קו המשווה | פרשנות

מדוע דרום אפריקה גוררת את ישראל להאג? טינה, שנאה ומרירות בנות 50 שנה

רגשי הסולידריות עם הפלסטינים ניזונים מן הזיכרון של קשרי ישראל עם משטר המיעוט הלבן • במקביל, מפלגת השלטון הכושלת עומדת ערב בחירות קשות • הנשיא רמפוזה, עם מטען כבד של חשדות שחיתות, מקיף את עצמו בכוהני דת מוסלמיים

סיריל רמפוזה, נשיא דרום אפריקה / צילום: ap, Gianluigi Guercia
סיריל רמפוזה, נשיא דרום אפריקה / צילום: ap, Gianluigi Guercia

ביום ה' מתחיל הניסיון הבולט השני מאז 1947 לשמוט את בסיס הלגיטימיות של מדינת ישראל. זה יקרה בבית הדין הבין לאומי בהאג, ביוזמת דרום אפריקה. היא מאשימה את ישראל בהפרת האמנה הבין לאומית נגד ג'נוסייד מ־1948, שגם היא וגם ישראל חתומות עליה.

דירוג צבאות העולם ל-2024: באיזה מקום מדורגת ישראל? 
הדירוג השנתי: אלו הדרכונים החזקים ביותר בעולם, ואיפה ממוקם הישראלי 

גם לניסיון הקודם היה קשר דרום אפריקאי: החלטת העצרת הכללית של האו"ם ב־1975 לכרוך בנשימה אחת את גינויי הציונות והאפרטהייד. אז, 'אפרטהייד' לא הייתה סתם מילת גנאי שהוטחה ללא אבחנה. בימים ההם היא ציינה שיטת ממשל ספציפית, זו שכוננו האפריקנרים הלבנים בדרום אפריקה בקיץ 1948. ההצבעה ההיא נתפסה אז כהשלמת בידודה הבין לאומי של ישראל בעקבות מלחמת יום הכיפורים. חודשים אחדים אחריה, ישראל כוננה ברית צבאית סודית עם משטר המיעוט הלבן של דרום אפריקה.

שער העיתון Cape Argus הדרום אפריקאי מציג המונים בהפגנה פרו־פלסטינית בקייפטאון, נובמבר האחרון
 שער העיתון Cape Argus הדרום אפריקאי מציג המונים בהפגנה פרו־פלסטינית בקייפטאון, נובמבר האחרון

להיסטוריה הזו יש קשר ברור עם מה שיתרחש בשעות הבאות בהאג. משטר הרוב השחור שהחליף את האפרטהייד לפני 30 שנה, מקבל עליו את המשימה של הוצאת ישראל מחברת העמים. לוותיקי 'הקונגרס האפריקאי הלאומי' (ANC), מפלגת השלטון של דרום אפריקה, יש חשבון רב שנים עם ישראל, עוד מזמן שהם היו במחתרת, וחלקם ישבו בבתי הסוהר של האפרטהייד.

ב־15 השנה שלפני שחרור נלסון מנדלה וחבריו מהכלא, ישראל הייתה בעלת הברית הצבאית הקרובה ביותר של האפרטהייד. מסמכים סודיים של ממשלת דרום אפריקה גילו כי היא סייעה לתכנית הגרעין של המיעוט הלבן.

שעת הפיוס הוחמצה

טינתם של ותיקי ANC לישראל לבשה הרבה צורות. הזר הראשון שנלסון מנדלה פגש לאחר שחרורו מן הכלא, בתחילת 1990, היה יאסר ערפאת. היחסים בין ישראל לדרום אפריקה החדשה היו מסובכים ועתירי קשיים מן היום הראשון. דיפלומטים מצוינים של משרד החוץ, כמו השגריר אלון ליאל, ניסו לאחות קרעים וליצור מסלולי הידברות בשנות ה־90.

לא הייתה זו אשמתם ששעת הפיוס הוחמצה. מנדלה השרה אז מצב רוח סלחני על דרום אפריקה. במקום להעמיד את מאפשרי האפרטהייד לדין על פשעיהם הוא העדיף להעמיד אותם בפני 'ועדת אמת ופיוס', ולפטור אותם מעונש תמורת מלוא האמת. ישראל ויתרה על ההזדמנות להתוודות ולהתנצל.

אבל ממשלת דרום אפריקה לא כללה רק אנשי סליחה ורחמים. חצי חברי ההנהלה של מפלגת השלטון היו לפנים חברים "סודיים" במפלגה הקומוניסטית הפרו־סובייטית.

אחדים מהם, כולל מנהיג המפלגה, היו יהודים. אחד מהם, שנעשה לימים ראש שירותי הביון בממשלה, התחנך בבית ספר של הקג"ב בברית המועצות. שמו רוני קסרילס. שנאתו העמוקה לישראל הייתה שם דבר. הוא חשב אותה ליורשת הנאצים. ב־1999 הזמין אותו חמאס לבקר בעזה.

הוא התפעל ממארחו, ראש הממשלה אסמאעיל הנייה. בשובו הביתה הוא התחלק ברשמיו עם התאחדות האיגודים המקצועיים של דרום אפריקה (COSATU). היא התרשמה מאוד, וקראה לממשלה להטיל חרם על ישראל.

