המיזם שהקימו שלוש נשות הון סיכון כדי לעזור לסטארט-אפים לשרוד במלחמה

אירועי 7.10 נפלו על קהילת הסטארט־אפים הישראלית בזמן שהייתה שפופה ממילא. בעולם כולו הייתה האטה כלכלית, ובישראל הוסיפה הרפורמה המשפטית עול נוסף. "לסטארט־אפים הישראליים היה קשה במיוחד ב־2023", אומרת נוימן-וקסלר, שותפה בקרן הון הסיכון Lionbird (ליונבירד). "ידוע שיזמות היא רכבת הרים, אבל השנה האחרונה הייתה באנג'י".

● העיתון הבריטי שהפך לאחד המסבירים הגדולים של ישראל 
● חברת הביומד שהודיעה על פיטורים של 200 מעובדיה 

ברבעון השלישי של 2023, עוד לפי השבת השחורה, הוקמו רק 25 חברות, מהן חמש בלבד בתחום הביומד. "זה לא מספיק אפילו לקרן אחת בינונית", אומרת נוימן-וקסלר. החברות שינסו מותניים כדי לשרוד, אבל אחרי אותה שבת שהותירה את כולנו המומים, החלו הסטארט־אפים לבקש עזרה.

"התחלתי לקבל טלפונים, במהרה זה הצטבר למאות טלפונים, ממנהלים של חברות, לאו דווקא אלה שאני משקיעה בהן, והם שאלו אותי אם אני יכולה לעזור", מספרת ד"ר יעל גרינבאום־כהן, שותפה בקרן aMoon.

איזו עזרה הם ביקשו?
גרינבאום־כהן: "חלקם אמרו שיש להם איש מפתח במילואים וחייבים למלא את מקומו כדי לסיים ניסוי, ושאלו אם יש לי מישהו לחבר להם. בחברות רבות שאלו על מימון. אחרות היו זקוקות לציוד שהזמינו ולא הגיע בגלל העיכובים בטיסות. והיו גם מנהלים שהתייעצו איתי איך להסביר את המצב למשקיעים או לשותפים בחו"ל".

לשדך בין חברות לקרנות

נוימן-וקסלר, גרינבאום־כהן וגיטה רייניץ, פרינסיפל ומובילת השקעות בקרן NFX bio ישראל, הבינו שהצרכים של החברות מצדיקים הקמת חמ"ל, וכך הוקם מיזם WartimeCEO.

עבר רק קצת יותר מחודש מאז הקמתו, ובמיזם כבר שותפים 50 משקיעים מ־25 קרנות הון סיכון ישראליות, שתי קרנות זרות וגורמי תמיכה. בהם סטארט־אפ ניישן סנטרל, מרכז פרס לשלום, רשות החדשנות, עמותת 8400 והמיזם שלה לתמיכה בחברות בשלב השיווק Medtech Commecialization Institute, חברת האסטרטגיה Pearl.com, חברת קשרי המשקיעים הבינלאומית Lifesci ועוד.

יוגב דבי מחברת Mana.bio, שהצליחה בעצמה לסיים גיוס כספים ממש עם פרוץ המלחמה, התנדב להוביל את פיתוח הכלים הטכנולוגיים של המיזם. "בהתחלה לא היה לי נעים לגזול עוד מהזמן של יזם שבעצמו צריך לנהל חברה בימים כאלה, אבל הוא אמר לי 'הרי אני ממילא אתנדב איפשהו", אומרת נוימן-וקסלר.

"המטרה שהגדרנו לעצמנו היא לעזור ליזמים להתמקד במה שהם באמת צריכים ולנווט בתוך היצע הפתרונות שעומד לרשותם", אומרת גרינבאום־כהן. בשלב הראשון, עוברות החברות תהליך שהקבוצה קוראת לו 'טריאז'', מונח משפת הרפואה המתאר אבחון ראשוני ותעדוף מקרים. "החברות ממלאות טופס באתר, מסבירות מה הן חושבות שהן צריכות, ואנחנו מחברות אותן לשותפים מובילים בקרנות הון הסיכון".

חיים פרידמן, שותף גם הוא בליונבירד וחבר ברשת, אומר שהוא אוהב מאוד את סוג השיחה שנוצר בפגישות האלה. "מאז שהפכתי לאיש הון סיכון, אני שומע פיצ'ים. חברות שמנסות להציג את עצמן בצורה הטובה ביותר, ואני כמשקיע מנסה להקדים את המתחרים שלי להשקעה הטובה ביותר. ואילו כאן החברות נפתחות בצורה הכנה ביותר, ואנחנו רק רוצים לעזור להן. לפעמים זו תהיה השקעה שלי, לפעמים אפנה אותן בשמחה למשקיע אחר".

