הכותבת היא אל"מ (במיל'), לשעבר רמ"ח הגנה במטכ"ל ובכירה במל"ל
"המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בתוספת אמצעים אחרים", אמר קלאוזוביץ' כבר במאה ה-19. למדינת ישראל אין מדיניות ברורה כלפי חמאס, שנים שלא מתקיימים דיוני עומק בדבר אסטרטגיה ישראלית לאומית מול הזירה הפלסטינית בכלל ומול חמאס בפרט. הממשלה הנוכחית עסקה בעניינים הביטחוניים כעניין שולי לרפורמה המשפטית וכלל לא בטוח שאישרה את התוכניות המבצעיות לצה"ל אשר בראשן עומדות תכליות המלחמה.
● נסראללה מעדיף לשגר לישראל כלי טיס ולא טילים, וזו הסיבה
● הפנים החדשות של חמאס: בטורקיה תולים כרזות שלו, בתימן מתחפשים אליו
תרבות ה"יהיה בסדר", כפי שטען ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל, מאחורי שתי מילים אלו חבוי בד"כ יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה והיא זו שבין היתר תרמה לאירועי ה-7 באוקטובר.
כך שאין זה פלא שלאחר 100 ימי קרבות אין לנו אסטרטגיה מדינית לרצועת עזה ומכאן שבעת הזו מורגש שינוי משמעותי בתצורת המלחמה.
על מנת לנסות ולהסביר את תמונת המצב העכשווית, לבחון את ההישגים ולהעריך מה יקרה בעתיד הנראה לעין נתייחס לראשית הצירים - הגדרת יעדי המלחמה:
היעד הראשון הוא החזרת החטופים. יעד זה לא הושג במלואו, הוחזרו 84 אזרחים ישראליים. ובשבי עדיין 136 חטופים. החזרת החטופים, לא רק שהוא היעד החשוב ביותר, הוא גם היעד היחידי שבאם לא יושג במלואו תהיה זו פגיעה אנושה בביטחון הלאומי של ישראל. ארגון טרור, חמאס, אכזרי ככל שיהיה, איננו מאיים על קיומנו כאומה. משבר אמון בין המדינה לאזרחיה הוא איום קיומי אמיתי. אזרח שאינו מרגיש בטוח וחוסנו האישי חלש לא יצליח להיות חלק מתהליך ההבראה והתקומה הנדרשת אחרי האירוע הטראומטי של השבעה באוקטובר.
חוסנן של קהילות יישובי העוטף וחזרתן לבתיהן תלויה גם היא בהחזרת המשפחות והחברים. ככל שההשלכות הללו ברורות למקבלי ההחלטות, ישראל תעשה הכול על מנת להחזיר את החטופים לביתם לרבות, עצירת הלחימה.
היעד השני הוא השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. נראה, לאור הדיווחים כי יעד זה בשלב מתקדם מאוד בדרך להשגתו. גם יעד זה פשוט לבחינה. יכולות צבאיות מתבססות על יכולות פו"ש (פיקוד ושליטה) הנבנה על הנהגה, מפקדים וחמ"לים.
יכולות לחימה כוללות פעילים לוחמים, אמצעי לחימה ושטח לחימה. צה"ל שלל רבות מיכולות הפו"ש, בעיקר סיכול מפקדים, חיסול פעילים והשמדת חמ"לים. הישגים אלו ניכרים בעורף, פחות ירי טילים מעזה, פחות שהייה במרחב מוגן ובעצם כמעט חזרה מלאה לשגרה.
הישג זה ניכר גם בהיקף החיכוך של לוחמי צה"ל עם האויב ובהיקף הסד"כ (סדר כוחות) הנדרש להמשך הלחימה.
אך עדיין יש עוד דרך ארוכה להישג היעד במלואו, הנהגת החמאס ובראשם יחיא סינוואר עדיין מתפקד ונראה כי במידה רבה עדיין מצליח לקבל החלטות ולהשפיע על המתרחש ברצועת עזה וברמה האסטרטגית בעניין החטופים כדוגמה.
לא ברור מה ישראל רוצה
אמצעי לחימה ופעילי חמאס עדיין פועלים ברצועת עזה בעיקר במרכזה ובדרומה. לכן תידרש עדיין לחימה שוטפת על מנת להשלים הישגים, אך גם למנוע מחמאס התאוששות וניסיון לבנות כוח ולהתבסס בשטחים בהם צה"ל השיג שליטה. אורכו של שלב זה תלוי לא רק בהצלחת הלחימה אלא בעיקר בהחלטה מדינית המחייבת מעורבות ארה"ב ומדינות ערב המתונות על מנת לשקם את הרצועה ולתמוך באינטרסים של ישראל בכל החלטה מדינית אשר תהא. האינטרסים העיקריים הם רצועת ביטחון/פרימטר עמוק יחסית, חופש פעולה צבאי ושליטה מלאה על ציר פילדלפי במטרה למנוע כניסת אמצעי לחימה והברחות מאזור זה.
שנה, כפי שנאמר ע"י הגורמים הצבאיים, היא בהחלט תקופה הגיונית לשלב זה. תקופה זו תידרש גם להיקף גדול של כוחות מילואים, הערכתי שבנוסף לפרק הזמן ששירת איש המילואים בצו 8 הוא ידרש לפחות לעוד 40 יום של שירות מילואים פעיל, מצב המשפיע על המשק באופן ישיר.
היעד השלישי הוא החלטה מדינית בדבר השליטה ברצועת עזה, בהינתן ההישגים הצבאיים. מלבד ההבנה הברורה כי ישראל לא תאפשר לחמאס לחזור ולשלוט ברצועה, לא ברור מה ישראל רוצה. ככל שיעד זה לא מוגדר, צה"ל יידרש להמשיך ולשלוט בשטח - מצב שההיסטוריה בלבנון וביו"ש מוכיחה כי אינו המענה הרצוי עבורה. בין היתר מוביל מצב זה לפגיעה רבה של חיילים ו"לשאיבת" כוחות משמעותית.
לסיכום, קיימים לא מעט הישגים טקטיים אשר הצליחו להסיר איום מיידי על תושבי ישראל ועל תושבי העוטף בפרט, אך אנו צפויים לעוד תקופה ארוכה של תפיסת המרחב, הגנה ופעולות התקפיות על מנת להשלים את ההישגים כפי שהוגדרו. הביטחון הלאומי של ישראל תלוי בהחזרת החטופים חזרה לביתם - זהו היעד העיקרי שעל ישראל לעסוק בו בעת הזו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