הטייקון השחור הראשון

הנשיא הנוכחי של דרום אפריקה, סיריל רמפוזה, עלה משורות COSATU. הוא ייסד לפני 40 שנה את איגוד הכורים, ופילס משם דרך אל השורה הראשונה של ANC. רמפוזה היה רשאי לקוות שהוא יקבל כהונה בכירה בממשלה החדשה, ויהיה מן המתחרים על ירושת מנדלה. האב המייסד החליט להטיל עליו משימה שונה בהחלט: להיכנס לעולם התאגידים, שבו לא הייתה לשחורים דריסת רגל. רמפוזה מונה בעצם להיות הטייקון השחור הראשון של דרום אפריקה. לא זה המקום לתאר את הקריירה העסקית שלו, אבל די לציין שהוא נעשה בזמן קצר להפליא אחד מעשירי הארץ.

לפני כמעט 25 שנה הוא פיתח תיאבון להשכנת שלום בארצות רחוקות. הוא היה אחד המפקחים על פירוק הנשק בצפון אירלנד, לאחר סיום המלחמה בין פרוטסטנטים לקתולים. אחר כך הוא עזר להסיר את הסכנה של מלחמת אזרחים בקניה. לימים הוא נשלח לדרום סודאן, לסייע בסיום מלחמת האזרחים שלה.

מקץ 15 שנה בעסקים הוא נקרא לשוב לפוליטיקה, תחילה כסגנו של ג'ייקוב זומה, נשיא מושחת להחריד, החבוש עכשיו בכלא על תפקידו במסירה סיטונית של נכסים לאומיים לידי אנשי עסקים מושחתים.

כאשר ANC החליטה לבסוף להיפטר מזומה, רמפוזה תפס את מקומו, לפני כמעט שש שנים. לרוע המזל כשרונותיו בענייני פנים לקו בחסר. המיליארדר של מנדלה נכשל כישלון חרוץ בניהול כלכלתה של דרום אפריקה. אבטלת המונים של צעירים לצד שחיתות, הפסקות תדירות של אספקת חשמל ועלייה בלתי פוסקת בפשיעה הניבו משבר אמון עמוק, המאיים על מונופול השלטון של ANC. הבחירות הממשמשות ובאות בעוד שלושה שבועות עשויות לגזול מן המפלגה את הרוב המוחלט שלה, בפעם הראשונה מאז כינון הדמוקרטיה.

האימאמים של קייפטאון

האכזבה הגדולה ביותר שרמפוזה הנחיל היא אישית. הוא נחשף בשערורייה כספית מבעיתה, כאשר כמות עצומה של מזומנים נגנבה מחוותו. היו ידיעות שהסכום עמד על ארבעה מיליון דולר. הוא נמנע תחילה מלדווח על הגניבה, ולא הצליח להסביר מדוע החזיק את הסכום הזה. ועדת בדיקה משפטית רמת דרג מצאה כי התמלאו התנאים להעמדתו למשפט הדחה בפרלמנט. אבל מפלגתו העדיפה לפטור אותו ממשפט, וחזרה ומינתה אותו למועמדה לנשיאות.

קשה לדעת את הקשר המדויק בין פניית דרום אפריקה לבית המשפט בהאג לבין צרכיו האלקטורליים של רמפוזה. ענייני חוץ אינם מעסיקים את הרוב הגדול של הדרום אפריקאים, הנאבקים על קיום בסיסי. אבל את ההודעה על גרירת ישראל להאג הוא ביכר להשמיע כשהוא מוקף בכוהני דת מוסלמיים. האימאמים של איזור קייפטאון, רובם ממוצא הודי־פקיסטני, הם מן הקולניים והארסיים ביותר בהתנגדותם לישראל.

אבל אין מקום להניח שהיוזמה הזו היא מוסלמית בלבדית. הקול האנטי־ישראלי ביותר החוזר ובוקע בדרום אפריקה הוא זה של כוהן דת פרוטסטנטי, אלאן בוסאק (Boesak), שהיה מן הדמויות הבולטות ביותר של ההתנגדות לאפרטהייד בשנות ה־80.

פניית דרום אפריקה אל האג משופעת באירוניה. היא עמדה ב־2015 על סף פרישה מבית המשפט מפני שסירבה לעצור את נשיא סודאן דאז, עומר אל בשיר, המבוקש על ג'נוסייד. בשנה שעברה דרום אפריקה ביקשה מבית המשפט לפטור אותה מן הצורך להוציא אל הפועל צו מעצר נגד ולדימיר פוטין בגין חטיפת ילדים אוקראיניים.

מניעי דרום אפריקה חשודים, שיטותיה מעוררות תהיות, כנותה מעוררת פקפוקים, אבל מוטב להתהלך איתה בזהירות. מהלכיה ראויים להתנגדות נמרצת, אבל התנגדות חכמה, מבלי לאבד את העשתונות. היא יריבה דיפלומטית קשה במיוחד, וצל העבר יוסיף להכביד על היחסים איתה.

רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.