בית הדין בהאג דחה את הבקשה לעצור את הלחימה ברצועת עזה, אך דורש מישראל להבטיח סיוע הומניטרי

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג דחה את הבקשה של דרום אפריקה להפסיק את הלחימה בחמאס, תוך שהוציא צווים נגד התנהלות ישראל. ברוב של 15 מול שני שופטים - השופט אהרן ברק והשופטת מאוגנדה - נקבע כי ישראל צריכה למנוע הרג המוני ופגיעה של פלסטינים ברצועה, לאפשר סיוע הומניטרי כדי להקל על הסבל של התושבים ולפעול נגד הסתה לרצח עם. לצד זאת, ברק תמך בשני צווים - בהענשת התבטאויות מסיתות ובהכנסת יותר סיוע הומניטרי לעזה.

בית הדין קבע כי נפגעו זכויות של פלסטינים, וכי יש מקום למתן צווי ביניים נוכח הסכנה לנזק בלתי הפיך. בנוסף, על ישראל לדווח על פעולותיה בתוך חודש לבית הדין.

● פרשנות | הישג, עם כוכבית: מה המשמעות של החלטת בית הדין בהאג?
● ההגנה של השופט ברק על ישראל ולמה הצטרף להוצאת שניים מהצווים

הנשיאה האמריקאית של בית הדין, השופטת  ג'ואן דונהיו, החלה להקריא את ההחלטה, והזמינה את הנציגים של ישראל ודרום אפריקה. בית הדין התייחס תחילה להקשר של הגשת הבקשה: אירועי ה-7 באוקטובר, במהלכם חמאס רצח 1200 אזרחים וחטף 240 אזרחים, שרבים מהם עדיין נמצאים בשבי.

תחילה, הנשיאה התייחסה לסמכותו של בית הדין לדון בטענות של דרום אפריקה: "סמכותו של בית הדין מושתתת על חוקת בית הדין ואמנת הג'נוסייד. האמנה קובעת כי אם יש מחלוקות בין הצדדים לגבי פרשנות האמנה, אלה יוגשו לבית הדין".

עוד צוין כי דרום אפריקה וישראל שתיהן חברות לאמנה וקיבלו את סמכות בית הדין. בית הדין התייחס לאמירות של דרום אפריקה במסגרות שונות, בהן הביעה הסתייגויות מפעולות ישראל בעזה - באו"ם, באיגרת שהוגשה לישראל.

ישראל דחתה את הטענות. היא טענה כי האישומים בג'נוסייד (רצח עם) לא רק שהן שגויות אלא גם לא מתקבלות על הדעת. בנוסף השיבה ישראל כי הטענות מופרכות ולא מבוססות. לאור דברים אלה, בית הדין קבע כי שתי המדינות מחזיקות בעמדות הפוכות, ולכן קיימת מחלוקת לגבי קיום אמנת הג'נוסייד.

הנשיאה דונהיו הבהירה כי בשלב זה לא ייקבע אם ישראל הפרה את אמנת הג'נוסייד. לפחות חלק מהפעולות שדרום אפריקה טוענת, עלולות להיות במסגרת סעיפים באמנה. לכן בית הדין קבע כי יש לו סמכות שיפוט לדון בתיק.

בהמשך דבריה של הנשיאה, היא אמרה כי "מטרת סעיפי האמנה היא להגן על קבוצה לאומית, דתית, אתנית או גזעית. כדי להוכיח את הפרת האמנה, יש להוכיח ניסיון להרוס חלק מהקבוצה, וזה נובע מפשע הג'נוסייד, מכיוון שמטרת האמנה היא למנוע הרס פוטנציאלי של קבוצות. ההרס צריך להיות משמעותי. הפלסטינים היא קבוצה אתנית או דתית, ולכן זו קבוצה מוגנת. אוכלוסיית הפלסטינים בעזה עולה על 2 מיליון, והם חלק ניכר מאוכלוסיית הפלסטינים בעולם. הפעולה הצבאית של ישראל בעקבות ה-7 באוקטובר הביאה להרג רב, הרס רב של בניינים, עקירה מסיבית ונזק משמעותי. לא ניתן לאמת את הפרטים מהרצועה". דונהיו ציטטה גורמים מהאו"ם ודיווח של ארגון הבריאות העולמי על מצבם של הפלסטינים ברצועה.

במקביל, הנשיאה ציטטה בכירים ישראליים על הפעילות בעזה: את דבריו של שר הביטחון יואב גלנט על הלחימה, ואת דבריו של הנשיא יצחק הרצוג, שאמר: "אנחנו פועלים צבאית לפי המשפט הבינלאומי. יש שם עם שלם אחראי... אנחנו מגנים על ביתנו נגד המשטר האכזר שהשתלט על עזה. אנחנו נילחם עד שנשבור להם את עמוד השדרה".

