון רצועת עזה, לפחות על החלקים שנמצאים מעל פני הקרקע. מתחת לנוף העירוני המופצץ של הרצועה, החמאס עדיין שולט.

● מה כתב הנשיא ביידן על מדיניות החוץ האמריקאית ומה לא קראו רוב הישראלים
● עיכובים והתייקרות הביטוח: כך צפויה להשפיע חטיפת הספינה על שוק הרכב

המלחמה נכנסת לשלב חדש, והצבא הישראלי מעביר את הקרבות אל מתחת לאדמה, למערכת המנהרות האגדית שבנה החמאס.

זוהי תחילתו של קרב אליו הצדדים מתכוננים כבר שני עשורים. ארגון הטרור בילה שנים בהרחבה ובביצור של המנהרות, והפך אותן למבוך ענק, וישראל הקימה יחידות מיוחדות להילחם בהן, ופיתחה לשם כך כלי נשק חדשים.

כדי לנצח, צה"ל מכניס למערכה כלים משודרגים, כמו רובוטים נושאי מצלמות הממפים את המנהרות, ומכליות המלאות חומר נפץ נוזלי, שמוזרם לתוך המנהרות בצינורות, כך אמר קצין המנהל את לוחמת המנהרות בצפון הרצועה.

ישראל אוספת מודיעין חדש על רשת המנהרות בכל יום, מגלה מנהרות חדשות וחוקרת אנשי חמאס, וכך בונה חלק לחלק תמונה שתיתן לצה"ל מושג טוב יותר לגבי העיר התת-קרקעית. ב־14 בנובמבר הודיעה ישראל שכוחותיה כבר גילו לפחות 500 פירי מנהרות.

בשבוע שעבר, הודיעה ישראל שחיילי צה"ל מצאו מנהרה אחת בתוך מסגד, ואחת מחוץ לבית החולים רנטיסי בצפון רצועת עזה, שם השתמשו ברובוט שגילה דלת חסינת חומר נפץ בתחתית פיר בעומק 20 מטר. בנוסף פירסמה המדינה צילומים של פתח מנהרה מתוך קומפלקס המבנים של בית החולים שיפא בעזה, בעקבות לחץ בינלאומי להצדיק את ההחלטה הצבאית לפשוט על בית החולים.

 דובר צה''ל תא''ל דניאל הגרי מסייר במנהרה של חמאס שנחשפה ע''י כוחות צה''ל בגבול עזה / צילום: ap, דובר צה''ל

מאות קילומטרים מתחת לעזה

זו לא הפעם הראשונה שכוחות מתמרדים - מהווייטקונג בווייטנאם ועד הטליבאן באפגניסטן - השתמשו במנהרות כדי להילחם ביריבים המצוידים טוב יותר, אבל מבוך המנהרות שבנה חמאס נחשב בעיני מי שחקרו אותו למפעל שאין לו מקבילות בשום מקום אחר.

מאמינים שאורך המערכת כולה עלול להגיע למאות קילומטרים מתחת לקרקע בעזה, כך לפי קצינים ישראלים, הצהרות של חמאס, ושל עזתים וישראלים שהיו בתוך המנהרות. חמאס השתמש במנהרות כדי להבריח מוצרים ממצרים, וכדי לפתוח במתקפות חוצות גבול נגד ישראל.

הרשת כוללת מנהרות צרות שרוחבן מספיק לאדם אחד, וחלקים רחבים יותר, כולל חדרים, משרדים ומתקנים רפואיים, שנועדו לשמש בזמן מצור. חלק מהמנהרות מאווררות ומחוזקות בקירות בטון, מקבלות אנרגיה סולרית או דלק מסוג אחר וכוללות אמצעי תקשורת בסיסיים. ישראל האשימה את חמאס בשימוש בדלק המועט שנותר בעזה כדי להפעיל את מערכת האוורור של המנהרות.

"זו מערכת המנהרות הכי מתוחכמת שאי פעם הייתה במלחמה", אמרה דפנה ריצ'מונד-ברק, מרצה באוניברסיטת רייכמן ומחברת ספר על לוחמה במנהרות.

בישראל חושבים שחמאס משתמש במנהרות גם כדי להחזיק חלק מיותר מ-200 חטופים שנלקחו לעזה ב-7 באוקטובר. בת של אחת החטופות ששוחררו בחודש שעבר בעסקה בתיווך מצרי וקטארי אמרה שאמא שלה תיארה את ירידתה למנהרות לאחר שנחטפה מהקיבוץ שלה.

יוכבד ליפשיץ, בת ה-85, אמרה שהיא וקבוצה של חטופים אחרים הלכו כמה קילומטרים במנהרות ברוחב מריצה לפני שהגיעו לחדר גדול מרוצף אריחים, סיפרה ביתה שרונה ליפשיץ. כשהגיעו לשם, אמר אחד המחבלים, "ברוכים הבאים לעזה התת-קרקעית".

