חזית חדשה? היבשת המפתיעה שאיראן רוצה להקים בה בסיס צבאי

"יש לנו זכויות רכוש על הקוטב הדרומי" - כך אמר מפקד הצי של איראן, אדמירל משנה שאהרם איראני, לפני כחצי שנה בראיון בטלוויזיה. "אנחנו מתכננים להניף את דגלנו שם ולהוציא לפועל משימות צבאיות ומדעיות. המהלך יועיל לקהילה המדעית. המדענים שלנו מתכוננים לפעילות משותפת, לפי הנחיות המנהיג שלנו. אינשאללה".

● דיווח: מערכת מנהרות החיזבאללה גדולה ומתוחכמת מזו של חמאס
● שאלות ותשובות | צרפת הגישה ללבנון הצעה להפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה. כך היא נראית
● טריליוני דולרים בסכנה? האיום התת-ימי של החות'ים

האמירה הזאת של איראני עלתה מחדש לכותרות בשבוע האחרון - לאחר שוושינגטון אפשרה לטהרן גישה לכ־6 מיליארד דולר בקטר, שעוכבו בדוחא. ההחלטה לשחרר את הכספים עוררה תמיהה בארה"ב בשל האספירציות של איראן באנטארקטיקה, רצח יותר מ־30 אזרחים אמריקאים במתקפת ה־7 באוקטובר, ומותם של שלושה לוחמים אמריקאים בחודש שעבר.

מסיבות אלו, פנתה לאחרונה רשת "פוקס ניוז" למזכירות המדינה האמריקאית, בבקשה שתבהיר את גורל אותם 6 מיליארד דולר איראניים בקטאר. "לאיראן אין אפשרות להשתמש בכספים לטובת פעילויות באנטארקטיקה", טענו בוושינגטון בתגובה. "הכספים הללו יכולים לשמש אך ורק לטובת צרכים הומניטריים - מזון, תרופות, מוצרים רפואיים, וחקלאות".

להניף את הדגל

מדוע נושא הקוטב הדרומי משמעותי כל־כך, כאשר על הפרק עומדות סוגיות כמו הסיוע האיראני לארגוני טרור במרחב, וכמובן תוכנית הגרעין האיראנית? אנטארקטיקה, היבשת שאותה התחילו לחקור רק במאה ה־19, מתנהלת תחת אמנה רגישה בשם "אמנת אנטארקטיקה" שנכנסה לתוקף בשנת 1961 - וכיום חתומות עליה 56 מדינות.

האמנה הזו חשובה מפני שניו זילנד, אוסטרליה, צרפת, בריטניה, צ'ילה, ארגנטינה ואפילו נורווגיה הן בעלות דרישות טריטוריאליות ביבשת. האמנה באה להבטיח, בין השאר, שהשימוש בקוטב הדרומי יהיה למטרות שלום בלבד, וכי חופש המחקר יהיה רוחבי. אותו שלום במרחב מועיל גם להגעת תיירים לאנטארקטיקה, תעשייה שצמחה במקום משנות ה־50 ומגיעה כיום ליותר ממאה אלף איש בעונה.

אולם באיראן, שלא חתומה על אמנת אנטארקטיקה, פחות מוטרדים מכך. טהרן שואפת להפצת המהפכה, כאשר יש לה שני ציים: אחד של משמרות המהפכה, הכוח המפורסם שמיועד להגנת המשטר ולכן הכוח הימי שלו מתמקד במפרץ הפרסי, ואחד של הצבא. הצי של הצבא מיועד לים הפתוח, ועל כן הוא הרלוונטי במקרה של אנטארקטיקה. בנובמבר האחרון נודע כי במסגרת תקציב 2024 המוצע באיראן, מיועדת הסטה של 1,340 טריליון ריאל (כ־2.65 מיליארד דולר) לטובת "שדרוג תשתיות הביטחון". אם אנטארקטיקה היא חלק מאותו שדרוג, רק הזמן יגיד.

"משטר האייתוללות רוצה לשדר לעם האיראני ולבני הברית באזור, כמו גם למיליציות, שבדומה לכל מעצמת־על - הוא רוצה חלק מאנטארקטיקה", אומר לגלובס ד"ר מאיר ג'בדנפר מבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. "איראן אומרת למעשה לאמריקאים: 'כפי שאתם כבשתם באזורנו והגעתם גם לאנטארקטיקה, גם אנחנו יכולים'".

 נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

להיות מעצמה אזורית

לפי ההצהרות של איראן, משימת הקוטב הדרומי צפויה להיות מופקדת בידי שייטת 86, שנודעה כאשר יצאה בספטמבר 2022 מנמל בנדאר עבאס למסע מסביב לעולם שהסתיים במאי האחרון (כ־236 ימים) בנמל סלאלה שבעומאן. "אנחנו נשבור את ההגמוניה של המעצמות העולמיות", הגדיר אדמירל משנה איראני את היעדים המרכזיים באנטארקטיקה עבור שייטת 86.

"יש לנו את היכולת להניף את דגל איראן באזורים שונים, מהקוטב הצפוני ועד הקוטב הדרומי", הצהיר אדמירל משנה חביבוללה סיארי, מפקד צי צבא איראן לשעבר, וכיום הקצין שאמון על התיאום בין כלל יחידות הצבא. "אולם, לעולם לא ניכנס לגבולות ימיים של אחרים".

הצהרות הקוטב הדרומי של מפקד הצי האיראני אמנם נשמעות מופרכות, אבל ההיסטוריה הלא־רחוקה מלמדת כי דבריו צופי פני עתיד. הצי האיראני פועל בשנים האחרונות באמריקה הלטינית, בעיקר בוונצואלה - שם לנשיא ניקולס מדורו יש יחסים מצוינים עם טהרן, אך גם בניקרגואה ובוליביה. בעקבות ההצלחה, האיראנים הודיעו בשנה שעברה על כוונתם להקים בסיס קבע בתעלת פנמה, אחד מצירי תנועת השיט החשובים ביותר בתבל.

"לתפיסת האיראנים, הם מעצמה אזורית", מסביר ד"ר ג'בדנפר. "הם אומרים דברים על אמריקה הלטינית מתוך אמונה שהם מעצמה אזורית. זו אחת השיטות שבאמצעותן, לשיטתם, הם יביאו לתפיסה עולמית כי איראן היא אכן מעצמת־על".