בהמשך אמרה נשיאת בית הדין: "זכותם של הפלסטינים להיות מוגנים מפעולות ג'נוסייד, וזכותה של דרום אפריקה לבקש. לכן יש קשר בין הצווים שהתבקשו לזכויות".

כעת פנה בית הדין לבחינת הסיכון לנזק בלתי הפיך. "סמכותו של בית הדין חלה רק אם יש דחיפות ותחושה של סיכון ברור לפגיעה בזכויות לפני הפסיקה בתביעה. לכן, על בית הדין לקבוע אם קיים סיכון כזה. כדי שיוחלט על מתן צווים, בית הדין לא צריך לקבוע אם הופרה אמנת הג'נוסייד, אלא אם צריך צווי ביניים להגן על הזכויות".

לדברי דונהיו, קיים סיכון להתדרדרות מצב הפלסטינים לפני סיום ההליך: "נכון לעכשיו, פלסטינים רבים הם ללא גישה למוצרי מזון בסיסיים, מי שתייה, חשמל וחימום. ארגון הבריאות העולמי ציין כי 50% מהנשים צפויים לעלייה בתמותה בלידה. לכן, בית הדין חושב שיש סיכון להידרדרות לפני הפסיקה הסופית. בית הדין מתחשב בדברי ישראל להקל על הסבל של האוכלוסייה בעזה. לכן יש דחיפות, כי יש סיכון לנזק בלתי הפיך לפגיעה בזכויות הבסיסיות לפני החלטתו הסופית. ישראל צריכה לעשות ככל יכולתה כדי למנוע הסטה פומבית נגד הפלסטינים ברצועת עזה".

הנשיאה הוסיפה: "בית הדין מבקש מישראל להגיש דוח על האמצעים שננקטים בתוך חודש כדי למנוע הרג חברי קבוצה, גרימת נזק גופני קשה, פגיעה בתנאי החיים ובלידות. הצדדים מחויבים למשפט ההומניטרי הבינלאומי. בית הדין מוטרד מהחטופים הישראליים המוחזקים על-ידי חמאס, וקורא לשחרורם המיידי ללא תנאים. על ישראל לנקוט את כל האמצעים למנוע ג'נוסייד ביחס לאוכלוסייה הפלסטינית".

עוד אמרה דונהיו כי "ישראל תוודא אספקה של שירותים חיוניים הומניטריים כדי להקל על תנאי המחיה של הפלסטיניים". צו נוסף ניתן כדי למנוע פגיעה בראיות ברצועת עזה. כמו כן, ניתן צו שמורה על ישראל למסור דוח באשר לעניינים אלה תוך חודש מהיום.

נתניהו: "אות קלון שלא יימחה לדורות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס להחלטת בית הדין הבינלאומי בהאג ומסר: "ישראל נלחמת מלחמה שאין צודקת ממנה. אנחנו נלחמים נגד מפלצות החמאס שרצחו, אנסו, ערפו וחטפו את אזרחינו. אנחנו נמשיך לעשות הכול כדי להגן על עצמנו ועל אזרחינו, תוך שמירה על הדין הבינלאומי.

"כמו לכל מדינה, לישראל יש את הזכות הבסיסית להגנה עצמית. בית הדין בהאג דחה בצדק את הדרישה המקוממת לשלול מאיתנו זכות זו. אבל עצם הטענה שישראל מבצעת רצח עם בפלסטינים היא לא סתם שקרית - היא מקוממת, והנכונות של בית הדין בכלל לדון בזה היא אות קלון שלא יימחה לדורות.

"אנחנו נלחמים מלחמה צודקת, ואנחנו נמשיך בה עד לניצחון המוחלט - עד שננצח את החמאס, נחזיר את כל חטופינו ונבטיח שעזה לא תהווה יותר איום על ישראל".

גם דובר משרד החוץ התייחס להחלטת בית הדין: "האשמתה של ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג ב'השמדת עם' היא שקרית ומקוממת ומהווה ניצול מביש של'אמנת הג'נוסייד; התביעה הדרום-אפריקאית אינה רק חסרת בסיס עובדתי ומשפטי, אלא גם מעוררת שאט-נפש מוסרית. כפי שבית הדין ציין, ב-7 באוקטובר חמאס וארגוני טרור אחרים ביצעו זוועות בלתי ניתנות לתיאור נגד ישראל ואזרחיה. כמו לכל מדינה, לישראל יש זכות אינהרנטית ובלתי ניתנת לערעור להגן על עצמה נגד מתקפות הטרור שהיא עדיין עומדת בפניהן. הניסיון המתועב של דרום אפריקה לערער על זכותה הבסיסית הזו של ישראל נדחה בצדק על הסף".

