דולר שקל | ניתוח

מהריבית ועד התפוגגות הרפורמה: מה עומד מאחורי התחזקות השקל?

ראלי חודשי של 9% במטבע הישראלי הקפיץ אותו לרמה של 3.68 שקלים לדולר, שיא של ארבעה חודשים • סיבה מרכזית לכך היא התחזיות להורדת ריבית בארה"ב, שמפחיתות מאטרקטיביות הדולר • לכך מתווספים הסנטימנט החיובי שחוזר למשק הישראלי לאחר ההלם של המלחמה והקשר החיובי בין העליות בוול סטריט לשער השקל

השפעת המלחמה על הכלכלה הישראלית / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
השפעת המלחמה על הכלכלה הישראלית / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל לא עוצר במסע ההתחזקות מול הדולר, וביום רביעי כבר נסחר הדולר ברמה של 3.68 שקלים - לאחר ייסוף יומי חד של קרוב ל-1%. הבוקר (ה') הדולר עבר לעליות וכעת, שערו נסחר ברמה של 3.69 שקלים.

רק לפני חודש נסחר המטבע האמריקאי בשיא של 4.07 שקלים, אך מאז זינק מולו השקל בכ-9%, לרמה שבה נסחר לפני כארבעה חודשים. 

למרות ההסתבכות של חנן מור: הפחד בגזרת החוב הקונצרני בתל אביב מתפוגג
הנתונים מלמדים: למרות הסיכון, ביום שאחרי המלחמה מחכה לישראל פריחה כלכלית
הכלכלן הבכיר שמעריך - כך תשפיע המלחמה על כלכלת ישראל 
השקל מתחזק מול הדולר. אלו הסיבות

הגורמים למהפך כוללים את דעיכת המלחמה בדרום והסרת האיום הצפוני לפי שעה, החלטות הריבית בארה"ב ובישראל, היחלשות הדולר בעולם, העליות בבורסה האמריקאית והרגיעה בגזרת קידום הרפורמה המשפטית. כל אלה מובילים לכך שהסנטימנט החיובי סביב המשק בישראל מתחזק, לאחר ההלם של המלחמה, והפעילות הכלכלית חוזרת לשגרה כמעט.

את הרגיעה ניתן לראות גם בנתוני פרמיית הסיכון של כלכלת ישראל (ה-CDS ל-10 שנים), שירדה ב-33 נקודות מהשיא במלחמה, לרמה של כ-137 נקודות בסיס (עדיין גבוה מרמתה טרום המלחמה), ירידה של כ-20%. אם כן, מה מניע את השקל ולאן פניו של שוק המט"ח מכאן?

היחלשות גלובלית בדולר

כאמור אחד הגורמים מאחורי התחזקות השקל הוא היחלשות המטבע האמריקאי בעולם. רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות אומר כי "הדולר נחלש מול שורה של מטבעות מרכזיים בעולם, כתוצאה מהנתונים האחרונים המצביעים על התמתנות של הפעילות הכלכלית בארה"ב. ניתן לראות זאת באמצעות מדד DXY, האומד את ביצועי הדולר, שירד לרמה של 102.7 נקודות, הנתון הכי נמוך מאז אוגוסט.

מנחם מוסיף שהתבטאויות של בכירים בפד מצביעות על כך ש"הללו הולכים ומשתכנעים שהעלאות הריבית החדות עד כה החלו לעשות את העבודה, והדבר יורגש בקרוב בפעילות של המשק ובתעסוקה". הוא מסיק מכך שהולכות ומתחזקות הציפיות להורדת ריבית קרובה, מה שמקטין את האטרקטיביות של הדולר. הורדת הריבית הצפויה תהפוך את ההשקעה מחוץ לארה"ב למושכת יותר, ועצם הצפי להורדת הריבית מביא להיחלשות במטבע.

העליות בבורסות בארה"ב

הקשר בין הבורסה בוול סטריט והתחזקות המטבע הישראלי הוא גורם נוסף החוזר להשפיע על שוק המט"ח.

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בלאומי, מוסיף על כך שהקורלציה בין התחזקות השווקים בארה"ב ובין השקל חזרה: "לפי בנק ישראל הגופים המוסדיים הגיעו לחשיפה למט"ח בשיעור של 20% מסך הנכסים, ואם ירצו לשמור על שיעור זה, הם יצטרכו למכור דולרים במקביל לעליות בוול סטריט, ובכך יתרמו להתחזקות השקל".

