במקום להדיח את ח"כ עופר כסיף אפשר להסיר את חסינותו?

הח"כ מיש עתיד הציע פתרון חלופי להדחת ח"כ עופר כסיף. הבעיה? הוא לא רלוונטי • המשרוקית של גלובס

רון כץ, יש עתיד (נאום בכנסת, 19.2.24) / צילום: יח''צ
רון כץ, יש עתיד (נאום בכנסת, 19.2.24) / צילום: יח''צ

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

היוזמה להדיח מהכנסת את ח"כ עופר כסיף במהלך תקדימי נכשלה לאחר שלא נמצאו 90 ח"כים שיתמכו בכך. לאחר תוצאות ההצבעה עלה ח"כ רון כץ מיש עתיד לדוכן וטען כי היה צריך לפעול אחרת. "ניסינו… להדיח ח"כ שלא אמור להיות פה במהלך משפטי מאוד מורכב… אבל לצערי זה לא צלח", הוא אמר. "אבל יש דרך נכונה לעשות את זה… מה אפשר לעשות? להסיר חסינות… כמו שכבר עשו בבית הזה". למה התכוון הח"כ?

המשרוקית | הפייקים שמפיצים תומכי חיזבאללה כדי להעצים את הנזק שנגרם לישראל
המשרוקית | האם מדיניות בן גביר הביאה לרמדאן שקט, ולמה החודש מועד לפורענות?
המשרוקית | 6 מיליארד שקל מתוך תוכנית הסיוע למילואימניקים לא נכללים בתקציב?

האמירה של כץ היא הזדמנות טובה לרענן את הזיכרון בעניין החסינות שמעניק החוק לחברי הכנסת. זו מוסדרת בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, וכוללת למעשה שני סוגים של חסינות. החסינות הראשונה היא "החסינות המהותית". זו מוגדרת בסעיף 1 של החוק שקובע כי "חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה…". בחוק מובהר כי החסינות הזאת תעמוד לח"כ גם לאחר שסיים את תפקידו ולכנסת אין סמכות להסירה.

החסינות השנייה מכונה "חסינות דיונית". זו מוגדרת בסעיף 4 של החוק, שלפיו ח"כ רשאי "לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום". כלומר, אם נגד ח"כ נפתח הליך פלילי שלכאורה אינו קשור ישירות לתפקידו, אך הוא סבור שהחסינות בכל זאת עומדת לו (למשל, כי מדובר בהתנכלות כלפיו), הוא יכול לבקש שהכנסת תעניק לו חסינות מפני אותו הליך שנפתח נגדו.

נסכם עד כאן: "חסינות מהותית" היא כזאת שעומדת לח"כ באופן מוחלט ולא ניתן להסירה, ואילו "חסינות דיונית", היא כזאת שהח"כ עצמו צריך לבקש, כך שגם אותה בעצם אי אפשר "להסיר". אז למה התכוון ח"כ כץ? לפני שנעבור לתשובתו, נציע אנחנו הסבר אפשרי. סעיף 4, במתכונתו הנוכחית, הוא תיקון מ־2005. עד אז, גם החסינות שהוא מעניק הייתה אוטומטית והיה צורך להסירה באופן אקטיבי. ייתכן שזה מה שבלבל את ח"כ כץ.

"כבר 19 שנים שאין מה להסיר", אומר לנו גם ד"ר עמיר פוקס. ובכלל, במקרה של כסיף, "לא ברור מה העבירה שצריך להסיר חסינות בשבילה. כבר הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בגין תקיפת שוטר. ובכל מקרה, גם לפני שינוי החוק, הבקשה להסרת החסינות הייתה צריכה להגיע מהיועמ"שית". ואכן, הרקע האפשרי לדבריו של כץ הוא כתב האישום שהוחלט כבר להגיש נגד ח"כ כסיף. בחודש שעבר, הודיעה היועמ"שית כי כסיף יואשם ב"תקיפת שוטר". זה גם ההסבר שסיפק לנו כץ לאחר שפנינו אליו, כשהפנה אותנו למכתב שפרסם שבו קרא ליועמ"שית לפעול כדי "לקדם את ההליכים המשפטיים (נגד כסיף) אל מול יומנו העמוס של בית המשפט". אלא שגם אם ליועמ"שית יש יכולת כזאת, לא ברור איך הדברים מתיישבים עם קריאתו כץ להסרת חסינותו של כסיף.

