טנק עם בינה מלאכותית ומערכת ליירוט טילים: האקס פקטור החדש של צה"ל בעזה

התמרון הקרקעי בעזה מתקדם למרות כמות עצומה של נ"ט מצד חמאס, בין היתר בזכות דגם המרכבה החדש "ברק" • הטנק מצויד בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, אך מחירו נמוך כמו של קודמו, מרכבה 4 • אילו גורמים עיקריים סייעו לכך?

טנק מרכבה ''ברק'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
טנק מרכבה ''ברק'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

מלחמת "חרבות ברזל" חריגה בתולדות מדינת ישראל לא רק בשל היקף הנרצחים והחטופים, אלא גם בעקבות מספר שיגורי הרקטות ההיסטורי ב-7 באוקטובר וכמות טילי הנ"ט שמפעיל חמאס ברצועת עזה. אולם למרות זאת, התמרון הקרקעי מתקדם, ואחת הסיבות לכך היא ההפעלה של הפלוגה הראשונה של טנקי מרכבה ברק. 

השירות הסדיר יתארך וגם ימי המילואים: כך ייראה צה"ל ביום שאחרי המלחמה
הקמת חיל טילים ושילוש כמות הטנקים: הצעות המומחים לשדרוג צה"ל

את הטנקים, שמהווים דור חמישי לסדרת המרכבה, החלו בצה"ל לקלוט בספטמבר - וספק גדול אם ציפו כי המבחן הגדול שלהם יחל כבר בתוך כחודשיים. זוהי כנראה הסיבה שבניגוד לתהליכי הטמעה של טנקים בצבאות כמו של ארה"ב, שאורכים זמן רב וכוללים שלבים רבים, כאן הטנק קודם כל מופעל - ואת ההתאמות עושים תוך כדי תנועה בשדה הקרב.

צוותים של מנת"ק (מנהלת המרכבה והרק"ם במשרד הביטחון) נמצאים בשטח, ובאים במגע פיזי עם כל טנק. המטרה שלהם היא ללמוד מכל איום או ניסיון פגיעה, להעלות את כשירות האמל"ח ולשוחח עם הלוחמים כדי לשפר הן את הטנק והן כשירות מפעיליו.

"אנחנו בתחרות למידה לאורך שנים מול אויב שמנסה לאתר את נקודות התורפה באמל"ח הצה"לי, זה לא קורה ביום אבל אנחנו מנסים כל הזמן להיות מספר צעדים לפניו", אומר לגלובס ראש מנת"ק, תא"ל אורן גיבר.

"זה תהליך עמוק, חכם וארוך שנים והיום הלמידה ממשיכה גם תוך כדי מלחמה והיא מאוד רלוונטית".

מה המחיר לצבא זר?

סוגיה מעניינת שקשורה לברק היא שעלותו, לפי משרד הביטחון, דומה לזו של מרכבה סימן 4. כלומר, לפי פרסומים זרים, מדובר בכ-3.5 מיליון דולר עבור צה"ל (המחיר של מרכבה לצבאות זרים מוערך בכ-5 מיליון דולר).

כיצד קורה שהמחיר הוא אותו מחיר? בראש ובראשונה, מנת"ק בראשות תא"ל אורן גיבר "פירקה" את הטנק ליותר מ-150 ערכות שמרכיבות אותו. ניהול כזה של התהליך מאפשר לשמור על מסגרת תקציבית מסודרת בקלות רבה יותר.

גורם נוסף שמסייע לשמור על מחיר הטנק דומה לזה של הדגם הקודם הוא הסתמכות על חברות ישראליות. החברות שמוצריהן כלולים בייצור - מלואו-טק ועד הייטק - הן כולן מישראל, דבר המאפשר לשלוט יותר בעלויות ולהשיג מחירים נמוכים יותר. דוגמה אחת לכך היא חברת מיזוג האוויר "בית אל".

הקדמה הטכנולוגית גם היא מסייעת בהפחתת העלויות. כיום ניתן למצוא מחשבים ואמצעים טכנולוגיים שנותנים מענה טוב יותר מקודמיהם, שהיו מיטב הטכנולוגיה לפני כ־20 שנים, כשהכניסו את מרכבה 4 לשירות.

אבל אחד הגורמים הקריטיים בצמצום העלויות קשור בחברות הביטחוניות הישראליות הגדולות, אלביט, התעשייה האווירית (תע"א) ורפאל, שמסייעות מאוד במתן פתרונות טכנולוגיים מובילים בקנה־מידה עולמי, אך במחירי עלות.

לגלובס נודע כי לעתים מחירי מערכות עבור טנק ברק מגיעים לרבע מהמחיר שבו אותן מערכות נמכרות ללקוחות זרים. לצד הפטריוטיות עומד גם שיקול נוסף: המערכות מוכיחות את עצמן בעצימות גבוהה בזמן אמת במדינת ישראל, והופכות למוצרים מבוקשים אף יותר בזירה הבינלאומית.

