עמוס גלעד מעריך: זה מה שחמאס מנסה להשיג בעסקת החטופים

"קודם כל, מטרת העל כרגע היא לשחרר את החטופים", כך אומר לגלובס האלוף (במיל') עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ולאסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ולשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים. "זו טרגדיה אנושית ומדינת ישראל אחראית לכישלון הזה. לכן, יש לנו מחויבות מוסרית, ואם החטופים לא ישוחררו זה לדיראון עולם. רצועת עזה הפכה לחמאסטן - ישות שמשלבת ארגון טרור רצחני יחד עם ממשל אזרחי, שמחזיק את רוב האוכלוסייה בתנאי עוני מחפירים, ללא מוצא ותקווה, בגלל מעשי הזוועה שלו. חמאס חייב להפסיק להתקיים".

● ראיון | הבכיר שחושף: כבר בשנת 2019 היו התרעות על חטיפה של חמאס
● ראיון | הבכיר שמסביר: זה מה שחמאס השיג בעסקה, וכך צריכה לנהוג ישראל
● ראיון | הוא היה בעמדות בכירות והתריע מפני המצב הביטחוני. לא הקשיבו לו

לדעתו של גלעד, "ליעד האסטרטגי הזה של מיטוט שלטון החמאס יש תמיכה גם של ארה"ב, של העולם, ואני אומר בזהירות שגם העולם הערבי מעוניין בסתר ליבו שחמאס יפסיק להתקיים כאן, מכיוון שהאסלאם הרדיקלי הוא איום על המדינות הסוניות המתונות, וחמאס משתייך באופן מעשי לציר האיראני. אז זו גם פגיעה בציר האיראני וזה גם יסלול את הדרך לכונן מחדש את ציר השלום, להשלים את השלום עם סעודיה ולהקים ברית של מדינות מול האיראנים ושותפיהם. העולם הערבי המתון הרי מבין שאיראן היא מדינת טרור שקוראת להשמדת מדינת ישראל, תומכת בארגונים הללו, והיא מדינת סף גרעינית שמחפשת לעורר אי־יציבות באזור. לכן, היעד של סילוק החמאס הוא חיוני".

עד כמה העסקה הזו 'בטוחה' ועד כמה היא עלולה לפגוע בהמשך הלחימה?
"שאלה טובה, כי אתה לא יודע מה יקרה אחרי ארבעת הימים האלה, ואפילו תוך כדי, אבל העובדה היא שבעסקה הזו, בשחרור הזה של ילדים ונשים, הממשלה נתנה את האישור על בסיס המלצה של כל גורמי הביטחון - צה"ל, שב"כ, מוסד, אמ"ן ועוד".

מבחינה צבאית, לא יהיה קשה להתניע את המהלך הצבאי מחדש אחרי שהכל נעצר לתקופה ממושכת יחסית?
"זה בהחלט מאתגר", עונה גלעד. "אבל יחד עם זאת, אם יש הפסקת אש אתה יכול לאסוף יותר מודיעין מהשבויים שבידינו. נפלו לידינו הרבה מאוד מסמכים של חמאס. יש לנו מודיעין עשיר מאוד, והעובדה היא שחמאס אולי עוד לא סולק לגמרי מהצפון ומהמרכז של רצועת עזה, אבל בוודאי שהארגון לא דומה בעוצמתו למה שהוא היה קודם לכן, והוא יותר ויותר מתרכז בדרום הרצועה. צריך לזכור שלשטח הזה בדרום הרצועה נמלטה כל האוכלוסייה העזתית. אבל גם זה, בריחת החמאס דרומה, מאפשר לך להכין בקור רוח, תוכניות שהולמות את המצב הנוכחי, כי נקודת המוצא היא שונה ממה שהייתה לפני השבעה באוקטובר, כשהיינו מעבר לגבול. עכשיו אנחנו כבר בתוך השטח".

כחלק מהעסקה, הממשלה הסכימה לכך שצה"ל לא יטוס עם כטב"מים ומטוסים מעל הרצועה. האם זה באמת פוגע ביכולת שלנו לדעת מה קורה שם?
"עד כה, אגף המודיעין מראה יכולות מרשימות ביותר. התקיפות בעזה מוכוונות על־ידי מודיעין מאוד מדויק ואיכותי, ויש לנו היום מודיעין הרבה יותר מתוחכם ומקצועי מאשר בתקופתי באמ"ן. אז בסופו של דבר, למרות שזו מגבלה מסוימת, הצבא וגופי המודיעין יצליחו להתגבר עליה".

