הכותב הוא חבר סגל בבית הספר למדיניות ציבורית ע"ש "פדרמן" באוניברסיטה העברית ולשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר
בימים כתיקונם, בערך בתקופה הזו בשנה וסמוך לאישור התקציב, מתחילים באגף התקציבים לגבש את תקציב השנה הבאה. תחזיות ראשוניות להבנת מסגרות התקציב וההתאמות הנדרשות, עיצוב המדיניות הכלכלית ודיונים בתוכניות עיקריות לקידום ההעלאה של רמת החיים, שיפור הפריון, האצת תשתיות, ויעדים בתחום התעסוקה.
● פרשנות | "הדיל ברייקר" של גפני והאור הירוק מהחרדים: מאחורי הקלעים של תקציב 2024
השנה זה שונה באופן מהותי: ראשית, קיימת רמת אי וודאות גבוהה לגבי אורך ועוצמת הלחימה בדרום ובצפון, ולגבי עוצמת התפקוד של המשק: צמיחה, תעסוקה ופעילות כלכלית. שנית, יותר משנה עברה מאז נבחרה הממשלה הנוכחית ועדיין קשה לזהות כיוון כלכלי מוגדר מלבד הישרדות, זה היה נכון גם לפני המלחמה ונכון עכשיו בעוצמה גבוהה יותר. והנקודה האחרונה, אי היציבות הפוליטית מעלה חשש כבד ליכולת להשלים תהליך תקציב מסודר לשנת 2025.
תקציב 2024 מספק פרומו קצר לצפוי בהמשך: רק לפני חודש הציג שר האוצר גירעון צפוי של 5.9% לשנה הקרובה (לפני התאמות), שבועיים לאחר מכן (ללא אירוע משמעותי) קפצה התחזית ואושר בממשלה תקציב עם גירעון של כ־7.5% לפני התאמות וכ־6.6% אחרי התאמות. עוד לפני הגשת התקציב לכנסת, כבר יש הסכמות על תוספות נוספות לתקציב הביטחון הגוררות חריגות מגירעון זה. שינויים אלו הם תרגום מספרי לאי הוודאות - תזוזות של עשרות מיליארדים בתחזיות בתקופה של כמה שבועות. ועדיין, התחזיות הנוכחיות כוללות רכיבי סיכון משמעותיים שאסור להתעלם מהם.
ככל שנטפל מוקדם יותר, כך זה יכאב פחות
אם אסכם במשפט אחד את התקציב שמובא לאישור בכנסת בימים אלו, תקציב 2024 משקף חוסר אחריות של הדרג הפוליטי, בנוי מול תסריט אופטימי ולמרות מאמץ משמעותי של הפקידות המקצועית להוביל תקציב סביר, זה כנראה המקסימום האפשרי בהינתן הממשלה הנוכחית: חלשה, חבוטה, סקטוריאלית וללא מצפן כלכלי.
החשש מלהיגרר לשנים של מיתון כלכלי עולה בצורה משמעותית: נטל הביטחון הגובר, הפער העולה בתשתיות, הפגיעה בענף הנדל"ן, החשש מהקטנה בהיקף ההשקעות במשק וההאטה המשמעותית בתחום ההייטק, מעלים את הסיכון לתרחיש שלילי, רב שנתי, משמעותי במשק הישראלי.
למרות רמת אי הוודאות הגבוהה, חייבים לקבל החלטות כלכליות משמעותיות ולהוביל מדיניות אקטיבית. זה הזמן להבין את האילוצים, להפנים שתקציבי הביטחון והריבית יעלו באופן משמעותי ולהפסיק לשים פלסטרים זמניים, שיסתירו את הדימום.
זה הזמן להבין שההוצאה האזרחית בישראל לא תוכל לרדת ובטח לא באופן משמעותי, ואין מנוס מהעלאת רמת המס.
הציבור יצטרך לשלם ברמת החיים על המלחמה ותוצאותיה, וכן גם על הפגיעות בכלכלה שגרמה הממשלה עוד לפני המלחמה. ככל שנטפל מוקדם יותר, כך זה יכאב פחות.
צריך להודות ולהגיד בקול רם וברור ש"אין כסף לכולם" - חייבים לשנות סדרי עדיפות, לצמצם הוצאות מיותרות ובראשן סקטוריאליות, וכן לעשות צעדים כואבים כמו שחיקת קצבאות, ודחיית פרויקטים מיותרים.
כל אלו חייבים לבוא במקביל לביצוע צעדים משלימים להאצת הצמיחה, ובראשם: קידום תשתיות, עידוד השקעות, העלאת פריון, שילוב אוכלוסיות בשוק העבודה וטיפול ממוקד בשוק הנדל"ן - ללא אלו לא תהיה צמיחה, וללא צמיחה הסיכונים לעשור אבוד נוסף בכלכלה הישראלית עולים באופן משמעותי.
החולשה הפוליטית היא מתכון לאסון
הבעיה העיקרית היא שלשר האוצר ולממשלה הנוכחית טרם נפל האסימון. הם לצערי אפילו רחוקים מכך. אפילו צעדים של עצירת הפחתות מס הם לא מבצעים. כל צעד משמעותי נדחה (מע"מ, תחליף בלו על רכב חשמלי, ועוד).
הפועל להמתין הפך לאסטרטגיה שנובעת כנראה מחולשה, והיא הפוכה מהמדיניות הנדרשת. העיסוק בתקציבים הקואליציוניים השגויים (עם כל הפגיעה שלהם), הסיט את הדיון העיקרי: "הבריחה מבשורה" של הממשלה.
החולשה הפוליטית היא גם המתכון המובטח לאי קבלת החלטות קשות והתוצאה היא מדיניות שבסיסה להמתין, לקוות או בקיצור, חזרנו לכלכלת "בעזרת השם". גם "הציפייה למשיח" חייבת להיות מלווה בעשייה, אפילו במקורות אנו נדרשים לא לצפות לישועה מלמעלה בלי העבודה והרצון של ישראל ("אתערותא דלתתא" או התעוררות מלמטה).
הדירוג של ישראל אשר משתקף במחיר איגרות החוב של המדינה, ירד כבר הלכה למעשה. אטרקטיביות המשק להשקעות הולכת ונפגעת בכל יום וללא מדיניות כלכלית אקטיבית מגמות אלו רק יחריפו. אסור להגיע למצב שהסיכון לכלכלת ישראל ימשיך לעלות, כבר היום אתגר מימון הגירעון הולך וגדל.
עלינו ללמוד מהעבר, גם בשנת 2003 המשבר לא הופנם עד שהתשואה על אגרות החוב של הממשלה הגיעה כבר לכמעט 12%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
