הריבית נותרה ללא שינוי. בנק ישראל מעריך - זו העלות של המלחמה

בהתאם לתחזיות המוקדמות, הוועדה המוניטרית החליטה היום (ב) להותיר את הריבית בישראל ללא שינוי. בוועדה החליטו להמשיך לבחון מקרוב אחר השפעת מלחמת "חרבות ברזל" על המשק ולעקוב אחר תנועות המטבע. זאת הפעם הרביעית בה בנק ישראל מחליט להשאיר את הריבית ברמתה הנוכחית בשיעור של 4.75%. 

● משה גפני תקף את הנגיד. תגובת בנק ישראל לא איחרה להגיע 
● הישראלים שוברים חסכונות: כ-20 מיליארד שקל נמשכו השנה מקרנות ההשתלמות 

בנוסף להחלטת הריבית, החליט הנגיד אמיר ירון להציג עדכון לתחזית המאקרו-כלכלית של בנק ישראל. התחזית פורסמה רק בחודש שעבר והתבססה על כמעט חודש של לחימה, עם זאת, האנליסטים באגף המחקר של הבנק התייחסו באוקטובר לתרחיש מרכזי בו המלחמה תימשך עד לרבעון הראשון של השנה הבאה. בהשוואה לתחזית הכלכלית של הכלכלן הראשי באוצר, תחזית זו אופטימית במיוחד.

התוצר צפוי לצמוח ב-2% בשנים 2023 ו-2024 (בהשוואה לצמיחה של 2.3% ב-2023 ו-2.8% ב-2024 בתחזית הקודמת). הגירעון צפוי לגדול ל-3.7% (1.4% יותר) השנה ול-5% בשנה הבאה (עלייה של 1.5% לעומת התחזית הקודמת) הצריכה הפרטית צפוייה לרדת ל-0.5% שלילי, השנה, ו-2% בשנה הבאה. שיעור האבטלה גם התרחב, זאת לאור הצפי לפגיעה בענפי התיירות, הבינוי ובאופן כללי כושר הייצור באיזורים שנפגעו מהמלחמה. שיעור האבטלה הרחב לפי בנק ישראל יעמוד על 4.3% (כולל חל"ת) ב-2023 ו-4.5% בשנה שלאחר מכן. 

"כחלק מעדכון זה, שינינו את הנחות העבודה ביחס למשך המלחמה. התחזית הנוכחית נבנתה תחת ההנחה שהשפעתה הישירה של המלחמה על המשק תימשך אל תוך שנת 2024 בעצימות פוחתת, לעומת ההנחה בתחזית אוקטובר שההשפעה הישירה תתרכז ברבעון הרביעי של 2023", כתבו בבנק. עוד מדגישים בבנק ישראל כי "מטבע הדברים, התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות, בין היתר על רקע אי ודאות בנוגע למשך, היקף ואופי המלחמה ולגבי החלטות הממשלה בנוגע לתקציב המדינה".

160 מיליארד שקל להוצאות מלחמה

להערכת בנק ישראל, אובדן ההכנסות מהמלחמה יעמוד על כ-35 מיליארד שקל, וסך ההוצאות הממשלתיות על המלחמה יסתכמו בכ-163 מיליארד שקל. 

בחטיבת המחקר צופים כי ההנחה היא שההשפעה הישירה של המלחמה על המשק תהיה בשיאה ברבעון הרביעי של 2023 ותימשך אל תוך 2024 בעצימות פוחתת. "בהתאם לכך, אנו מעריכים כי המלחמה תגרע, בממוצע עד סוף 2024, כ-3% תוצר. הפגיעה בתוצר נובעת הן מפגיעה בצד ההיצע והן מפגיעה בצד הביקוש. בצד ההיצע, גיוס המילואים הנרחב וההשבתה החלקית של מוסדות החינוך, בעיקר בחודשיים הראשונים של המלחמה, צפויים להתבטא בירידה בהיצע העבודה בכל ענפי המשק.