מח"כ כץ נמסר בתגובה: "אמרתי שאם (כסיף) יבקש את חסינותו, נדאג שלא יהיה לכך רוב. הוא הבין את המסר ולא ביקש. מרגע הגשת כתב האישום (17.1), עמדו לזכותו 30 יום לבקש את חסינותו ומשלא עשה זאת אין לו חסינות, ולכן יישפט ככול אדם. לאור הרגישות הציבורית, פנינו על־מנת שהדיון יתנהל בסעד זמנים מהיר למיצוי ההליכים. כשיורשע בעבירה של תקיפת שוטר, גם יורחק מהכנסת. השאר הבינו בול". הוא הוסיף כי פנייתו נעשתה בהתייעצות עם היועצת המשפטית של הכנסת.

בשורה התחתונה: דבריו של כץ לא נכונים. מאז 2005 אין צורך להסיר את "החסינות הדיונית" של הח"כים, ואם הם מעוניינים בחסינות כזאת עליהם לבקש אותה באופן אקטיבי. במקרה של כסיף, ממילא כבר הוגש נגדו כתב אישום, לאחר שהוא עצמו לא טרח לבקש שתוענק לו חסינות בעניין. 

תחקיר: אוריה בר־מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: רון כץ
מפלגה: יש עתיד
מקום: מליאת הכנסת
תאריך: 19.2.24
ציטוט: "ניסינו להדיח (את כסיף)... ולצערי זה לא צלח... מה אפשר לעשות? להסיר חסינות"
ציון: לא נכון

לאחר הכישלון להדיח את חה"כ עופר כסיף מהכנסת, חה"כ רון כץ עלה לדוכן במליאת הכנסת ואמר: "ניסינו לעשות צדק בבית הזה ולהדיח חבר כנסת שלא אמור להיות פה במהלך משפטי מאוד מאוד מורכב, שסביר להניח שלא היה יוצא אל הפועל… אבל לצערי זה לא צלח. אבל, ושימו לב, תעקבו עכשיו, זה אבל גדול, יש דרך נכונה לעשות את זה. יש דרך שאפשר לעשות את זה. חבר כנסת שנהנה אמנם מהחסינות לא יכול לתמוך באופן אקטיבי נגד המדינה שלו. ואז, גברתי השרה, את יודעת מה אפשר לעשות? להסיר חסינות. וזה בדיוק מה שאנחנו הולכים לעשות… אנחנו נמצא את הדרך להסיר חסינות לעופר כסיף… זו תהיה הסרת חסינות אמיתית, כמו שכבר עשו בבית הזה, ואנחנו יודעים איך זה נגמר".

רקע לדברים

כפי שהוסבר במפורט בבדיקה קודמת של המשרוקית, המהלך להדחתו של כסיף יצא לדרך בעקבות חתימתו על עצומה בה נכתב: "אנו מבקשים להוסיף את קולנו כאזרחים וכאזרחיות ישראל לטענות שמובאות בכתב התביעה שהגישה דרום אפריקה לבית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג, בתקווה שקולנו יסייע לקבלת החלטה שתביא להפסקתה המיידית של המלחמה". למרות התנגדות מצד היועמ"שית, ועדת הכנסת הצביעה בעד הדחתו של כסיף. בהצבעה במליאה הצביעו 85 חברי כנסת בעד ההדחה, אך סעיף 42א(ג)(1) לחוק יסוד: הכנסת דורש לפחות 90 תומכים בהדחת חבר כנסת. לכן, ההצעה לא התקבלה וכסיף לא הודח מהכנסת. זאת למרות תמיכה גם מצד חברים באופוזיציה, בראש ובראשונה מישראל ביתנו, אך גם מיש עתיד.

סוגי החסינות והסרתה

חסינות חברי הכנסת נקבעה בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי״א-1951. סעיף 1 עוסק בחסינות במילוי התפקיד: סעיף קטן (א) קובע כי "חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה - בכנסת או מחוצה לה - אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת". סעיף קטן (ג) מוסיף וקובע: "חסינותו של חבר הכנסת לפי סעיף זה תעמוד לו גם לאחר שחדל מהיות חבר הכנסת".

סעיף קטן (א1) מציב סייגים לחסינות זו: "מעשה לרבות התבטאות שאינם אקראיים, של חבר הכנסת שיש בהם אחד מאלה, אין רואים אותם, לענין סעיף זה, כהבעת דעה או כמעשה הנעשים במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת". לאחר מכן מובאים ארבע אפשרויות לסייגים כאלה, כשהרביעי שבהם הוא "תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים, בארץ או בחוץ לארץ".

