הגנרל הבכיר שמעריך: "לישראל יש בעיה קשה מאוד בעזה"

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים. 

● ספינת הקרב שגורמת לגרמניה מבוכה גדולה
● איך כלי הטיס הישראליים מנווטים ללא GPS? התשובה נמצאת בתעשייה המקומית  

1מה שישראל צריכה לשנות כדי להשיג את יעדיה

בהרבה מובנים, "ישראל הגיבה למתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר כמו שכל מדינת לאום הייתה מגיבה", אמר הגנרל מארק מיילי, יו"ר המטות המשולבים של ארה"ב שפרש לאחרונה, בראיון שנתן לפייננשל טיימס. לדבריו, ישראל מתמודדת עם "בעיה צבאית קשה מאוד", בהתחשב באופן שבו חמאס שולט ברצועת עזה המאוכלסת בצפיפות באמצעות כוח הפחדה, אמר. מיילי טוען שישראל הצליחה "די טוב" מבחינה טקטית בהשמדת פעילי חמאס, אך אומר שהיא משלמת מחיר אסטרטגי "אדיר" עם אובדן התמיכה הבינלאומית. עוד אמר כי "ייתכן שישראל עשויה להשיג את יעדיה בצורה מוצלחת יותר על ידי מעבר מגישתה הנוכחית לגישה הנשענת על מבצעים מיוחדים מונעי מודיעין ותחמושת מונחית מדויקת".

"המפתח הוא אסטרטגיה פוליטית, ואני לא רואה אסטרטגיה פוליטית", אמר. בנוסף, לגבי המעורבות האמריקאית במלחמות שמחוץ לגבולותיה ולאור אופי המעורבות שלה בסיוע לאוקראינה, ציין כי אחרי שני עשורים של מלחמה - באפגניסטן ובעיראק, "האמריקאים קצת מאסו במלחמות".

מתוך הפייננשל טיימס, מאת דמיטרי סבסטופולו. לקריאת הכתבה המלאה.

2מה המדיניות של מצרים לגבי עזה?

"צילומי לוויין מראים כי מצרים בנתה מתחם מוקף חומה ופינתה יותר מ-6 קילומטרים רבועים של אדמה במחוז צפון סיני, בעקבות הכרזתה של ישראל על מתקפה קרקעית מתוכננת לתוך רפיח בדרום רצועת עזה", נכתב בפורן פוליסי. "מצרים אמרה בעקביות שפתיחת גבולה, היציאה היחידה לפליטים פלסטינים שאינה בשליטת ישראל, היא קו אדום. שר החוץ המצרי סאמח שוקרי הכחיש את הדיווחים בתקשורת לפיהם המתחם נועד לשכן פליטים פלסטינים", נכתב.

"אנחנו כל הזמן מתעסקים בתחזוקה בגבול שלנו, אז אני חושב שאין צורך לקפוץ למסקנות לגבי מטרת הפעילויות האלה", צוטט שוקרי החודש. עוד נכתב כי "למרות התנגדותה הפומבית, נראה שמצרים שומרת על עצמה מפני ההשלכות של הסלמה אפשרית של המתקפה הקרקעית של ישראל ברפיח. גורמים מצריים יודעים שהדבר יאלץ בהכרח מאות אלפי פלסטינים לחצות את הגבול לסיני. 'אין בכוונה שלנו לספק אזורים או מתקנים בטוחים, אבל בהכרח, אם זה היה המצב, היינו מטפלים באנושיות הדרושה והיינו מספקים את התמיכה לאזרחים החפים מפשע אם זה היה קורה', הוסיף שוקרי".

מתוך פורן פוליסי, מאת נוסמוט גבדמוסי. לקריאת הכתבה המלאה.

3קולומביה הודיעה שלא תקנה אמל"ח ישראלי. כמה היא משמעותית ביצוא?

נשיא קולומביה גוסטבו פטרו הודיע ביום חמישי על "השהיית היבוא הביטחוני מישראל". הוא עשה זאת תוך שהאשים את ישראל בביצוע  רצח עם" ברצועת עזה. בסוכנות AP ציינו כי הודעת פטרו התפרסמה כמה חודשים לאחר שישראל הודיעה על הפסקת היצוא הביטחוני לקולומביה, בגלל שפטרו השווה את המצור הישראלי על רצועת עזה לפעולות גרמניה הנאצית. אולם, בסוכנות הידיעות לא ציינו עד כמה אמריקה הלטינית וקולומביה בפרט מהוות שיעור זניח ביותר מהיצוא הביטחוני הישראלי .

ברבעון השלישי של 2023, היוותה אמריקה הלטינית כ-6% בלבד מצבר ההזמנות של התעשייה האווירית. בה בעת, אמריקה כולה היוותה כ-8% מהכנסות רפאל. יתרה מכך, לפני כחודש וחצי פרצו באקוודור עימותים חמושים בין כוחות המשטר לבין ארגוני הפשע. התגובה של קולומביה עבור הגנת הגבול הייתה הפעלת מל"טים מדגם הרמס 900, מתוצרת אלביט. לכן, בשורה התחתונה, ההשפעה היחידה, אם בכלל, מהצהרות פטרו היא תועלת פוליטית פנים-קולומביאנית.

מתוך AP, לקריאת הכתבה המלאה.

4המציאות בחברון

"כדי לעזוב את ביתם, משפחת אידריס צריכה לנווט דרך מסלול מכשולים", נכתב בוושינגטון פוסט בכתבה שמביאה את סיפורם של תושבי חברון. "'זו הדרך הסודית שלנו', אמר פיראס אידריס, בן 57, והצביע לעבר הסולם בגובה 12 רגל שמוביל מעל קיר גן ואל המרתף של בניין סמוך. לאחר שתי קומות מדרגות נפתחת דלת אל הרחוב".צוין כי "צה"ל חסם בתחילת החודש את הבית בחברון באמצעות חוטי תיל, וסגר על כ-20 מבני המשפחה המורחבת. אידריס אמר שהוא לא יודע למה. מצה"ל נמסר כי לא ידוע על הנחת חוטי תיל מחוץ לביתו או לאחרים ברחוב".

עוד נכתב כי "שערים כתומים חדשים עומדים על הכבישים, ומנתקים כמעט את כל הכניסות לכפרים ועיירות פלסטיניות, לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. מאז ה-7 באוקטובר, נוספו סך של 45 שערים ברחבי הגדה המערבית, והביא לסך הכל 214". צוין כי "ההשפעה הורגשה בצורה חריפה בחברון, בת 250 אלף תושבים, העיר הפלסטינית הגדולה ביותר מחוץ לעזה". נכתב כי "לאחר ה-7 באוקטובר, כל הנתיבים הראשיים, מלבד אחד, לחלק של העיר שבו חיים הרוב המכריע של הפלסטינים נחסמו. במסלול הנותר הותקן שער פלדה הניתן לסגירה בכל עת". עוד נכתב כי "רבים מהמחסומים הישראליים שפעם שלטו בתנועה בעיר העתיקה ובסביבתה נסגרו, מה שחילק חברים ומשפחות והותיר תושבים רבים מרותקים לשכונות שלהם. חלקם תיארו כיצד הם בקושי מצליחים לעזוב את הבית במשך חודשים". "זה כלא בכלא", אמר אידריס.

מתוך הוושינגטון פוסט, מאת לאבדיי מוריס, לורנזו טוגנולי, סופיאן טהא. לקריאת הכתבה המלאה.