"בענף הבנייה יש פגיעה משמעותית במיוחד בהיצע העבודה בשל הגבלות על כניסת עובדים מיהודה ושומרון והפסקה מוחלטת של העסקת עובדים מעזה; אלו צפויים להמשיך ולהשפיע גם בשנת 2024. בענף החקלאות יש פגיעה חריפה בשל עזיבתם של עובדים זרים. נוסף על הירידה בהיצע העבודה, באזורי הלחימה ובאזורים מאויימים נפגע כושר הייצור בשל פגיעה בהון הפיזי וביכולת לעבוד", הם אומרים.

באשר לצד הביקוש, שם צופים בבנק ישראל כי סנטימנט צרכני שלילי צפוי לפגוע בביקוש לצריכה. "גם הביקוש ליצוא שירותי התיירות צפוי להיפגע, כאשר הניסיון מאירועים ביטחוניים קודמים מלמד שפגיעה זו צפויה להיות ממושכת. מנגד, בענף הבניה צפויה בטווח התחזית עלייה בביקוש בעקבות הצורך בשיקום מבנים. לאור התפתחויות אלו, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה הרחב בגילי העבודה העיקריים שעלה ברבעון הרביעי של 2023, יישאר ברמה גבוהה גם ב-2024".

ירון: "להתאים את התקציב למצב"

בפתיחת מסיבת העיתונאים, אמר הנגיד אמיר ירון כי "מידת אי הוודאות הכלכלית קשורה לתחום הביטחוני. לאור אלו ובהתאם למידע שהתווסף מאז ההחלטה הקודמת חטיבת המחקר עדכנה את התחזית. הכלכלה הישראלית איתנה ויציבה, היא ידעה להתאושש מלא מעט תקופות קשות בעבר ולחזור לשגשגש במהרה. אנו מקיימים הערכות מצב אודות השפעת המלחמה. מזהים את הפגיע ההכלכלית המשמעותית שספג המשק בשבועות הראשונים למלחמה ואת העלויות הנגזרות בתקציב המדינה.

למרות זאת המשק מציג יכולת הסתגלות בכמה תחומים, למשל, בתמהיל ובהיקף הרכישות ובחזרה של פעילות המסחרר. הצריכה באמצעות כרטיסי האשראי, שחוותה ירידה משמעותית בשבועות הראשונים, מתאוששת. מדדי המניות בישראל הראו לאחרונה סימני התאוששות כמו מרווחי האג"ח והתשואות. נושאים אלו נלקחים בחשבון של התחזית של חטיבת המחקר", אמר הנגיד. 

"המשך קיום הפעילות בעורף הוא חיוני לכלכלה. מרכיב מרכזי הוא החזרה של מערכת החינוך. חשוב שהממשלה תנוט את מדיניותה כך. המשק נבחן על ידי השווקים לא רק בהסתכלות לטווח הקצר אל גם לבינוני והארוך. לכן חשוב שהממשלה תבלום כבר עתה הוצאות חדשות שאופיין מתמשך לטווח הבינוני ארוך. 

חשוב לקבל בהקדם החלטות לגבי התאמות של התקציב שיתמכו בהפחתה מתמשכת של יחס החוב לתוצר מהרמה אליה יעלה בתום המלחמה. הפחתה כזו חשובה כדי לשמר את אמינות המדיניות הפיסקלית בעיני השווקים ולהיערך למשברים נוספים שעשויים לפקוד את מדינת ישראל בשנים הבאות". 

"החזרת האינפלציה ליעדה היא מטרה מרכזית גם בעת הזו", אמר ירון. "נכנסו עם אינפלציה גבוה מעל היעד. על פי התחזיות היא צפויה להתמתן בחודשים הבאים ולשוב במחצית הראשונה של 2024 לתחום היעד. רואים ירידה באינפלציה במוצרים שאינם סחירים כמו ענפי הדיור ולשוק הדיור משקל רב בפעליות הכלכלית. בחודשים האחרונים רואים התמתנות בשוק זה ומדד מחירי הדירות יורד לאחר שהמצב הביטחוני הוביל לירידה בפעילות". 

