סייבר | פרשנות

סימנים לבועה או לחץ להתמזג? מה מלמדת עסקת וויז על מצב ענף הסייבר

הסייבר הישראלי היה התחום שספג את המכה הקשה ביותר מבין שאר ענפי ההייטק במשבר שהחל במאי 2022, עם העלאות הריבית שהביאו משקיעים רבים לנטוש את התעשייה • לאחר שנתיים של ירידה בהשקעות ובשווי החברות בסייבר הישראלי, ייתכן שהשבוע האחרון מסמן תפנית המתחוללת בענף

מנכ''ל Wiz אסף רפפורט יחד עם סמנכ''ל התפעול החדש דאלי ראג'ק / צילום: אוהד קב
מנכ''ל Wiz אסף רפפורט יחד עם סמנכ''ל התפעול החדש דאלי ראג'ק / צילום: אוהד קב

לאחר שנתיים של ירידה בהשקעות ובשווי החברות בסייבר הישראלי, ייתכן שהשבוע האחרון מסמן תפנית המתחוללת בענף. חברת הסייבר וויז, אחד הסטארט-אפים הישראלים הצומחים סביב שוק אבטחת מוצרי ענן, מנהלת כעת במקביל שני תהליכים קריטיים מאוד לעתידה: הראשון הוא לפי הדיווחים גיוס הון נוסף בן מאות מיליוני דולרים, שיאפשר לה להמשיך ולשמור על שווי חלומי של 10 מיליארד דולר. הסיבוב ככל הנראה עדיין לא יצא לפועל, למרות ביקוש מצד משקיעים בהם קרן ת'רייב (Thrive) של ג'וש קושנר, ובוויז לא טרודים כעת בדאגות שקיימות בחברות אחרות: לחברה עדיין מאות רבות של מיליוני דולרים בקופת המזומנים, והיא אינה מגבילה את עצמה במדיניות גיוס של עובדים החדשים, ועם זאת, אין לחברה סיבה להתפשר על השווי שלה כאשר סבב הגיוס יצא לדרך; המהלך השני הוא מהלך לרכישת הסטארט-אפ הישראלי ג'ם סקיוריטי (Gem Security), אשר לפי הפרסום בבלומברג צפוי לעמוד על 350 מיליון דולר.  

צניחה של עשרות אחוזים: החשש שמפיל את מניות הסייבר
חברת הסייבר Wiz רוכשת חברה ישראלית ב-350 מיליון דולר

בשני המקרים מדובר בשווי גבוה מאוד, וודאי ביחס לזה המקובל בקרב המקבילות בשוק ההון. ניתן היה לפטור כל זאת ולייחס למצבה המזהיר של חברת וויז (Wiz) - חברה פרטית שמדווחת על קצב הכנסות שנתי של 350 מיליון דולר - אך העובדה שגם וויז הגדולה מוכנה להציע 350 מיליון דולר עבור ג'ם סקיוריטי - חברת סטארט-אפ ישראלית צעירה בת שנתיים בלבד, שגייסה בסך-הכול 30 מיליון דולר ומכניסה כמה מיליונים בודדים - מעידה על כך שלא מדובר רק בה. 

"עייפות הסייבר" 

בשוק ההון התמונה היא, כמובן, צנועה יותר, ובפרט לאחר עדכון התחזיות של פאלו אלטו נטוורקס ב-21 בפברואר והדיבורים על "עייפות" בעולם קניינות מערכות הסייבר. בעוד שהגיוס המדווח של וויז משקף לה מכפיל של פי 30 על קצב ההכנסות השנתי (ARR) - הרי שחברה ציבורית כמו סנטינל וואן , שמדווחת על קצב הכנסות שנתי של 724 מיליון דולר בשנה, נסחרת במכפיל של פי 10 בלבד על הנתון. כך גם פאלו אלטו נטוורקס , שנסחרת כעת לפי שווי של 93 מיליארד דולר ומייצרת הכנסות שנתיות בקצב של קרוב ל-10 מיליארד דולר נכון לסוף השנה שעברה.