סעיף 4 דן בחסינות בפני דיון פלילי. סעיף קטן (א)(3) קובע כי "חבר הכנסת רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום", במקרים בהם, לפי אותו חבר כנסת, העבירה חוסה תחת סעיף 1 לחוק (כלומר, נעשתה במסגרת מילוי תפקידו); כתב האישום הוגש שלא בתום לב; מדובר בעבירה שנעשתה בתוך משכן הכנסת וחבר הכנסת טופל משמעתית; תהיה פגיעה בייצוג הציבור ובעבודת הכנסת אם כתב האישום יוגש. אם הכנסת מאשרת לו את החסינות, היועץ המשפטי לממשלה לא יכול לאשר הגשת כתב אישום נגד אותו חבר כנסת בשל העבירה האמורה, אלא אם חל שינוי בנסיבות.

נציין שסעיף 4 במתכונתו הנוכחית הוא תיקון מ-2005. במקור, הסעיף אמר, בסעיף קטן (א): "חבר הכנסת לא יובא לדין פלילי בשל אשמה על עבירה שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת, אלא לאחר שניטלה ממנו החסינות לגבי האשמה הנידונה". כלומר, בעבר החסינות הזו הייתה אוטומטית והיה צורך להסירה, בניגוד להיום כשיש צורך לבקש את הגנתה.

סעיף 13 דן בקביעת חסינות ונטילת חסינות. סעיף קטן (א) קובע: "הכנסת רשאית, בהחלטה… ליטול ממנו חסינות אחרת או זכות הנתונות לו לפי חוק זה, חוץ מחסינות או זכות הנתונות לו לפי סעיף 1". הכוונה ב"חסינות אחרת", למשל, היא חסינות מפני חיפוש או מפני מעצר, אך הסמכות לבקש את הסרת חסינויות אלו נמצאת בידי היועץ המשפטי לממשלה, כך שכץ לא יכול ליזום את הסרתן. בכל מקרה, יצוין שכדי להסיר חסינות כלשהי יש צורך בהצעה מטעם ועדת הכנסת.

מלשון החוק עולה, אם כן, שאת החסינות שבסעיף 1 לא ניתן להסיר, ואת החסינות שבסעיף 4 אין צורך להסיר, שכן יש לבקשה. ניתן אמנם לטעון, כפי שעשה יוזם העצומה חה"כ עודד פורר, שעצם החתימה של כסיף על הדברים מהווה "תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל". אבל במקרה כזה, המעשה גם כך לא חוסה תחת החסינות, כך שאין צורך בהסרתה.

דברים דומים עולים גם ממאמר מ-2022 שכתבו ד"ר עמיר פוקס וד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. על החסינות המהותית, שהיא זו שמופיעה בסעיף 1, הם כותבים: "זוהי חסינות שסותרת את האחריות הפלילית, היא אינה פוקעת לאחר סוף הכהונה ולא ניתנת להסרה", וכמו כן: "הכנסת רשאית, כאשר יש צורך בכך, לאחר החלטת ועדת הכנסת, להסיר את חסינות חבר הכנסת מפני מעצר, חיפוש או האזנת סתר, אך היא אינה רשאית להסיר את החסינות המהותית".. על החסינות הדיונית, שמופיעה בסעיף 4, הם כותבים: "ברירת המחדל היא שאין חסינות דיונית, אלא אם כן הכנסת החליטה להעניק אותה".

"כבר 19 שנים שאין מה להסיר", אומר פוקס בשיחה עם המשרוקית. "אפשר להסיר את החסינות שלו ממעצר, כפי שנעשה במקרה של באסל גטאס, אבל לא נראה לי שמישהו התכוון לעצור את כסיף. בכלל, לא ברור מה העבירה שצריך להסיר חסינות בשבילה. כבר הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בגין תקיפת שוטר, אבל זו עבירה שאין עליה חסינות. ובכל מקרה, גם לפני שינוי החוק, הבקשה להסרת החסינות הייתה צריכה להגיע מהיועמ"שית".

פוקס גם התייחס לדרישה שעולה מפעם לפעם מחברי כנסת להסיר את החסינות שלהם כדי לאפשר לתבוע אותם דיבה: "אין חסינות דיונית בתביעות אזרחיות, ואז או שיש חסינות מהותית או שאין, ועליה לא ניתן לוותר. מה שאפשר לעשות זה לא לטעון בבית המשפט שיש חסינות, ואז יכול להיות שבית המשפט יתעלם גם במקרים בהם החסינות קיימת. אבל אין מה לדרוש מחברי כנסת להסיר חסינות".