ליפשיץ וכמה חטופים אחרים נלקחו לחדר קטן יותר שכלל שירותים, מקלחת ומזרנים. הם יכלו לשמוע משם את הפיצוצים על פני הקרקע. כשהובלו החוצה מהמנהרות לפני ששוחררו ב-23 באוקטובר, הלכו זמן רב לפני שיצאו דרך סדרה של מדרגות וסולמות.

חמאס גם משתמש במנהרות כדי להוציא מארבים נגד חיילי צה"ל בעזה, ואנשיו יורים, זורקים רימונים ומשגרים טילי נ"ט לפני שהם ממהרים לביטחון מתחת לאדמה. ארבעה חיילים נהרגו בשבוע שעבר בפתח פיר מנהרה ממולכד.

כוחות הקרקע חשפו מאות פירים

בתחילת הלחימה ישראל רצתה להשמיד את המנהרות מהאוויר, אבל בצה"ל אומרים שהכוחות על הקרקע בעזה חשפו עוד מאות פירים. עם כל גילוי, צה"ל חייב לקבל החלטה האם להשמיד את המנהרה. השמדת פירים יכולה למנוע מארבים, אך פעולות כאלה מסכנות גם את חיי החטופים.

המנהרות הן בעיה צבאית כל כך מרכזית, שלצה"ל יש יחידה מיוחדת, יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות) שמפעילה כלי נשק ופצצות המיועדים למנהרות. לוחמי היחידה מוטמעים בימים אלה בכוחות החי"ר והשריון בעזה, וליהל"ם יחידת קרב משלה שמיומנת בלוחמת מנהרות, על פי תא"ל במיל' אמיר אביבי, שהיה קצין בכיר בגזרה. הוא אמר שצה"ל הבטיח בשנים האחרונות שגם ליחידות קרביות רגילות הכשרה מסוימת בלוחמת מנהרות, במרכזי אימונים שנבנו לשם כך בתוך ישראל.

הרובוטים נושאי המצלמות של ישראל עוזרים לתת לה מבט חלקי על מי שנמצא במנהרות ואיפה הן, אמר הקצין בצה"ל, המנהל את המלחמה במנהרות, "זה כבר נותן תמונה טובה בלי לפצוע חיילים שלנו, בלי להיכנס למנהרות", הוסיף.

אחת השיטות העיקריות שבהן משתמשים כוחות ישראליים לפיצוץ המנהרות הוא מילוין בחומר נפץ דמוי ג'ל, אמר אביבי. הנוזל הזה מוזרם למנהרות בצינורות המחוברים למשאיות הנושאות מכלי ענק. הבעיה היא שצריך טונות מהחומר הזה כדי להשמיד כמה מאות מטרים של מנהרה, אמר הקצין, והוסיף שהצבא שוקד על שיטות אחרות להשמדתן.

שר הביטחון יואב גלנט רמז שלצה"ל טכנולוגיות חדשות להשמדת רשת המנהרות. המטרה של ישראל היא לזהות, להשמיד ולהקיף מספיק מנהרות, כך שחמאס ייאלץ להיכנע או לצאת מהן להילחם, אמר שר הביטחון.

כדי להשמיד את כל רשת המנהרות, אנליסטים צבאיים אומרים שישראל כנראה תצטרך להפעיל חימוש חודר בונקר או חימוש תרמובארי, המכיל תערובת שמתפזרת ואז מתלקחת, ונועד ליצור פיצוץ שעוקף מכשולים וזורם בתוך בניינים. ארגונים הומניטריים הזהירו מהסכנה בשימוש בכלי נשק תרמובאריים באזורים מאוכלסים בצפיפות כמו עזה.

צה"ל השתפר מאז 2014, אבל אין פתרון קסם

ריצ'מונד-ברק אומרת שצה"ל השתפר במאבק באיום מהמנהרות לעומת הפעם האחרונה שניצב מולן במבצע צוק איתן ב-2014. עדיין, אמרה, אין לישראל פתרון קסם לטיפול ב"מערך נרחב, לא ייאמן של אתגרים שעולים מהאיומים התת-קרקעיים".

ההיסטוריה של ישראל עם מנהרות בעזה ארוכה ומורכבת. העזתים החלו לחפור מנהרות בשנות ה-90 כדי להבריח סחורות ממצרים, אמר אביבי, שהחל את הקריירה הצבאית שלו כקצין זוטר בעזה ואז זיהה כ-30 מנהרות בשנתיים.

בסופו של דבר החל חמאס להשתמש במנהרות לפעילויות התקפיות. ב-2004, פוצצו אנשיו פצצה במעבר שחפרו מתחת לבסיס צבאי על קצה של גוש התיישבות יהודית. ישראל נסוגה מרצועת עזה שנה אחר כך.

ב-2006, חמאס השתמש במנהרה כדי לחטוף את חייל צה"ל גלעד שליט, ששוחרר חמש שנים אחר כך בעסקת חילופי שבויים שכללה יותר מ-1,000 אסירים פלסטינים וערבים. בין המשוחררים היה גם יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה כיום, והאיש שישראל אומרת שהוא האדריכל של מתקפות 7 באוקטובר.