שר החוץ ישראל כ"ץ הוסיף: "מחויבותה של ישראל לדין הבינלאומי היא איתנה וקיימת ללא קשר להליך בבית הדין הבינלאומי בהאג. בדיוק כמו הזכות האינהרנטית של ישראל להגן על אזרחיה נגד ארגון הטרור חמאס, הקורא להשמדת מדינת העם היהודי. אני חוזר על התחייבות זו היום, ערב יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. אני מודה לנבחרת המשפטית המצוינת שלנו. ייצגתם את ישראל ואת העם היהודי בכבוד, ואנו גאים בכם".

התביעה של דרום אפריקה עד כה

הדיון בבקשתה של דרום אפריקה התקיים ב-11-12 לינואר, כל מדינה טענה למשך שלוש שעות. בראש הצוות המשפטי של ישראל עמד פרופ' מלקולם שו, מומחה יהודי בריטי למשפט בינלאומי. הצוות שטען כלל גם את עו"ד טל בקר, היועץ המשפטי של משרד החוץ, שנשא את נאום הפתיחה; ד"ר גלית ר'גואן ממשרד המשפטים; ד"ר עמרי סנדר ממשרד ש.הורוביץ; ד"ר כריסטופר סטרייקר, מומחה אוסטרלי למשפט בינלאומי; וד"ר גיל-עד נועם, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, שנשא את דברי הסיום.

דרום אפריקה טענה כי ישראל אחראית במכוון למותם של מספר חסרת תקדים של פלסטינים ברצועה ולמצב ההומניטרי הקשה שם. זאת לצד התבטאויות של גורמים בכירים בישראל המהווים הסתה, אותה ישראל לא אוכפת.

דרום אפריקה הפנתה לאמירות של חברי כנסת, עיתונאים ואנשי צבא. את הביטויים היא מגדירה ככאלה עם כוונה לרצח העם הפלסטיני. בין הגורמים שצוטטו: ראש הממשלה נתניהו, ח"כ ניסים ואטורי ("לכולנו מטרה משותפת אחת עכשיו - מחיקת רצועת עזה מעל פני האדמה"), ח"כ בועז ביסמוט, ח"כ אביגדור ליברמן, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

זכות להגן על עצמה וליווי משפטי צמוד

ישראל טענה כי יש לה זכות להגן על עצמה בעקבות אירועי הזוועות ב-7 באוקטובר, וכי חמאס עושה שימוש באוכלוסייה האזרחית בעזה. הטיעון המרכזי היה שאין לישראל כל כוונה לבצע רצח עם בפלסטינים, ופעולותיה מוכיחות זאת.

בדיון הוקרנו צילומים המוכיחים כי חמאס פועל מתוך האוכלוסייה האזרחית - מבתים פרטיים, מבתי ספר ומבתי חולים, וטענה כי הרס בתים הוא בשל השימוש בהם למטרות צבאיות.

לצד זאת, הודגש כי ישראל פועלת למתן את הנזק בדרך של פניות לאזרחים להתפנות מבתיהם תוך התרעה מראש, זאת כאמצעי להגן עליהם ולהציל חיים. בעוד דרום אפריקה טענה כי פינוי האזרחים מפר את החוק הבינלאומי, ישראל טענה כי הפינוי מוכיח שאין לה כוונה לפגוע באוכלוסייה. בנוסף, הוצגה פעילות ישראל בכל הנוגע להכנסת סיוע לעזה - מזון, מים, ציוד רפואי ודלק, הודגשה הודעת דובר צה"ל על מעבר שלב בלחימה כי הוצאת צו להגבלת הלחימה יסכן את אזרחי ישראל.

טיעון נוסף הפנה לכך שפעולותיה הצבאיות של ישראל נעשות בליווי משפטי תוך הקפדה על הדין הבינלאומי, וצוין כי לישראל יש בית משפט עצמאי השופט על עבירות לחימה.

בנוגע לנקודת החולשה של ישראל - אמירות חברי הכנסת והשרים - ישראל טענה כי אלה אינן משקפות את מדיניות הממשלה. נציג ישראל הפנה להצהרות ראש הממשלה נתניהו מהעת האחרונה כי ישראל נלחמת בחמאס ולא באזרחי עזה, והזכיר כי נתניהו הבהיר שמטרת הלחימה היא למוטט את היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס ולהשיב את החטופים.