ירון התייחס גם לתוכנית רכישת המט"ח של הבנק, ואמר כי "תוכניות בנק ישראל יצרו עד כה יציבות בשוק המט"ח ובשווקים הפיננסיים. כמו כן בהסכמה עם המערכת הבנקאית הרחבנו את מתווה הסיוע ללקוחות גם לתושבי הצפון". 

בתשובה לשאלת גלובס, מה יגרום לבנק להוריד את הריבית, אמר הנגיד כי "צריך להכיר בעובדה שאנחנו עדיין בסביבת אי ודאות מאוד גדולה. יש אי ודאות גיאו פוליטית, מלחמתית, מאוד גדולה. שימוש פזיז בכלי הריבית, אם דברים יקבלו תפנית שלילית, רק יגבירו תנדותיות בשווקים הפיננסיים. לכן כרגע אנחנו ממתינים להתבססות של השווקים הפינסיים ורק לאחר מכן נשקול שימוש בכלים המוניטריים. יש פה תהליכים מאוד לא ברורים, גם בתחום האינפלציה. יש מגבלות היצע וביקוש, לדוגמה במחירי השכירות. אי היציבות כרגע מאוד גדולה, כשאנחנו נראה שהאינפלציה מתקדמת לכיוון טווח היעד כפי שאנחנו חושבים שיקרה, רק אז, בשלב הבא, נוכל להפעיל את כלי הריבית. בינתיים, מה שעשינו בלא מעט צעדים, זה להקל על הדברים המשמעותיים כמו משכנתאות והלוואות".

האם לא היה נכון להעדיף את שיקולי הצמיחה והעסקים הקטנים על פני האינפלציה ולהוריד ריבית?
"אנחנו בהחלט מודעים לכל האספקטים הללו וכשיגיעו התנאים שזה יבשיל נוכל לעשות את הצעד הזה. אנחנו 50 יום לתוך המלחמה, בסיבת אי ודאות מאוד גבוהה. פרמיית האג"ח של ישראל ירדה קצת אבל היא עדיין ברמה של טריפל B. אבל אנחנו רוצים לראות שהתנודתיות ירדה ויש התבססות שנוכל לדעת שאנחנו בעולם קצת יותר יציב. פזיזות פה, כפי שאמרתי, וחזרה לכיוונים אחרים - התיקון הזה עלול לעלות לנו הרבה יותר. במקביל אנחנו ערים לזה, ובדיוק בנקודות של עסקים קטנים וזעירים, נכנסו למתווה הזה שהוא גם דרך המערכת הבנקאית וגם דרך גופים חוץ בנקאיים".

האם התקציב שמקדמת הממשלה הוא תקציב לא אחראי והאם יש צורך להעלות את המסים ב-2024?
"ברור וזה היה די ברור כבר בתחילת הלחימה, שהוצאות הלחימה והמלחמה יצריכו הגדלה של תקציב הביטחון. לכן אנחנו קוראים לשים דגש לא רק על התאמות (תקציביות) אלא על התאמות פרמננטיות (קבועות) שיגיעו המקורות פרמננטיים. חשוב להמשיך לנהל מדיניות פיסקלית אחראית, ולשדר זאת לשווקים, שעוקבים היום יותר מתמיד אחר הפעילות בישראל. תקציב 2024 המחודש צפוי להיבנות רק בחודשים הראשונים של 2024. לאור זאת חשוב שכבר עתה הממשלה תציג את מחויבותה לאחריות פיסקלית באמצעות החלטות ממשיות לצמצום הוצאות שהפכו לנחוצות פחות. רצוי שהצמצום יהיה בהתאמות שלהן השפעה פרמננטית, ושתרומתן לצמיחת המשק נמוכה יותר. כך, אלו יהוו מקורות להתמודדות עם הגידול הצפוי בתקציב הביטחון גם בשנים שלאחר המלחמה ועם כך שיחס החוב לתוצר עלול להמשיך ולעלות ללא התאמות אלו. כרגע הממשלה עוד לא עשתה את זה והיא מדברת כרגע רק על תקציב 2023. אבל לפני שמגיעים ל-2024 אפשר כבר עכשיו להתחייב על דברים ספציפיים.

