ג'יימי דיימון וריי דליו הזהירו מפני אסון כלכלי שמעולם לא הגיע. מה עכשיו?

מומחים רבים חשבו שריביות גבוהות ישברו את הכלכלה וכי לא ניתן לאלף את האינפלציה

ג'פרי גנדלאך, ריי דליו וג'יימי דיימון / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: רויטרס- Brendan McDermid, Thomas Peter, Jack Gruber-USA TODAY
ג'פרי גנדלאך, ריי דליו וג'יימי דיימון / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: רויטרס- Brendan McDermid, Thomas Peter, Jack Gruber-USA TODAY

באמצע שנת 2022, מנכ"ל ג'יי. פי מורגן, ג'יימי דיימון, הזהיר כי "הוריקן" עומד לפגוע בכלכלה האמריקאית, ובוועידה פיננסית בניו יורק התריע: "כדאי לכם להכין את עצמכם".

בשנה שעברה, מייסד חברת ניהול ההשקעות ברידג'ווטר (Bridgewater Associates), ריי דליו, חזה "משבר חוב" לאחר שמוקדם יותר צפה "סערה מושלמת" בכלכלה.

צבי סטפק מעריך: זה מה שיכול לקלקל את האופוריה בשווקים  
האינפלציה השנתית עולה, והורדת הריבית בארה"ב מתרחקת 

משקיעים וכלכלנים בעלי פרופיל גבוה, כולל ג'פרי גנדלאך מ־DoubleLine ודיוויד רוזנברג מרוזנברג ריסרץ', פיזרו גם הם נבואות זעם, כשבמרץ אשתקד גנדלאך צפה שמיתון יגיע "תוך כמה חודשים". בתחילת השנה שעברה, כלכלנים חזו סיכוי של 61% למיתון ב־2023.

וכולם שגו. הם זלזלו בהשפעה של תמריצים ממשלתיים ובחוסן של צרכנים ועסקים. כמו כן הם היו ספקניים מדי לגבי יכולתו של הפדרל ריזרב (פד) לרסן את האינפלציה מבלי להוביל למיתון. בפועל, הכלכלה ממשיכה לצמוח בקצב יציב, האינפלציה מתקרבת ליעד של 2% שהציב הפד, האבטלה נותרה קרובה לשפל של חצי מאה, ושוק המניות קרוב לשיא.

"טעיתי כשהייתי פסימי לגבי הכלכלה", הודה דליו בראיון. ודיימון הסביר: "הנחתי שחלק מהתמריצים הפיסקליים יתפוגגו עד עכשיו".

לאן חשבנו שאנו הולכים ואיפה אנחנו עכשיו

באותה עת, התחזיות הפסימיות היו הגיוניות מאוד. בין מרץ 2022 לקיץ 2023, הפד הכפיל את שיעור הריבית פי 11 לשיא של 23 שנים. והיסטורית, עלייה משמעותית בשיעורי הריבית התרחשה לפני תקופות של מיתון. היו עוד סימנים למיתון: עקום התשואות התהפך ונשאר כך שהתשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח קצר גבוהות מאלו שבאג"ח ארוכות הטווח; קצב צמיחת התמ"ג ירד; והאינפלציה זינקה. אפילו יו"ר הפד ג'רום פאוול אמר שיש רק נתיב צר להורדת האינפלציה מבלי לדחוף את כלכלת ארה"ב למיתון - אותה "נחיתה רכה" מיוחלת.

אז מה "השתבש לטובה"? אנשים רבים לא הושפעו לבסוף משמעותית מהריבית הגבוהה - למשל, אלה שלקחו משכנתאות בריבית נמוכה לפני העלאת ריבית הפד או אנשים שהבתים שלהם בבעלותם.

בנוסף, הממשל הגיב מהר יותר מבעשורים קודמים כדי לסייע לכלכלה. כך מספר סבבים של הזרמת סיוע בעקבות משבר הקורונה ותוכניות לעידוד הוצאות, הותירו צרכנים וחברות רבות עם מזומנים עודפים, מה שהניע את המשך הפעילות הצרכנית. הוצאות הצרכנים מהוות בערך 70% מכלכלת ארה"ב.