המנהיג הצבאי של חמאס בעזה, מוחמד דף, היה אחד המנהיגים בארגון שנתן עדיפות לבניית המנהרות, כך אומרים פלסטינים המכירים את החשיבה של חמאס.

המחבלים השתמשו במנהרות המחברות בין עזה לחצי האי סיני במצרים כדי להכניס לרצועה כסף מזומן, רובים וחומרים לבניית נשק, כך אמרו קצינים ישראלים ואמריקאים לשעבר. מאוחר יותר נקטה מצרים פעולות לסיכול ההברחות דרך המנהרות, בשילוב עם ישראל.

החנקת רשת ההברחות של חמאס עזרה לזרז התפרצות רצינית של אלימות ב-2014, כשצה"ל גילה עשרות מעברים תת-קרקעיים חוצי גבול מעזה. התחכום שלהן הפתיע את ישראל: למנהרה אחת היה פיר כניסה בעומק 50 מטר, והיא נמשכה יותר משלושה קילומטר מתחת לאדמה, לפני שיצאה לקרקע לא רחוק מקיבוץ בישראל. גג הבטון המקושת שלה היה בערך בגובה 1.5 מטר. חוטי חשמל וטלפון, וכן מסילות להעברת סחורות, היו מותקנים לכל אורך המנהרה.

הגילוי של רשת המנהרות היה כל כך משמעותי, שמטרת המלחמה המוצהרת של ישראל שונתה מעצירת הרקטות שיורים הפלסטינים בעזה לאטימה והשמדה של המעברים התת-קרקעיים.

בתוך המנהרות, הצבא אמר שמצא מטולי RPG, מרגמות, רובי קלצ'ניקוב ואופנועים - עדויות שהראו שחמאס התכוון לרצוח ולחטוף ישראלים, כך אמרו קצינים ישראלים.

"כשסיימנו את המבצע ב-2014, הייתה הבנה ברורה מאוד בצה"ל שאנחנו צריכים להתייחס לאיום הזה הרבה יותר ברצינות", אמר אביבי.

צה"ל החל להשקיע באימונים ללוחמה במנהרות, טכנולוגיה לזיהוי ומיפוי מנהרות ודרכים להשמיד אותן. הוא הקים מכשול תת-קרקעי סביב עזה, והשקיע במערכת לזיהוי חפירת מנהרות המכונה "המכשול", כך דיווח וול סטריט ג'ורנל בעבר.

במקביל, חמאס הפך את הביצורים בתוך עזה לעדיפות עליונה. הוא העסיק יותר עובדים בזרוע הצבאית לבניית המנהרות, על פי אנליסטים פוליטיים פלסטינים, העוקבים אחר התפתחות המנהרות. הם העריכו שאלפי עזתים הועסקו, וחלקם גם מתו כשחלקים שנחפרו קרסו.

חמאס וישראל נלחמו שוב במשך 11 יום ב-2021. הארגון האיסלמיסטי החל לירות רקטות מעזה לאחר היתקלויות בין רשויות אכיפת החוק הישראליות ופלסטינים באחד המקומות הקדושים ביותר בירושלים. בתגובה, צה"ל פתח במתקפה אווירית על רשת המנהרות, שאותה כינה ה"מטרו" של חמאס. ההפצצה גרמה לבניינים שלמים לקרוס. לאחר הפסקת אש, היו מחוררים רחובות עזה במכתשים שנועדו לפגוע במנהרות שמתחת.

לא נראה שהתקיפות האוויריות האלה הצליחו לשבש את יכולת חמאס להשתמש במנהרות באופן קבוע, והן כנראה שופצו במקומות שבהן ההפצצות פגעו בהן, כך אמרו אנליסטים צבאיים.

ריצ'מונד-ברק אמרה שהעובדה שמנהיגי חמאס ואלפים מפעיליו כבר חיו שבועות ארוכים מתחת למנהרות, מדגימה עד כמה התכנון של הארגון במנהרות חכם. חמאס כנראה מחזיק שם מרפאות, רזרבות נשק לאנרגיה ומספיק מזון, ופעיליו כנראה התאמנו מנטלית על השהות במקומות חשוכים וסגורים, אמרה.

אבי ביצור, סגן אלוף במיל' בפיקוד העורף של צה"ל, אמר שישראל צפויה לנהל משא ומתן עם מחבלי חמאס שנמצאים מתחת לקרקע לגבי שחרור החטופים, לפני שתקבל החלטה סופית איך להתמודד עם המנהרות ועם הנהגת הארגון.

"אנחנו צריכים לטפל בחטופים קודם כל", אמר ביצור. "שנית, אנחנו חייבים סבלנות. אי אפשר לחיות לנצח מתחת לאדמה".

דב ליבר השתתף בהכנת הכתבה.