כתב האישום נגד כסיף

במענה לפנייה לחה"כ כץ הוא הפנה אותנו למכתב שהוא, יו"ר הכנסת לשעבר מיקי לוי וחה"כ מאיר כהן חתמו עליו. המכתב, שיועד ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה, הייתה התייחסות לכתב האישום נגדו בגין כתיבת שוטר, ומאחר שחלף הזמן בו "היה יכול חבר הכנסת לבקש להשאיר את חסינותו", הם דוחקים ביועמ"שית לקדם את ההליכים המשפטיים נגד כסיף. ואולם, גם המכתב הזה מנוסח לא נכון, שכן כסיף לא צריך לבקש שישאירו לו את החסינות אלא לקבל אותה. ובכל מקרה, נוסח הדברים לא מסתדר עם "אנחנו נמצא את הדרך להסיר חסינות לעופר כסיף" שכץ אמר במליאה, שמרמזת לפעולה אקטיבית.

כן יצוין שאכן יש פוטנציאל שכתב אישום זה יהווה תחליף עבור מי שרוצים להדיח את כסיף מהכנסת. סעיף 42א(א) לחוק יסוד: הכנסת קובע: "חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי", זאת מבלי קשר למועד ביצוע העבירה. במאמר של עו"ד עדנה הראל-פישר ועו"ד ליטל פילר שפורסם במכון הישראלי לדמוקרטיה נכתב: "מרבית העבירות החמורות, כגון קבלת שוחד ועבירות אלימות, נחשבות בכל זאת עבירות ש'מטבע ברייתן יש עימן קלון'. כאשר מדובר בעבירות אלו, רק במקרים נדירים ביותר, אם בכלל, עשויות נסיבות ביצוע העבירה לשלול קביעת קלון על עוברי העבירה". כלומר, אכן קיים פוטנציאל שאם כסיף יורשע בפסק דין סופי, ייקבע שיש קלון בעבירה ותיפסק חברותו בכנסת.

מחה"כ כץ נמסר בתגובה: "מאוד פשוט, אמרתי שאם יבקש את חסינותו נדאג שלא יהיה לכך רוב.

הוא הבין את המסר ולא ביקש. מרגע הגשת כתב האישום (17.1) עמדו לזכותו 30 לבקש את חסינותו משלא עשה זאת אין לו חסינות ולכן ישפט ככול אדם. לאור הרגישות הציבורית פנינו על מנת שהדיון יתנהל בסעד זמנים מהיר למיצוי ההליכים. כשיורשע בעבירה של תקיפת שוטר גם יורחק מהכנסת. השאר הבינו בול", והוסיף שהדבר נעשה בהתייעצות עם היועצת המשפטית של הכנסת.

שלושה דברים מעיבים על תגובה זו: ראשית, כץ אמר את הדברים ב-19 בפברואר, יותר משלושים ימים לאחר התאריך שהוא עצמו נקב בו, כך שהבטחתו הייתה חסרת צורך. שנית, לפי דיווח של מורן אזולאי ב-ynet, חה"כ עודד פורר הגיב ליוזמה דומה של ראש האופוזיציה יאיר לפיד: "אחרי כל כך הרבה שנים אני ממליץ ליאיר לפיד ללמוד קצת את עבודת הכנסת - מאחר שעל מנת להעמיד ח"כ לדין אין צורך בהסרת חסינותו, אלא ששמורה לו הזכות לבקש חסינות". כלומר, היו כאלה שבזמן אמת הבינו את הדברים באותו האופן. שלישית, בדברים שכץ אמר בכנסת - וגם אחרים שהזכירו את החסינות באותו דיון - לא עולה שום דבר לגבי המקרה זה, וההבטחה "אנחנו נמצא את הדרך להסיר חסינות לעופר כסיף" מעידה שכץ לא היה בטוח שבשעתו לגבי המסלול.

לסיכום: לרשות חברי הכנסת עומדות שתי חסינויות שיכולות להיות רלוונטיות למקרה זה: מהותית ודיונית. את המהותית לא ניתן להסיר בשום מקרה, ואת הדיונית אין צורך להסיר כיוון שמי שמעוניין לזכות בהגנתה נדרש לבקשה. ישנן סוגי חסינויות אחרים שניתן להסיר, כמו מפני חיפוש או מעצר, אך הן אינן רלוונטיות למקרה של כסיף והסמכות לבקש את הסרתן נמצאת בידי היועמ"שית. לכן דבריו של כץ לא נכונים.