שנת 2024 נפתחת בסערה עבור ענף ההייטק המקומי: מלחמה שגייסה אליה כבר 15% מכוח העבודה, גל אנטישמיות עולמי שמסמן את המוצרים הישראליים, ירידה במספר הרכישות של חברות טכנולוגיה ועצירה של הנפקות. ועם זאת, כמה ניצני אופטימיות עשויים להפוך את שנת 2024 לשנת מפנה בתולדות ההייטק הישראלי: ירידת הריבית בעולם, שצפויה להחזיר את המשקיעים הגדולים לענף, זרימה אפשרית של הון סעודי, גידול בהשקעות מצד חברות הענק בענן וסייבר. אלה תחזיות גלובס לענף ההייטק בשנת 2024.
● אסף גלעד, פרשנות | ההייטק הישראלי נמצא 19 חודשים במשבר. האם המפנה יגיע ב-2024?
● דוח חדש: סך גיוסי ההון בהייטק נחתך ביותר ממחצית לעומת אשתקד
● השבוע בביומד | אפליקציית טיפול בדיכאון של מייסד ווייז והמחקר שיממן משרד ההגנה
1ציפיות לירידת הריבית
הדיווחים על ירידת הריביות בארה"ב ועל התקררות האינפלציה גורמים כבר מספר חודשים לזינוק בשווי החברות הציבוריות: נאסד"ק מסכמת עלייה של 45% בשנה החולפת, ו־S&P מסכמת עלייה של קרוב ל־25%. אלה מפיחים תקווה כי האפקט החיובי, שמגיע בדרך כלל גם לשוק חברות ההייטק הפרטיות בתוך כחצי שנה, יגיע גם לכאן.
אולם רק ירידה ממשית של הריבית בארה"ב תטה את הכף לכיוון החיובי בסופו של דבר, ולמרות הדיבורים - הדבר טרם קרה. האווירה האופטימית כביכול הביאה לנסיון הנפל של מספר חברות לצאת להנפקה ברבעון השלישי של השנה החולפת - ונתקל בחומה. חברת התוכנה קלאביו - אולי החברה בעלת המאפיינים הכי ישראליים בקרב החברות שיצאו להנפקה - חברה שמשווקת טכנולוגיה לשיווק דיגיטלי אוטומטי - ספגה ירידה של 15% מאז ההנפקה בחודש ספטמבר. ההנחה היא כי הפד והממסד הכלכלי בארה"ב יישר קו גם עם ממשל ביידן כדי ליצור תנאים כלכליים טובים יותר לקראת הבחירות בארה"ב. איש במוסדות הפיננסים האמריקאים לא היה רוצה לקחת את האחריות על בחירתו של טראמפ, לכן ירידת הריבית עשויה לקרות בסופו של דבר, מה שעשוי להזרים הון מחודש לקרנות ההון סיכון בישראל ולסטארטאפים.
2המוסדיים מושכים ידיים
המוסדיים הישראלים הביאו לשיא את השקעותיהם בהייטק הישראלי פעמיים בהיסטוריה של העת האחרונה: בשנת 2000 וב־2021 - ככל הנראה השנים הגרועות ביותר להשקעות חדשות בתעשיית הטכנולוגיה. לאחר שנת 2000, לקח למוסדיים - חברות הביטוח והגמל הישראליות - שנים רבות להתאושש מהמכה ולראייה הן חזרו להשקיע ישירות בחברות סטארט־אפ רק לאחר הקורונה, עם תכנית מיוחדת שהותקנה להם ממשרד האוצר ("מסלול הטבה מס' 43") ועודדה אותם לבצע השקעות בחברות, ללא התיווך של הקרנות.
כעת, רבות מהן שוקלות מחדש לא רק את ההשקעה בחברות טכנולוגיה, אלא גם את ההשקעה בכלים שאפשרו להם חשיפה לתחום - קרנות ההון סיכון הישראליות - אשר חוות בימים אלה תקופה לא קלה: קרנות רבות צפויות שלא לשרוד גם אל תוך שנת 2025, ומספר קרנות בולטות שמתמחות בהשקעה בחברות בוגרות - אשכול שחווה עדנה רבה בשנות הקורונה ולאחר מכן ספג את המפלה הגדולה ביותר - חוות קשיים משמעותיים בהגעה ליעד הגיוס שלהן. עבור החוסכים ייתכן כי מדובר בבשורה טובה: משקיעים מוסדיים שקופצים על עגלת ההייטק רק כשהיא נמצאת בשיאה גורמים רק נזק.
3האמירתיים באים
השפעותיה של המלחמה על התעשייה המקומית עוד רחוקות מלהתברר. חברת המחקר IVC ציינה כי חלה ירידה של 15% בהשקעות בחברות בין הרבעון השני לשלישי של השנה, אך ייתכן שהירידה היתה עלולה להיות גדולה יותר לולא הכסף שנכנס לישראל מאיחוד האמירויות ביתר שאת מאז תחילת המלחמה.
"ההון האמריקאי תמיד גבוה יותר מכל מקור אחר, אבל ניכר שינוי בתמהיל", אומר לגלובס עו״ד יאיר גבע, ראש מחלקת ההייטק במשרד הרצוג. "ישנה ירידה בשיעור ההשקעות שמקורו מארה"ב ועלייה בחלק האמירתי בעוגת ההשקעות. אנחנו רואים את זה בפועל: קרנות הון סיכון, בנקים קרנות צמיחה ופרייבט אקוויטי - מדובר במאות מיליוני דולרים שנכנסו לכאן מאז תחילת השנה, חלקן באמצעות שיתוף פעולה, או כמסחור טכנולוגיות, כולל בעסקאות סייבר.