"באשר להעלאות מסים ב-2024, בטח בתקופה שהתחזית היא נמוכה מהפוטנציאל של הכלכלה הישראלית, זו לא תהיה התקופה הנכונה להעלות מסים. ככל שיסתכלו קדימה ל-2025-2026 יצטרכו לעשות התאמות, אבל ככל שיצליחו לעשות אותן בתוך התקציב, לא יצטרכו להעלות מסים".

אגף התקציבים ממליץ לסגור משרדים. שר האוצר לא מתכוון לסגור אפילו משרד אחד. מה דעתך בעניין הזה?
"יש פה החלטות פוליטיות ואני לא אכנס אליהן. אבל ברור לנו שכנראה הרבה משרדים לא בהכרח מבטיחים ביצועיות. פה המערכת הפוליטית תצטרך לשקול את המדיניות שלה, בהינתן שאנחנו בתקופה שיש לנו הרבה יותר הוצאות, וצריך להציג לשווקים שאנחנו עשוים את הצעדים הנכונים".

ירון נשאל גם לגבי איזה תגובות הוא מקבל מנגידים ברחבי העולם: "אם פרוץ המלחמה קיבלתי מכתבי תמיכה וטלפונים מכל הנגידים, כולל הבכירים ביותר. הייתי בשוויץ בכנס נגידים וגם שם הרבה מאוד הביעו הבנה ותמיכה. יתרה מזו, מי שעקב היה לי נאום בכנס מאוד בכיר של קרן המטבע במרקש עם הנגיד האמריקאי ג'רום פאוול, וגם שם לאחר מספר פסקאות שהיו קטנקרטית על המלחמה ולא על הכלכלה היו מחיאות כפיים. דברתי עם שרת האוצר של ארה"ב וגם היא הביעה תמיכה לא סוייגת".

מה דעתך על האופן שבו אושרה הקדנציה הנוספת שלך? ושאלה נוספת - לפני המלחמה הייתה הערכה של פיחות לשקל, אם זו הערכה שגויה?
"בנושא הארכת הקדנציה ראיתי בחיי תהליכים יותר אלגנטיים, אבל התוצאה היא חשובה. לגבי הערכת השקל, זו הייתה התגובה הנכונה. בתור כלכלניים, כששווקים יש להם אפקט דומינו יכולים להיות אובר שוטינג, אנחנו לא רוצים להגיע למצב של פאניקה ולכן הצעד שעשינו השרה ביטחון וחסם את זה ששער החליפין יגיע למקומות אחרים ונתן לשוקי האג"ח והמניות את הסביבה הנכונה. לכן זה בפירוש היה צעד נכון. זה שיש לנו 200 מיליארד דולר רזרבות מראה את החשיבות של המחסנית הזאת לאירועים כאלה. האמון שיכולים להתמודד לא פחות חשוב מעצם הביצוע".

הנגיד נשאל על המתקפה נגדו מצד יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, שאמר כי הוא "נגיד רע" שהרבה בהעלות ריבית אשר פגעו בציבור החלש. ירון הפנה לתגובה שהוציא בנק ישראל, בה נאמר כי "ראוי היה שיו"ר ועדת הכספים יראה את טובת המשק כולו, יהיה בקיא ביסודות הכלכלה וגם במה שקורה מחוץ לישראל - אז היה מגלה שפעולות הבנק המרכזי בישראל והנגיד, בהתמודדות עם האינפלציה, הקורונה והמלחמה, זוכות לתשבחות מצד כל גורמי המקצוע הבינלאומיים. וגם, חשוב לא פחות שהדיאלוג בין הכנסת והממשלה לבין מוסדות ציבוריים כמו בנק ישראל, יהיה מקצועי ומכבד, ולא יתאפיין בשיח רעיל ומפלג, שאינו הולם, ודאי בעת הזו". לאחר מכן הוא הוסיף: "פעלתי כפי שחשבתי ואני ממשיך לפעול כפי שאני חושב שצריך לפעול לטובת המדינה ולטובת הכלכלה".