יוצאת דופן לכך היא קראוד סטרייק הולדינגס , אחת מחברות הסייבר היחידות שהצליחו לצמוח בשוק ההון מאז תחילת השנה, שנסחרת במכפיל פנומנלי של פי 31 על קצב ההכנסות השנתי המעודכן - וככל הנראה מפיחה תקווה בקרב חברות סייבר פרטיות רבות.

הסייבר הישראלי היה התחום שספג את המכה הקשה ביותר מבין שאר ענפי ההייטק במשבר שהחל במאי 2022, עם העלאות הריבית שהביאו משקיעים רבים לנטוש את התעשייה. השקעות הסייבר הגיעו לשיא של כל הזמנים ב-2021 והיו גם לראשונות להתנדף ב-2022, שרשם ירידה של 60% בהון שהושקע בחברות בתחום. כמה מחברות הסייבר, בעיקר הגדולות ביניהן שנהנו קודם לכן מגלי הגאות של 2021 - כמו סייבריזן וסניק - שילמו על כך בירידת שווי ובפיטורי עובדים.

למעשה, חברות בוגרות שילמו את מחיר ניפוח השווי עד לאחרונה ממש: אקסוניוס הישראלית (Axonius) גייסה 200 מיליון דולר במסגרת "הרחבה" של סיבוב הגיוס הקודם שלה שנערך לפני שנתיים בדיוק ולפי אותו השווי: 2.6 מיליארד דולר. לאחר שדיווחה על קצב הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר, החברה חושפת מכפיל גבוה יחסית על קצב ההכנסות (26), אך על אי-עלייה בשווי מסיבוב לסיבוב, ובפועל מדובר בירידת ערך עבור המשקיעים המאוחרים.

לפני כחודשיים, גם אקווה סקיוריטי, מתחרה נוספת של וויז, גייסה לפי שווי דומה לזה שגייסה לפני שלוש שנים - מעט מעל למיליארד דולר. 

מכפילים גבוהים במיוחד

גם הסיבוב המתוכנן של וויז הוא בפועל פלאט ראונד (Flat Round), כלומר סיבוב בעל שווי הדומה לקודם - אך הוא מגלם עדיין שווי פנומלי, זאת בין השאר הודות לצמיחה הגדולה של החברה. רכישת ג'ם מצידה מעידה עליה שהיא מוכנה לבזר את מוצריה ולהוסיף לה מאפיינים נוספים בהתאם לביקוש המשתנה של מנכ"לי אבטחת המידע בארגונים.

חברה נוספת, שגם דבר הגיוס שלה דלף לתקשורת בימים האחרונים, היא סיירה (Cyera), שמתכננת גיוס הון לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר - לפי ההערכה פי 100 מקצב ההכנסות השנתי המוערך ב 15-20 מיליון דולר בשנה.

כשזה מגיע לרכישות, החודשים האחרונים מסמנים חזרה לשווי גבוה עבור חברות הסייבר, וזאת בשל ההערכה כי חברות גדולות מוכנות לשלם גם מכפילים גבוהים במיוחד עבור חברות קטנות - כל עוד הן משלימות עבורן את גלריית המוצרים לפי בקשת הלקוח. 

"עייפות הסייבר" עליה דיבר ניקש ארורה, מנכ"ל פאלו אלטו, באמצע חודש פברואר לשעבר, מסמנת כי מנהלי אבטחת המידע בארגונים מוכנים להגביר את הוצאותיהם על מערכות סייבר רק כאשר הם יכולים לקבל אותם באופן אורגני מאותה הפלטפורמה, ללא הצורך לצאת למסע קניות בין עשרות סטארט-אפים, וכי עדיף שהמערכות האלה יגיעו מאותה החברה, ולא יוצעו כאוסף של טלאים.

לכן וויז מוכנה להציע עבור ג'ם פי 100 על ההכנסות, ולכן כל הרכישות האחרונות - פלואו סקיוריטי, טאלון ודיג - נרכשו במכפילים גבוהים במיוחד על-ידי ענקיות כמו פאלו אלטו וקראוד סטרייק שנמצאות בתחרות אכזרית מתמיד.