שר הביטחון יואב גלנט, לשעבר מפקד פיקוד דרום, קיים אירוע קבלת פנים עם בכירי התעשייה, במטרה להודות על ההצלחה. הוא גם עסק בעתיד, שלפיו צפויים לקלוט עשרות נוספים ברמה השנתית. בהתחשב בעובדה שפלוגת טנקים מונה כעשרה כלים, גדוד כ-30 וחטיבה כ-100, מדובר בשנים ספורות עד שמרכבה 4 תופעל בעיקר על ידי מילואימניקים.

קפיצת מדרגה טכנולוגית

טנק ברק הוא אומנם מהמובילים ברמה הטכנולוגית בעולם, אבל עדיין רחוק מאוד ממחירי הטנקים היקרים ביותר בעולם: מחירו של לקלרק AMX-56, מתוצרת צרפת, עומד על כ-9.3 מיליון דולר; בלק פנתר K2 מתוצרת קוריאה הדרומית עולה כ-8.5 מיליון דולר; ובמקום השלישי נמצא ארג'ון מתוצרת הודו, שמחירו כ-7.8 מיליון דולר.

ברק ניחן בשלל תכונות שמציבות אותו בצמרת העולמית, אבל הבולטת שבהן היא קפיצת המדרגה בכל הנוגע לשימוש בבינה מלאכותית (AI). בדומה לקסדות מטוסי ה-F-35 מתוצרת אלביט, שמספקות לטייס ניתוח מידע בזמן אמת - אירוע דומה מתרחש בטנקים.

מערכת Iron Vision של אלביט מאפשרת לחימה משופרת במדפים סגורים, וכוללת מערכת ראייה היקפית משולבת AI ומשקף מתקדם למפקד הטנק, המציג אל מול עיניו את המתרחש מחוץ לטנק תוך שילוב המידע הרלוונטי על גבי התמונה - ותוך יכולת הפניית כל אמצעי בטנק אל עבר כיוון עיניו בלחיצת כפתור.

מערכות הטנק קולטות מידע מסביבת הלחימה, מקרוב ומרחוק, מבצעות לו עיבוד ומתרגמות אותו למידע רלוונטי ללחימה.

אחת הסוגיות המעניינות בברק היא שעיבוד המידע מתבצע באופן מותאם לבעל התפקיד. לדוגמה, נקודת המבט של מח"ט היא רחבה יותר, ופחות עוסקת במיקרו-טקטיקה. מנגד, כשיורים נ"ט על טנק בודד - האירוע שדורש פיענוח מיידי הוא אותו נ"ט. הגיוון בין מצבי הלחימה והתפקידים השונים, הוא מפתח משמעותי. בקרב אנשי המקצוע מגדירים את הברק כקפיצה בכל הנוגע לחישה, היתוך והנגשה של המידע תוך חיבור כלל מערכות הנשק.

היעילות של "מעיל רוח"

לצד מערכות אלביט, מופעל מכ"ם מתוצרת אלתא, חברה בת של התעשייה האווירית, ואחד המותגים המפורסמים ביותר של צבא היבשה הישראלי: מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" מתוצרת רפאל. אותה מערכת מהווה סיבה מרכזית למספר הנפגעים הנמוך ביחס להיקף ירי הנ"ט חסר התקדים, באזור האורבני הצפוף בעולם. מעיל רוח מבצעי כבר כ-13 שנה, והוא מאפשר לטנק הגנה של 360 מעלות עם שיעורי יעילות גבוהים במיוחד. זו הסיבה כי כ־2,000 מערכות כאלו נמכרו עבור 16 פלטפורמות בעולם, בהן ארבע חטיבות של "אברמס" האמריקאי, וכן ליאופרד הגרמני וצ'אלנג'ר הבריטי.

"כשאנחנו מוסרים לחיילי צה"ל את הטנק, הנמר או האיתן שפיתחנו עבורם, יש תחושה ששמת בידיהם את האוצר הכי גדול שלך", מסכם תא"ל גיבר. "אנחנו מסתכלים על הרק"ם הזה בחרדת קודש כי אנחנו מייעדים אותו ללוחמי צה"ל. לכן, אנחנו לא חוסכים שום מאמץ ועושים כל מה שניתן, על מנת לוודא שנתנו בידיהם את הכלי הכי טוב והכי ממוגן שאפשר. צריך להבין, כמות איומי הנ"ט שמופעלת למול הרק"ם במלחמה הנוכחית היא עצומה, אני לא חושב שמישהו ראה כזאת בעבר. ההחלטה של צה"ל, להעמיד ללוחמיו פלטפורמות עם רמת מיגון ושרידות שאין להן אח ורע בעולם, מוכיחה את עצמה".