החשיפה למט"ח, שעלתה מאז תחילת 2023, הביאה לניתוק בין התחזקות השווקים בארה"ב ובין השקל, שפוחת משמעותית מתחילת השנה, בעוד שהשווקים בארה"ב התחזקו. כאמור, לוי מעריך שהקשר המתאמי החיובי חזר בשנית.

בנק ישראל ממתן

מעבר למגמה הגלובלית, קיימת גם השפעה מקומית, בדמות החלטת הריבית של בנק ישראל. מדברי הנגיד, פרופ' אמיר ירון, ניתן היה להבין כי הורדת הריבית תהיה תלויה בנתונים, אך שמירת היציבות הפיננסית היא זו שעומדת בראש מעייניהם של חברי הוועדה המוניטרית.

לפי מנחם, גורמים שונים שעלו בהחלטת הריבית תורמים להתחזקות השקל כתוצאה מהחלטה זו: "בנק ישראל ממשיך להתמקד בהורדת האינפלציה וביציבות השקל, ולכן נראה שהוא לא שש להוריד את הריבית כל כך מהר. נוסף על כך, הנגיד בנאומו הצביע על כך שהמשק החל להתאושש לאחר ה'שוק' של תחילת המלחמה, והפעילות במשק חוזרת לשגרה מסוימת".

גורם נוסף שהועלה על ידי הנגיד ירון הוא המדיניות הפיסקאלית, הנובעת מהחלטות הממשלה. "אם המדיניות הפיסקאלית תהיה מפוזרת, ותגדיל את הגירעון ללא השקעה בגורמים מעוררי צמיחה, הבנק יגיב בריסון מוניטרי, כדי לאזן את המדיניות המרחיבה של הממשלה, מה שאומר שהריבית לא תרד", מסכם מנחם.

נוסף על כך, לוי אומר כי בנק ישראל עדיין לא הפסיק את תוכניתו למכירת דולרים כדי לתמוך בייצוב המטבע. "לא ניתן עדיין לדעת כמה בנק ישראל התערב בשוק בחודש נובמבר, אם בכלל, אך עצם נוכחותו ומוכנותו למכור דולרים בכמויות גדולות מהווה גורם ממתן לפיחות בשער השקל".

בנק ישראל מכר בחודש אוקטובר כ-8 מיליארד דולר, והצליח למתן את הפיחות שחל בחודש הקודם. לוי מדגיש כי הנגיד ציין בהחלטת הריבית האחרונה שחוסר הוודאות עדיין שולט במשק, ולכן הוא לא מוריד את אופציית מכירת המט"ח מהשולחן, ואף עשוי לדחות את הפחתת הריבית אם האי-ודאות ופרמיית הסיכון של ישראל ימשיכו להיות גבוהות.

הרפורמה ירדה מן הפרק

אחד האלמנטים שהביאו לכך שהדולר זינק בשנה האחרונה היא המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית וחוסר הוודאות שהביאה למשק הישראלי. לפני כשבועיים אמר הנגיד ירון בכנס של קרן המטבע כי חוסר הוודאות במשק הביא לפיחות עודף של 15% מול הדולר, כלומר ללא המלחמה וללא הקרע החברתי עקב המחלוקת, שער הדולר היה נע סביב ה-3.3 שקלים.

מאז פרוץ המלחמה, ובייחוד לאחר כניסת "המחנה הממלכתי" לממשלת חירום רחבה, המשך חקיקת הרפורמה אינה מקודמת ע"י הכנסת. מנחם אומר כי לא ברור האם וכיצד תתחדש החקיקה בנושא, אך "תרחיש שבו הנושא מקבל עצימות נמוכה יותר, או מתנהל תוך חתירה להסכמות רחבות יותר, נראה סביר בהחלט, ולהערכתי ייסוף השקל נותן משקל מסוים גם לכך".

ומה צפוי בהמשך

מעבר להתפתחויות הלחימה, נראה שעתיד השקל תלוי בהחלטות בנק ישראל. השוק צפה כי החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל, באחד בינואר, תביא איתה את הורדת הריבית הראשונה מאז 2020. עם זאת, מנחם אומר כי הוא מתקשה לראות את הריבית יורדת כבר בחודש הבא. אם הריבית תישאר גבוהה, השקל ימשיך להיות חזק.

לוי אומר כי "כרגע הציפיות בשוק הן להפחתת ריבית חדה של בנק ישראל, בקצב של חמש הורדות של 0.25% במהלך 2024". לוי מסכם כי אם תהיה ציפייה להורדות נוספות מעבר לכך, הלחצים לפיחות השקל יתגברו. אם הציפייה תתמתן, ותגלם פחות הפחתות ריבית, השקל יתוסף.