האם שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית נמצאים במגמת ירידה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: יצחק קרויזר
מפלגה: עוצמה יהודית
תוכנית: חמש
ציטוט: "[אנחנו לא צריכים] 'לחגוג' רק על החברה החרדית... בכלל החברה הישראלית נתוני הגיוס הם בירידה"
תאריך: 6.3.24
ציון: מטעה

על רקע הדיונים בנושא גיוס החרדים, התראיין ח"כ יצחק קרויזר ל-103FM ונשאל על דעתו בעניין. "אין ספק שבשאיפה אנחנו צריכים להגיע (לכך) שכל נער ונערה בגיל 18 יתייצבו בלשכת הגיוס", אמר קרויזר, "אבל אנחנו גם צריכים להיות פרקטיים... לראות מה קורה בכלל החברה הישראלית ולא 'לחגוג' כרגע רק על החברה החרדית". ומה קורה בכלל החברה הישראלית? לטענתו של קרויזר, "בחברה הישראלית נתוני הגיוס הם בירידה". בדקנו האם נתוני הגיוס בכלל החברה הישראלית אכן בירידה.

כפי שעולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם בפברואר 2023, קיימות מספר סיבות לאי-גיוס לצה"ל. אלה יכולות להיות סיבות דתיות ("תורתו אומנותו" בנוגע לגברים, הצהרת דת בנוגע לנשים) ואלה יכולות להיות סיבות שאינן נובעות מטעמים דתיים, כמו סיבות רפואיות, עבר פלילי, אי-עמידה בתנאים מסוימים ("סף גיוס" וקשיי הסתגלות), פטור בהחלטה מיוחדת, שהייה בחו"ל, שירות אזרחי או נישואין (עבור נשים).

בדו"ח המבקר מוצגים נתוני הפילוח של הפטורים מגיוס, כפי שאלה התקבלו מצה"ל (מיחידת מיטב) ולאחר שעברו עיבוד מבקר המדינה. בדו"ח מופיעים הנתונים עבור שנות הגיוס העיקריות שבין 2016 ל-2021 (שנתונים 1998-2003). אנו קיבלנו בעבר מדובר צה"ל את נתוני פילוח הפטורים לשנה 2022. אנו נציג את הנתונים הללו ביחד, אך יש לשים לב שמדובר בשני מקורות שונים של הנתונים.

אז מה אומרים הנתונים? נתחיל מהגברים. במבט ראשון נראה שבהתאם לדבריו של קרויזר, שיעור אי-הגיוס הכללי בקרב הגברים אכן עלה עם השנים: מ-28% ב-2016 עד ל-31.4% ב-2021 ו-31.7% ב-2022. אלא שכפי שנכתב בעבר בגלובס, התמונה משתנה ברגע שמתבוננים בסיבות לאי-הגיוס. כך, בין 2016 ל-2022, שיעור הפטור מטעמי "תורתו אומנותו" עלה ב-4.7 נקודות אחוז (נ"א), בעוד שיעור הפטורים מטעמים שאינם דתיים דווקא ירד ב-0.9 נ"א. כלומר, מה שגרם לעלייה בשיעור אי הגיוס הוא העלייה בשיעור הפטור מטעמי דת ולא העלייה בפטורים מטעמים אחרים - ואלה אף ירדו עם השנים.

בקרב הנשים התמונה דומה, אם כי לא זהה לחלוטין. כאן הייתה עלייה בשיעורי הפטור מטעמים שאינם דתיים, אך היא הייתה פחותה באופן משמעותי מהעלייה בשיעורי הפטור עבור "דתיות". שיעור אי-הגיוס הכללי בקרב הנשים עלה בין 2016 ל-2022 בכ-3 נ"א, כאשר רוב העלייה נובעת מהפטור הדתי, שעלה ב-2.2 נ"א בין השנים הללו (שיעור הפטור מטעמים שאינם דתיים עלה בכ-0.7 נ"א).

מטעם ח"כ יצחק קרויזר לא נמסרה תגובה.

לסיכום, בקרב גברים, העלייה בשיעורי אי-הגיוס נובעת רק מעלייה בשיעורי הפטור מטעמי "תורתו אומנותו", שכן שיעור הפטורים מטעמים שאינם דתיים ירד עם השנים. בקרב נשים, רוב העלייה בשיעורי אי-הגיוס נובעת מטעמי דת - והעלייה בפטורים מטעמים שאינם דתיים מתונה בהרבה. לכן דבריו של קרויזר מטעים.