התחזקות השקל תמכה בהחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי 

מדובר בהחלטת הריבית האחרונה של שנה זו, אך גם בהחלטת הריבית הראשונה מאז הוכרז כי ירו, ימשיך כראש בנק ישראל קדנציה נוספת בת חמש שנים. הכרזה זו נתנה זריקת עידוד לשווקים שרואים בהמשך כהונתו של הנגיד כצעד שמשרה יציבות על השוק.

התחזיות להורדת הריבית במשק החלו מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" בשל הצפי להאטה משמעותית בפעילות הכלכלית במשק. אך בבנק ישראל, שיצא בתוכנית למכירת דולרים בהיקף חסר תקדים על מנת לאזן את היחלשות המטבע המקומי בשל המלחמה, הכריזו כי כל עוד הבנק מתערב באופן פעיל בשוק הם לא יבצעו תכניות הפועלות בניגוד לתכנית לאיזון המטבע. במהלך חודש אוקטובר מכר בנק ישראל כ -8.2 מיליארד דולר בשביל לייצב את השקל. 

היכולת של בנק ישראל להימנע מהורדת הריבית גם בשלב זה מגיעה לאחר שהשקל החל להתאזן מאז תחילת חודש נובמבר, כאשר המטבע המקומי התחזק בחדות אל מול הדולר. בנוסף לכך, הפעילות הכלכלית החלה להתחזק ולהראות סימנים מעודדים, גם נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בעת האחרונה, גם אם הם עדיין מראים סימני התמתנות. מעבר לכך , הנגיד ירון הצביע על כך שההקלות שסיפק בנק ישראל במהלך המלחמה משמשות כהורדות ריבית נקודתיות למשק.

אלמנטים אלו מצטרפים לגורם המרכזי של בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה -  שיעור האינפלציה בישראל. לפני שבועיים הצביעו נתוני האינפלציה על כך שמדד המחירים לצרכן אמנם ממשיך להתמתן, ועמד בחודש אוקטובר על 3.7%, אך עודנו גבוה מיעד האינפלציה של הבנק המרכזי העומד על 3% ברף העליון.

למרות שבנק ישראל לא הוריד את הריבית, בשווקים צופים כי רמת הריבית תרד הריבית כבר בתחילת 2024, עם ירידה של 0.35% כבר בפגישה בינואר הקרוב, זאת בהנחה כי המטבע המקומי, עליו שמו דגש עד כה בהחלטות הריבית, ימשיך להיות יציב מול הדולר. בתחזית המאקרו כלכלית של הבנק צופים כי הריבית במהלך שנת 2024 תרד ב-0.5% עד 0.75%, בשוק צופים ירידה חדה יותר, עד שיעור של 1.5% במהלך השנה הבאה.

כמו כן, החלטה זו מתאימה למדיניות הפיסקלית של משרד האוצר, שמבצע מדיניות מרחיבה, אשר צפויה לבוא לידי ביטוי בעלייה בגירעון במשק בשל ההוצאות הנוספות שדורשת מלחמת "חרבות ברזל". כך, הבנק מתנהל בשמרנות בעוד המדיניות הפיסקלית מתרחבת. לפי מספר תחזיות כלכליות בעולם, המלחמה צפויה להעלות בחדות את הגירעון של הממשלה, מעבר לתחזיות המאקרו כלכליות שביצע הבנק בחודש שעבר, הנחשבות אופטימיות (גירעון של 2.3% בסיום השנה).