כך התפשטו תיאוריות קונספירציה לגבי מבצע חילוץ החטופים ברפיח

בשבוע שעבר רשמה ישראל את אחד ההישגים הגדולים שלה מאז החלה המלחמה בעזה. שני חטופים, פרננדו סימון הרמן ולואיס הר, חולצו ללא פגע מבית בו הוחזקו ברפיח, והוחזרו לישראל לאחר למעלה מארבעה חודשים בשבי. ההצלחה הגדולה הזאת, והעובדה שהיא לוותה במהלך צבאי נרחב שבמהלכו נהרגו - לפי דיווחי הפלסטינים - עשרות בני אדם, הולידה בקרב מפיצי הפייק הפרו פלסטיניים ברשת כמה תיאוריות קונספירציה.

● שר האוצר ביקר את הורדת דירוג האשראי, אבל כמה הוא נצמד לעובדות? 
● אם ישראל תפסיד בהאג חיילי צה"ל עלולים לעמוד לדין בכל העולם? 

באחד החשבונות הבולטים בקרב הקבוצה הזאת, שפועל ברשת איקס תחת הכינוי Syrian Girl, וצבר כ־360 אלף עוקבים, פורסם בהקשר זה הפוסט הבא: "נחשף: ישראל שיקרה לגבי חילוץ שני החטופים… עיתון הארץ דיווח שהם שוחררו כבר ב־2 בפברואר…. (ישראל) פשוט זייפה חילוץ חטופים כדי להצדיק טבח של מאה איש". לציוץ אכן צורפה "הוכחה" מתוך אתר הארץ באנגלית: צילום מסך שמראה כי בעמוד הייעודי באתר נכתב ליד שמות שני המשוחררים כי הם חולצו ב־2 בפברואר. הפוסט הזה נמחק מאז, אך התיאוריה כמובן עדיין פורחת. חיפוש אחרי הצירוף "כמה פעמים ישראל חילצה את אותם חטופים?" (באנגלית), מעלה כמה וכמה פוסטים באיקס, ובראשם חשבון בשם Kahlissee שלה כ־150 אלף עוקבים. הפוסט שלה ושל דומיה נעזר ב"הוכחה" אחרת: פרסום באתר הישראלי Times of Israel (להלן: TOI) ממנו נוצר הרושם שהידיעה של חילוצם של הרמן והר פורסמה כבר ב־19 בדצמבר.

כישראלים, רובנו עוקבים מקרוב אחר מידע בנושא החטופים, ואין לנו צורך בהוכחות מפורטות לכך שמבצע החילוץ לא נערך לפני 12 בפברואר. אבל כפי שניתן לראות מהדוגמאות שהבאנו כאן על קצה המזלג, לתיאוריות הללו יש לא מעט קונים - הפוסט של אותה Kahlissee שהזכרנו זכה ליותר מחצי מיליון חשיפות; פוסט אחר עם טענות דומות זכה לכ־800 אלף חשיפות - והן גם נשענות לכאורה על הוכחות מכלי תקשורת ישראלים. אז מה בעצם קורה כאן?

נתחיל עם ה־TOI. הדרך הפשוטה ביותר לבדוק מתי עלה מידע מסוים לאינטרנט הוא להיעזר באתר Wayback Machine, הידוע גם כ"ארכיון האינטרנט". זה מה שעשו בודקי העובדות של סוכנות הידיעות הצרפתית AFP. הממצאים שלהם מעלים כי ב־19 בדצמבר - התאריך שבו לכאורה פורסמה הידיעה על החילוץ - אכן עלתה כתבה באתר על שני החטופים, אך אז הכותרת שלה הייתה: "נפלו בשבי: ילידי ארגנטינה לואיס הר ופרננדו מרמן". הכותרת שדיווחה על המבצע עודכנה רק לאחר החילוץ, כשעורכי האתר עדכנו למעשה את הידיעה הקודמת (אפשר גם לראות שלצד התאריך המקורי של הידיעה, מופיע דיווח על כך שהיא עברה עדכון ב־12 בפברואר).

מהאתר עצמו הסבירו ל"משרוקית" כי זו ההתנהלות הקבועה שלהם בעניין: "פרסמנו כתבות על החטופים ונסיבות חטיפתם. כאשר לשמחתנו מי מהחטופים משוחרר, אנחנו מעדכנים את הכתבה, כולל הכותרת. כך עשינו גם הפעם. אנחנו גם מעדכנים, לצערנו, כאשר נודע לנו על מותו של חטוף".

ומה לגבי אתר הארץ? פה העניין הרבה יותר פשוט. מדובר בטעות הקלדה. בחשבון האיקס של העיתון הועלה ב־13 בפברואר צילום מסך של אותו פוסט שהזכרנו בפתיחה ולידו הסבר כי מדובר ב"תאוריית קונספירציה מתועבת": "בעת עדכון רשימת החטופים שלנו, טעות הקלדה הובילה לכך שליד תאריך השחרור שלהם נכתב 2 בפברואר. הטעות תוקנה במהרה". בהמשך הועלה באתר עצמו טור בעניין שהתייחס לאותן תיאוריות קונספירטיביות והסביר שוב את הסיבה לתאריך השגוי. כך או כך, כפי שידוע לנו היטב, וכפי שמציינים גם בודקי עובדות מהעולם, לא תוכלו למצוא ידיעות על שחרור הרמן והר מלפני 12 בפברואר.

תחקיר: אוריה בר־מאיר