היזם שצייד אלף טנקים במצלמות חכמות: "מנענו מוות של לא מעט חיילים"

ערן אפרת, שעובד בימים כתיקונם בלוגיסטיקה ואספקה של חומרי גלם וציוד לתעשיית האנרגיה המתחדשת, התגייס בזמן המלחמה לרכישת ציוד מציל חיים עבור חיילי צה"ל. בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, הוא מספר לכתב המזרח התיכון והאנרגיה של גלובס דין שמואל אלמס על הקשיים וההצלחות - כולל הצלת חיים של חיילים רבים.

● ועידת ישראל | יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר: "אלו שלקחו חלק במחדל הביטחוני הזה חייבים לקחת אחריות"
● ועידת ישראל | חיים ילין: "האדמה שעליה נשפך דם חברינו, צריכה לחזור אלינו ולא לרמ"י"

בפתח השיחה אמר אלמס כי "רבים ומכובדים דיברו על שיקום וסיוע, אבל יושב כאן אדם שאני אומר בתור מי שגם היה בצו 8 - זה אדם שבזכותו הרבה חיים בחזית ניצלו. עוד לפני מה שהוא אומר מגיעות לו מחיאות כפיים. אז מאיפה זה הגיע?"

לאחר מחיאות הכפיים, ערן אפרת סיפר על עצמו: "אני כבר 20 שנה לא בארץ. אני איש עסקים שעוסק באנרגיה ירוקה, חי באמסטרדם, נשוי עם ילד בדרך. התחלתי את הפעילות כמה ימים לפני המלחמה עם האחיין שלי, שהוא לוחם בסיירת נח"ל שסיים מסלול, וביקש תרומה של שלוקרים - מכשירי נשיאת מים לאפוד. זה היה ב-5 באוקטובר. רכשתי לו את זה, וככה התחיל את המסע המטורף הזה".

עוד לפני החוסרים, אנחנו זוכרים את מלחמת לבנון השנייה ב-2006. איך אנחנו מגיעים למצב של מחסור בקסדות ואפודים קרמיים, שמצילים חיים? איך צה"ל מגיע למצב הזה?
"בוא נעשה רגע סדר. יש כמה דברים שקרו שהם קיצוניים מאוד, כמו אחד מגיוסי המילואים הגדולים שידענו - מעל 300 אלף איש. ביחידות המיוחדות הייתה התייצבות של 150%, כולל אנשים שלא קראו להם והגיעו בכל זאת. זה יצר פער גדול בציוד. בנוסף, יש מלחמה באוקראינה. ישראל הרי קונה ציוד צבאי מארה"ב, ועכשיו גם אוקראינה. האוקראינים הסתובבו בארה"ב ורכשו ציוד מיגון - אפודים, קסדות, אמר"לים, ממש רוקנו את המחסנים. כשהגענו, מצאנו מחסנים ריקים וחוזים ארוכי טווח לאוקראינה. סיבה נוספת היא שאפודים קרמיים וקסדות זה ציוד מתכלה. וציוד מתכלה, מעדיפים לא להחזיק בימ"חים".

בוא נדבר על האפודים הקרמיים. מספיק להגיע לחנות ופשוט לקנות?
"התשובה היא לא. יש פלטות קרמיות, אחת בחזה ואחת בגב. זה אמור לעצור 6-7 כדורים של קלצ'ניקוב. רוב הציוד שהגיע לארץ בשבוע הראשון הלך לפח, מאות מיליוני דולרים נזרקו לפח כי אנשים פשוט נכנסו לחנויות, רוקנו אפודים קרמיים ושלחו לישראל, והאפודים האלה פשוט התנפצו בבדיקות הבליסטיות הראשונות. אנחנו עבדנו רק מול צה"ל, בדקנו מול צה"ל, וברגע שהם נתנו אישור על דגם מסוים הלכנו ורכשנו, כולל חתימה על חוזים מתגלגלים עם ספקים אמריקניים". 

הבירוקרטיה הורגת? 
"לא, כי אנחנו כמגזר הפרטי לא צריכים לעשות מכרז, לא צריך כמה הצעות מחיר, אני לא חושש לדרגה שלי ואין עלי ממונה. אם אני מוצא אפוד תקין, צה"ל מאשר ותוך 48 שעות הוא בארץ. באותו הזמן, מנהלת הרכש של צה"ל צריכה לעבור שבעה מדורי גיהנום כדי לרכוש משהו. זה ההבדל הגדול".

לאחר מכן, הוצג לקהל סרטון של טרוריסט מהחמאס מניח מטען "עלוקה" על טנק.

אלמס מסביר לקהל: "במסגרת לוחמת התודעה של חמאס, הם מפרסמים תקריות כאלה. יש פה מחבל חמאס שיוצא ממנהרה, ומניח מטען חבלה שמתפוצץ. איך זה פוגש אותך?".
אפרת: "קיבלנו דיווחים ששריונרים שנעים בתוך שטח בנוי הם עיוורים כמעט לגמרי. הטנק רואה רק קדימה, לא אחורה ולא לצדדים. אפילו במרכבה סימן 4 יש רק מצלמת רוורס. היו כמה שריונרים שנהרגו כי מחבלים התקרבו, הצמידו מטעני עלוקה ופוצצו את הטנק. פער נוסף נוצר מטקטיקה של חמאס במסגרתה הם יורים RPG על הזחל של הטנק. המט"ק (מפקד הטנק, ע"א) מוציא את הראש מהטנק וצריך לחלץ לאחור. הם היו מחכים לו וצולפים בו. 