"כמו עובדת סוציאלית"

המיזם מקציב שעה למפגש בין משקיע לסטארט־אפ, אבל לדברי נוימן-וקסלר המשקיעים ממשיכים לתמוך בחברות גם אחריה. "הם יכולים לשבת עם אנשי החברה אפילו עוד שעתיים לבנות תקציב. עוד לא קרה שביקשנו מהם עוד משהו, ולא נתנו".

הקבוצה מקימה כעת גם מועדון משקיעים פרטיים, שישקיע בחברות. "הכי חשוב שליזמים יהיו חיים כמה שיותר קלים", אומרת גרינבאום־כהן.

עד כה הוגשו 200 טפסים וכבר נערכו מפגשים עם 170 יזמים. "20% מהפניות הן של מנכ"ליות נשים, יותר משיעורן בתעשייה, אולי כי לנשים קל יותר לבקש עזרה או להיתמך בקהילה. 60% הן חברות מתחומי האימפקט, ביומד או קלינטק", אומרת נוימן-וקסלר.

אחרי בדיקת ה'טריאז'' וההתמקדות בצרכים הבוערים, מתחיל מיזם Wartime CEO ללוות את החברות במענה לצרכים הללו באמצעות רשת הקשרים שלהם.

"יש מעגל של תורמים, אוהדי ישראל או כאלה שראו את מה שקרה ב־7.10, והם רק רוצים לעזור. ואם בהתחלה הם עזרו באפודים קרמיים ותרופות, הם ישמחו להסב את העזרה להשקעה בסטארט־אפ מעניין ומבטיח.

"יש לנו מאגר של יועצים שיכולים למלא באופן זמני תפקידים של מי שגויסו למילואים. יש לנו אנשי פיתוח עסקי ואנשי קשר אצל לקוחות ושותפים פוטנציאליים, קשרים מאוד חזקים שלנו שביום־יום לא נפעיל אותם בקלות עבור חברות שאנחנו לא משקיעים בהן, אבל עכשיו כן, כך שזו אפילו הזדמנות. "ויש במיזם גם חברת קשרי משקיעים ומשרד עורכי דין, שיכולים לעזור בתחומים האלה".

עם תחילת המלחמה קמו מיזמים נוספים לעזור לחברות, אבל לפעמים החברות לא יודעות מהיכן להתחיל. "בקטע הזה, אנחנו כמו עובדת סוציאלית שעוזרת במיצוי זכויות", אומר פרידמן.

"סינוואר לא יעצור אותנו"

אפשרויות הסיוע לחברות דרך המיזם מגוונות. נוימן-וקסלר נותנת כדוגמה קרנות חירום כמו איירון ניישן, סיוע בפיתוח עסקי, הלוואות במימון המדינה או תוכנית מנטורינג של 8400.

גרינבאום־כהן: "אחד הדברים החשובים הוא התמיכה המנטלית, התחושה שיש להם גב. הסיסמה שאימצנו, שמקורה בסטארט־אפ סנטרל, היא No Matter What.

"ואנחנו אומרים ליזמים - המטרה של כולנו היא שבסופו של דבר בציר הסטארט־אפים של 2023־2024 יהיה לא רק לא פחות טוב, אלא הכי טוב מכל שנתוני הסטארט־אפים של התקופה, ויותר טוב מהחברות שקמות עכשיו בארה"ב".

זה באמת אפשרי?
גרינבאום־כהן: "היזמים וכל עובדי הסטארט־אפים מתוחים עד הקצה, אבל הם 'מדלוורים'. אם מישהו גויס או חלילה איננו, מישהו אחר נכנס לנעליו. עוד לא ראינו חברה שפספסה את היעדים.

"מובן שזה קשה, וככל שהמצב הזה יתארך, אנחנו נגלה אם יש גבול עד כמה אפשר למתוח גם את הישראלים. אבל יש גם יתרונות למצב הזה. חברות שחושלו בסיטואציה כזו יהיו הרבה יותר חזקות, וגם המשקיעים יידעו שאם החברה הזאת לא ויתרה במצב כזה, אז היא באמת יכולה הכול".

נוימן-וקסלר מוסיפה: "וכשאנחנו מדליקים את היזמים בגישה הזו, פתאום חוזר להם האוויר לריאות, והם מאמינים שהאקוסיסטם לא מת. ואז אולי הם גם מוכנים לעשות את הקפיצה, לעזוב עבודה קבועה, להקים חברה, כי הם יודעים שהם לא לבד, ושאולי יש כאן אפילו הזדמנות, שעת רצון שבה כולם פתוחים לעזור.

"ככה אנחנו נראה לכל המלעיזים, ולכל מעקמי הפרצוף, ואפילו לכל הטרוריסטים, שאנחנו בין חמשת המרכזים הטובים בעולם בתחום החדשנות, ושום סינוואר לא יכול לגעת בזה".