איך דואגים, גם צבאית וגם מדינית, שהחמאס לא ירמה אותנו בעסקה?
"יש לנו כמה אמצעים לעשות את זה. קודם כל יש לנו מודיעין מצוין, וזה האמצעי הראשון. המודיעין צריך בעצם כל הזמן לבדוק שהם לא משקרים ושהם ממלאים את ההתחייבות. העניין השני הוא שהם נתנו התחייבות בראש ובראשונה לקטאר, שהיא מדינה שנותנת להם חסות, כאשר ההנהגה העליונה שלהם נמצאת במדינה. הם צריכים את קטאר והיא מחוברת חזק מאוד לארה"ב וגם לישראל. לכן, יש פה גם מימד של לחץ מדיני כדי שהעסקה תקוים".

בהקשר זה, האם אתה מאמין לחמאס כשהם אומרים שהם לא יודעים איפה חלק מהחטופים כרגע?
"אני אף פעם לא מאמין להם. החמאס שולט בעזה; נניח שהם לא יודעים, אבל הם יכולים לדעת אם הם רוצים. מי ששולט בעזה, שהוא הגורם הבכיר, החזק והמשמעותי בעזה הוא חמאס, ולכן אם הם יפעילו לחץ על הג'יהאד האסלאמי או על משפחות שאולי מחזיקות בחטופים - הם יכולים להביא אותם. לכן, אם אתה שואל אותי, אני לא מאמין להם. אף פעם לא מאמין בהם ולהם, אבל אני מעריך שבסבירות גבוהה הם יכולים להביא את כל בני ובנות הערובה החטופים".

מה האינטרס של חמאס בעסקה? האם הוא רק רוצה לקבל ארבעה ימי הפוגה כדי להתארגן ולהתרענן, או שיש כאן משהו אחר?
"אני לא יודע כמה ימי הפוגה הם מתכננים. הם הרי יכולים לחלק את החטופים והחטופות ל-20 או 30 ימים, ובכך למשוך כמה שיותר את הזמן כדי לעצור את המומנטום של ההתקדמות הצבאית של מכונת המלחמה של צה"ל, ואז לנסות להישאר בעזה.

תראה, מבחינת חמאס הוא רוצה להישאר בעזה, לשרוד כדי לכונן מחדש את חמאסטן ולהמשיך לנסות לרצוח אותנו. הוא כנראה הופתע מעוצמת התגובה שלנו אחרי השביעי באוקטובר, אבל כרגע הוא מבין את הכיוון שלנו ולכן הוא ינסה למשוך זמן ככל שהוא יכול".

מה צריך לעשות באמת אם הם ינסו לסחוב אותנו איזה חודש כשבכל יום הם מציעים לשחרר חטוף אחד או שתיים בתמורה להפוגה יומית? אנחנו צריכים להסכים עם זה?
"מה שאתה מעלה זה אכן דילמה. אני מעדיף להסתפק בכך שנראה מה קורה בימים הקרובים כשנשחרר את הילדים והאימהות, ואחר כך אם יקרה מה שאתה אומר צריך לעשות הערכת מצב ולבחון את זה מכל ההיבטים. אבל אני ממליץ כל הזמן - מטרת העל היא לשחרר את החטופים. זה לא דומה לשום דבר שחווינו בעבר. אלה אזרחי ישראל, ילדים, ילדות, נשים, חיילים וחיילות. כולם נחטפו כשהמדינה קרסה בשביעי באוקטובר ולא מילאה את חובתה הבסיסית".

אחרי שההפוגה תסתיים, מה צריכות להיות הפעולות הבאות של צה"ל?
"אני לא חושב שנכון לדבר על טקטיקה צבאית בתקשורת, גם בגלל שהאויב קורא את מה שנאמר כאן. מה שכן, מבחינה אסטרטגית, יש כמה מרכזי כובד של הנהגת חמאס שאליהם נצטרך להגיע. צריך להבין שהנהגת חמאס עדיין קיימת, וביום שהיא לא תהיה קיימת יהיה שינוי מהותי, כחלק מתחילת השינוי העמוק שאנחנו רוצים להשיג ברצועה".