זה מה שפספס דליו, שאמר כי "טעיתי משום שבדרך כלל, כשמעלים את הריבית זה מצמצם את הביקוש במגזר הפרטי, מוריד את מחירי הנכסים ומאט את קצב הפעילות באופן כללי, אבל זה לא קרה. במקום זאת היה חילוף היסטורי של העושר - המאזנים של המגזר הפרטי השתפרו מאוד והמאזן של הממשלה הידרדר מאוד".

מטעמו של דיימון נמסר כי הוא מעלה מגוון של אפשרויות ושוקל אותן, אבל לא נותן תחזיות.

בתוך כך, שוק מניות בעל חוסן ושוק אג"ח עם תשואות גבוהות יותר יצרו "אפקט עושר" שעודד את הצרכנים לבזבז במקום להצטמצם.

לכך נוספת העובדה שהריביות במשק למעשה לא כל כך גבוהות, הן פשוט נתפסות כגבוהות אחרי תקופה ממושכת שסביבת הריבית בארה"ב הייתה נמוכה במיוחד.

אד ירדני, כלכלן שהיה שורי במיוחד בשנתיים האחרונות, מייחס חלק מהטעויות של המומחים והכלכלנים לחשש מוגזם מריביות גבוהות יותר. "מתברר שהמשק יכול לתפקד היטב גם כשהריבית ברמתה הנוכחית", אמר.

במבט לאחור, כמה אינדיקטורים, כמו עקום התשואות ההפוך, כן חזו במדויק בעיות עומק, כמו משבר הבנקאות האזורית בשנה שעברה. אבל הפד עשה עבודה טובה ב'כיבוי שריפות' במערכת הבנקאית, כך שהצרות לא התפשטו למגזרים אחרים.

עדיין לא מחוץ לכלל סכנה

נראה כי ההסתברות לנחיתה רכה השתפרה, כאשר הפד מאותת על נכונות להפחית את הריבית בהמשך השנה. כלכלנים הציבו את הסיכוי למיתון בשנה הקרובה על 39%, לעומת 61% לפני שנה.

אבל כמה מאותם רואי שחורות מזהירים שהקשיים עדיין בדרך. גנדלאך חזה לאחרונה מיתון השנה וירידה לרמת 3,200 נקודות במדד S&P500, שנסחר כיום מעל 5,110. גנדלאך לא נענה לבקשות להגיב לכתבה.

רוזנברג מצדו מצביע על כך שההכנסה המקומית הגולמית (מתואמת אינפלציה) הייתה 'שטוחה' בשנה האחרונה, כי שוק העבודה חלש מכפי שהוא נראה וההכנסה האישית אינה עומדת בקצב ההוצאות. בראיון חזה כי הצרות של הכלכלה יתבררו בהמשך השנה.

דליו אומר שהשאלות המרכזיות הן האם היעילות היצרנית תמשיך להשתפר כשיותר עסקים יאמצו בינה מלאכותית, והאם כל החוב שהממשלה צברה - והתשלומים בגינו - יחזרו לרדוף את הכלכלה. ממשלת ארה"ב צפויה לשלם ריבית בסך 1.1 טריליון דולר במהלך העשור הקרוב, על פי ההערכות האחרונות של משרד התקציבים בקונגרס.

באשר לדיימון, הוא עדיין מודאג מבעיות חמורות שעומדות בפני הכלכלה האמריקאית, כולל האינפלציה שנותרה גבוהה מדי, טלטלות גיאופוליטיות ועלייה בהוצאות הממשלתיות ובחוב. הוא מסמן סטגפלציה - מצב של צמיחה איטית עם אינפלציה לא מרוסנת - כדבר שיש לחשוש מפניו. כך ש"לא הייתי ממהר לחגוג עדיין", לדבריו.