אחרי נייס: שורת חברות הייטק וקרנות הון סיכון מבקשות להצטרף לעתירה נגד ביטול פרס ישראל

העתירה הוגשה בשבוע שעבר ע"י 79 בכירים באקדמיה ובמגזר העסקי נגד שר החינוך יואב קיש והממשלה • בהמשך חברת נייס ביקשה להצטרף לעתירה, על רקע זכייתו הצפויה של היזם איל וולדמן בפרס • כעת מבקשות להצטרף אליה שורת חברות הייטק וקרנות הון סיכון וכן היזם מריוס נכט

איל וולדמן / צילום: איל יצהר
איל וולדמן / צילום: איל יצהר

שורת חברות הייטק וקרנות הון סיכון פנו היום (ב') לבג"ץ בבקשה להצטרף לעתירה נגד שר החינוך יואב קיש בנוגע להחלטה לבטל את פרס ישראל בתחום הרוח, התרבות והמדע, אחרי שבשבוע שעבר נייס ביקשה להצטרף לעתירה, זאת על רקע זכייתו הצפויה של היזם איל וולדמן בפרס. 

סערת פרס ישראל: הפשרה שמגבשים הנשיא הרצוג והשר קיש
"ניסיון פוליטי להשפיע על זהות מקבלי פרס ישראל": עתירה נגד שר החינוך 
ביטול פרס ישראל: איל וולדמן האשים את שלומי פוגל. זו תגובתו

מדובר בקרנות ההון סיכון State Of Mind Ventures, פיטנגו והמייסד והמנכ"ל שלה חמי פרס, ויולה, TLV, 10D, גלילות, וינטג', קומרה, פרוטאנטקס והיזם מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט. חברות אלה היו מעורבות גם במחאת ההייטק נגד המהפכה המשפטית.

בבקשה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין שמואל גלינקא וברוך מנקוביצקי ממשרד שבלת, נטען כי הענקת פרס ישראל - בתחום ככלל ובתחום היזמות והחדשנות בפרט - היא כלי חשוב ביותר "המשמש לדחיפה משמעותית לקידום המדע במדינה פנימה וכן (ולא פחות חשוב מכך) אך מול משקיעים העולם כולו".

עוד נטען כי "שוק ההייטק הישראלי הוא "הקטר של המשק הישראלי", אשר נסמך ברובו על משקיעים זרים", ומשכך ישנה חשיבות רבה כי החברות המבקשות להצטרף, המובילות את תחום ההייטק בישראל, ישתתפו בעתירה ויביאו בפני בית המשפט את נקודת המבט שלהן בנוגע לביטול הפרס בתחום בעת הנוכחית. 

"ניסיון פוליטי להשפיע על זהות מקבלי הפרס" 

העתירה הוגשה בשבוע שעבר על-ידי 79 בכירים באקדמיה ובמגזר העסקי נגד השר קיש והממשלה, ותומכים בה 900 בכירים מהאקדמיה והמגזר העסקי. את העתירה מוביל ארגון "בשער - אקדמיה למען החברה בישראל", המאגד למעלה מ-2,000 חברי סגל מכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, יחד עם תנועת מאבק האקדמיה ופורום העסקים של ישראל. זו העתירה השנייה המוגשת נגד החלטת שר החינוך, כאשר הראשונה הוגשה על-ידי עו"ד שחר בן מאיר.

בעתירה נטען כי "החלטת השר אינה אלא ניסיון פוליטי להשפיע על זהות מקבלי הפרס, בחוסר סמכות ובאופן שיש בו כדי להתערב בשיקול-הדעת של האורגן שנבחר כדי להכריע בזהות מקבלי הפרס". עוד נטען כי "ההחלטה פוגעת באופן אנוש במוסד פרס ישראל, שהוא מוסד ממלכתי מהמעלה הראשונה, ואשר ב-70 שנות קיומו מעולם לא נדרס באופן דומה לו"; וכי ההחלטה פגומה מכל זווית: במישור המינהלי - מאחר שיסודה ב"שיקולים זרים ופסולים", השר מבטל את החלטות ועדת הפרס ובכך "מחלל את האוטונומיה המקצועית שניתנה להן". 

הערב השיבה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לבית המשפט כי עוד לפני שהוגשו העתירות, היא החלה לבחון את עמדת המדינה לדברים, אך טרם הושלם גיבוש העמדה הסופית. עוד צוין כי על־מנת שיהיה אפשר לחלק את הפרסים בטקס יום העצמאות, ככל שהעתירה תתקבל, יש להכריע בה עד לסוף מרץ. המדינה מבקשת להגיש את עמדה עד ל-22 במרץ.

בג"ץ 1864-24