"מה שאני החלטתי לעשות זה לזווד את הטנקים במצלמות 360 מעלות כמו ברכב, בעזרת חברות כמו מובילאיי וניפון, שמזוודות רכבים במצלמות 360, התקנו מצלמות כאלה כבר ב-1,000 טנקים. כמעט על כל הטנקים ברצועה. זה אומר שהם מסוגלים לראות אם מחבל מתקרב, וככה חיסלו עשרות מחבלים. השריונרים יכולים לנסוע אחורה ולחלץ את עצמם עם הרבה פחות סיכון. כך מנענו מוות של שריונרים מהדבקת מטענים ומצליפה. פער נוסף היה עם דחפור D9 שעובד בלילה, והרבה חיילים כמעט ונפגעו או ממש נפגעו מדריסה שלו. שמנו גם עליהם מצלמות שרואים בראייה לילית ב-360 וכך מנענו דריסה של חיילים".

בוא נדבר על הקסדות. יש בצה"ל קסדות משנות ה-70, עכשיו יש 'קסדה טקטית'. מה זה אומר?
אפרת הראה תמונה של קסדה כזאת והסביר, "אפשר לתלות עליהן אמצעים כמו: ראיית לילה, אוזניות, מכשירי קשר, פנסים, זה מאוד פשוט, לא צריך גומייה, קשירה או מסקנטייפ. יכולות ההגנה של הקסדות האלה הן בכמה רמות מעל כל קסדה שקיימת בשוק. אלה ספציפית קסדות של 'טים וונדי', חברת הקסדות הכי טובה בעולם מארה"ב. קנינו עשרות אלפי קסדות. הן גם נוחות והחיילים אמרו שאפשר להסתובב איתן שעות ואפילו לישון. קיבלנו תמונות של קליעים שהחוד שלהם נעצר בקסדה".

הוא מספר גם על מקרה שתועד והופץ ברשתות, ובו רואים "חייל יהל"ם שחיסל שני מחבלים בבית, וחטף רימון. הוא חבש את הקסדה הזאת, נפל על הישבן, וכל הרסיסים נעצרו באפוד ובקסדה - והצילו לו את החיים"

לא חסרים לכם תורמים, ואנשים באים מכל הלב כדי לתת כסף. איך נמנעים מנוכלים?
"ההחלטה שלקחתי בהתחלה זה לא לאסוף כסף. לקחנו חשבוניות מספקים, ושלחנו לתורמים כדי שישלמו ישירות. אנחנו עובדים רק מול ספקים אמריקאים, ויש לנו אנשים מארה"ב שהולכים לראות פיזית את הסחורה. אנחנו עושים רק את הלוגיסטיקה, ויש הרבה ממנה: עשרות אלפי אפודים ועשרות אלפי קסדות זה המון לוגיסטיקה. אני מתעסק בלוגיסטיקה לפרנסתי, אז היה לי יחסית קל. גם בעזרת חברת אל-על שנותנת לנו להעמיס הרבה ציוד. גם אם צריך מטוס פרטי, אנחנו שוכרים ומעבירים לארץ". 

מי עוד שותף בזה?
"יש קבוצה בארה"ב, דין רוזנבלום וטל משעלי שעובדים מול הספקים האמריקאים. 10 אלף קסדות זה 9 מיליון דולר. אפודים זה 15-10 מיליון דולר. גם בפרויקט המצלמות בארץ יש לנו 120 מתנדבים שמתקינים על רק"ם (רכב קרבי משוריין, מונח מטרייה לכלי רכב צבאיים, ע"א). יש אינספור מנהלים שאני מריץ, אני חבר במעל 40 קבוצות וואטסאפ בנושא הזה". 

ערן אפרת סיפר עוד על המצלמות שהם מתקינים בטנקים. הוא הראה תמונה של המצלמה, עם איכות משונמכת כדי לא לחשוף את האיכות המדויקת שלה: "במצלמה הזאת הטנק רואה לכל הכיוונים. לפני כן, הוא ראה רק קדימה! עשרות מחבלים חוסלו מרחוק כי ראו אותם במצלמות. למט"ק יש אחד ולנהג יש אחד, והם יכולים לפעול עצמאית. ניצלו הרבה חיים ופציעות מטילי נ"ט כי יכלו לחלץ אחורה ולהעביר לטיפול רפואי בזמן. במצב רגיל המט"ק צריך להוציא את הראש ולהגיד איך לנסוע רברס. הצילו ככה הרבה מט"קים מפגיעות נ"ט. לאחרונה הכנסנו עוד חצי מיליון דולר כדי לזווד את חזית הצפון, כי כמעט סיימנו את הדרום".

לאחרונה אתה ממש עובד בתחום אספקת הציוד לצה"ל, נכון?
"כן, זו עבודה במשרה מלאה. אנחנו עכשיו מכניסים ציוד מיוחד לארץ ליחידות המיוחדות: כלבים רובוטיים, עוד קסדות, עוד אפודים, וסוגרים את כל הפערים שלצבא לקח זמן לסגור. נמשיך עד שלא יצטרכו אותנו יותר".

 *** גילוי מלא: ועידת ישראל לעסקים נערכת בשיתוף בנק הפועלים והפניקס, בחסות מטא, שופרסל, בז"ן, אמדוקס, פאגאיה, אנרג'יאן, MSCI, סיסקו וקרן ינאי, ובהשתתפות מקורות, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד ורשות החדשנות