מה לגבי שאלת "היום שאחרי" ברצועת עזה, מה חשוב לנו לשקול בעניין הזה?
"שאלת היום שאחרי היא מאוד חשובה. לדעתי, כרגע, אין לנו אסטרטגיה של 'היום שאחרי'. קודם כל, הרעיון שצה"ל ימשיך להחזיק בתוך רצועת עזה הוא לא נכון ולא ישים. אין לזה תוקף ואם נישאר, נהיה חייבים למלא את אחריותנו, בין אם אנחנו רוצים או לא, כלפי האוכלוסייה הפלסטינית. מעבר לזה, צריך לחשוב מי יכול להיכנס לשם כחלק מבניית הציר האסטרטגי מחדש - ציר השלום עם מצרים, ירדן, האמירויות, מרוקו, ובתקווה שיתרחב לסעודיה - שזה מאוד חשוב. זה בעצם יצור ציר של שלום ויציבות בהנהגת ארה"ב, מול ציר הרשע בהנהגת איראן, רוסיה, ובתמיכה מסוימת של סין. כל הנושאים האלה הם נושאים אסטרטגיים מהותיים, ומופיעים בחזון מאוד ברור שהנשיא ביידן כתב בטור שפרסם לאחרונה ב'וושינגטון פוסט'.

אסטרטגיית 'היום שאחרי' צריכה להיות בד־בבד עם הסכמה של ארה"ב. לדעתי, אנחנו גם חייבים להם, בגלל שהם התייצבו לצדנו ביום הקשה ביותר בתולדות המדינה ומאז מזרימים לפה אמצעים ונשק, אמל"ח בהיקפים גדולים מאוד, ועוזרים לישראל מבחינה מדינית. ואני חושב שזה גם חשוב לישראל ברמת הביטחון הלאומי, שאנחנו נהיה חלק מציר של מדינות מתונות בהובלת ארה"ב נגד הרשע מטהרן.

אסור לנו להתפתות לרעיונות הזויים ולפגוע בשלום עם ירדן ומצרים. כל הרעיונות ההזויים האלה שקוראים לשלוח את הפלסטינים למצרים ולירדן, זה פשוט איום על הסכמי השלום שאין להם חלופה למדינת ישראל. זה שמשרד שמתקרא משרד המודיעין של ישראל הוציא נייר איוולת שקורא לדחוף את הפלסטינים למצרים, זה פשוט איום על השלום. איום על ההסכמות בין ישראל למצרים, איום על הביטחון הלאומי של ישראל. זה פשוט, חטא היוהרה וטיפשות".

חיזבאללה הודיע שאם ישראל לא תתקוף אותו הוא מצטרף להפוגה. האם אתה מאמין לו והאם אתה חושב שאולי כדאי שאנחנו דווקא ננצל את ההפוגה בדרום כדי לטפל באיום מצפון?
"בעיניי, עדיף שיהיה שקט בכל הגדרות. שקט גם מאפשר לך להתכונן למערכה הבאה, ובסופו של דבר גם בלבנון, למעשה, יש שני כישלונות של סינוואר. ראשית, הוא ציפה שמעשי הזוועה שהוא הנחה עליהם כפקודה למחבלים ישברו אותנו ויפוררו אותנו - זה לא קרה; ושנית, הוא ציפה שייפתח עימות רב זירתי - גם זה לא קרה. למרות שאנחנו מותקפים גם מתימן וגם מלבנון, זה לא משהו שדומה לעימות כולל שיביא לפגיעה קשה מאוד בישראל. גם בעימות מול חיזבאללה, הפסקת אש יכולה לשרת אותנו באיסוף מודיעין, בהתארגנות ובהפקת לקחים".

מה לגבי הטווח הארוך מול לבנון? הרי תושבים רבים אומרים שלא יחזרו כל עוד כוח רדואן על הגבול.
"אני מבין אותם. אדם שגר בבית הצפוני של מטולה לא רוצה שהשכן שלו, במרכאות, מכוח רדואן, יחזיק סכין כדי לשחוט אותו, על בסיס מה שקרה בדרום. נצטרך לפתור שם את הנושא, לפחות בדרום לבנון, במציאת פתרון שתואם את הרוח ואת התוכן של החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, כך שלא תהיה להם נוכחות מדרום לליטני. את זה צריך לעשות באמצעים צבאיים, או באיום ברור שננקוט באמצעים צבאיים, כך שלא יהיה להם כדאי לעשות את זה. ללבנון יש הרבה מה להפסיד אם העימות יתרחב".