"זה מזכיר את הימים של סין, שנכנסה לכאן בבת אחת, וכפי שזה נגמר איתה - גם פה זה עלול להיפסק בהחלטה מלמעלה. לכן אין תחליף לכסף אמריקאי, לדעתי, שהוא אסטרטגי יותר: הוא קרוב לשוק היעד ולשוק ההון".
יאיר גבע, מנהל מחלקת הייטק, הרצוג פוקס נאמן / צילום: איל יצהר
עם זאת, גבע לא מזהה כסף סעודי בכמות מספקת שנכנס כעת לישראל. לדעתו, משקיעים סעודיים ממתינים לתגובה הישראלית להצעות האמריקאיות לפתרון "היום שאחרי המלחמה", ועשויים להתחיל לזרום במקרה של הסדר מזרח תיכוני, גם ללא קיומו של הסכם שלום עם הממלכה. "גם עם איחוד האמירויות התחלנו לעבוד מתחת לרדאר שנים לפני הסכמי אברהם, זה עשוי לקרות גם עם סעודיה בתנאי של שיתוף פעולה עם האמריקאים".
4האמירתיים באים 2
איחוד האמירויות איננה רק מקור הון, אלא גם זירת מחקר ופיתוח עולה בסצינת השקעות ההייטק העולמית. לפני יותר מחודש פרסמה חברת המחקר PitchBook את העובדה כי דובאי היא העיר הצומחת בעולם כמוקד של פיננסים, עסקים ותיירות - ובמדד זה עקפה אף את דטרויט, בירת ייצור הרכבים האמריקאית ואת יוסטון - בה מממוקם מוקד פעילות מרכזי של נאס"א.
אחת מחברות הבינה המלאכותית המסקרנות ביותר מחוץ לארה"ב, TII, שוכנת באבו־דאבי והיא השיקה מודל שפה גדול שמתחרה בהצלחה במודל הקוד הפתוח של מטא. שתי הערים האמירתיות צפויות לאתגר את תל אביב וחיפה בשנה הקרובה ולהתחרות על הון שמחפש חדשנות ומעדיף קרבה למרכז פיננסי עולמי ויציבות פוליטית.
5שובן של הרכישות
מלבד כמה רכישות סייבר גדולות, לא הרבה קרה בהייטק הישראלי בשנה האחרונה: ההנפקות חדלו וענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות לא ביצעו רכישות. זו תופעה עולמית שנובעת מהאכזבה מההנפקות של הרבעון השלישי של השנה, ושל לחץ כלכלי ורגולטורי על ענקיות כמו אמזון, גוגל, אפל, ומיקרוסופט לבצע רכישות חדשות.
כעת, מעריכים בקרן וינטג', ענקיות הטכנולוגיה עשויות לחדש את מדיניות הרכישות שלהן ולהזרים לתעשייה מאות מיליוני דולרים. על פי ווינטג', 10 חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר יושבות על הר מזומנים של כ־485 מיליון דולר - זהו מספר הגדול פי 3.5 ביחס לנתון המקביל בזמן שלאחר משבר 2008 ופי 5 ביחס למשבר של שנת 2000. גם שוק ההנפקות צפוי לחזור השנה, אך לא לפני המחצית השניה שלה, ובכלל - מרבית החברות הישראליות ששוקלות הנפקה מעריכות שהדבר יתרחש ברבעון האחרון של השנה או במחצית הראשונה של 2025.
6בשלות טכנולוגית
המעבר של יותר ארגונים לענן הציבורי של אמזון, מיקרוסופט וגוגל ב־2024, והאימוץ ההולך וגדל של פלטפורמות בינה מלאכותית כדי לשפר את רמת השירות יהפכו לשניים מהטרנדים הטכנולוגיים החשובים ביותר לתעשייה הישראלית בזמן הקרוב.
יוראי פיינמסר, שותף בקרן דיסרפטיב AI סבור כי ההזמנות של מוצרים בתחום התקשורת עם הלקוח או תהליך פיתוח התוכנה הפנימי בחברות - יגדלו מאוד בשנה הקרובה ויסייעו לחברות ישראליות שמספקות מוצרים בתחומים אלה, או מוצרי סייבר שמגינים עליהם. למרות המחסור בדוקטורנטים ומעבדות בתחום בישראל, סבור פיינמסר כי "אנחנו טובים במציאת פתרונות ובהתאמת מוצרים לשוק שדורש אותם".
עמרי גרין, שותף בקרן ההון סיכון DTC של מייקל דל, סבור כי הבולטות של ישראל בתחום השבבים לבינה מלאכותית עשויה להביא חברות שפיתחו מודלי שפה לפתוח בישראל פעילות חומרה. "אחרי שחברות שבבים או חברות ענן רכשו חברות שבבים בישראל, חברות בינה מלאכותית עשויות להיות הגל הבא שירכוש פה חברות".עם זאת, טוען גרין, כי על מנת לקלוט את גל העלייה החדש שעשוי להגיע לישראל, יש להשקיע בבניית מעבדות וביצירת תקנים חדשים, למרות הקיצוצים בתקציב המדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
