איסור על שיח אנטישמי: בארה"ב מנסים לעצור את הכאוס באוניברסיטאות העילית

ועדת החקיקה של בית הנבחרים האמריקאי קידמה הצעת חוק חדשה נגד אנטישמיות, שמטרתה להגדיר במדויק מהי אנטישמיות. ההצעה תובא ככל הנראה השבוע להצבעת בית הנבחרים על-ידי נציגים משתי המפלגות האמריקאיות, וזאת למרות ביקורת שמגיעה גם היא משני צידי המפה.

● מהומות, התנכלות לישראלים וגדודי חיילים: כך נראות המחאות באוניברסיטאות בארה"ב
● פרשנות | "אינתיפאדה עולמית" מתפשטת בקמפוסים של ארה"ב, אבל היא עשויה לחזק דווקא את הימין 

את המהלך מוביל הנציג הרפובליקני של ניו יורק, מייקל לוולר. אם יתקבל, חלק מהקריאות הנשמעות בימים אלה בהפגנות הפרו-פלסטיניות בקמפוסים בארה"ב, יהפו לעבירות פליליות.

בארה"ב כבר קיים חוק למניעת אפליה על בסיס מוצא או אתניות, והוא חל על כל המוסדות המקבלים מימון ציבורי פדרלי, כולל אוניברסיטאות. לכאורה, מניעת אנטישמיות כבר כלולה בחוק זה, וכבר היום אוניברסיטאות חייבות על-פי חוק למנוע גילויי אנטישמיות בקמפוסים. אולם עד כה לא הייתה הגדרה ברורה לאמירות הנחשבות לפליליות במסגרת הזו. ההצעה היא לכלול בחוק הגדרה של מהי אנטישמיות.

ישראל בלב המחלוקת

ההגדרה הכלולה בנוסח החוק נכתבה על-ידי ארגון בשם "הברית הבינלאומית לזכר השואה" כדי לעזור לגורמים הנלחמים באנטישמיות לזהות אותה, ולא נועדה במקור להפוך להיות חלק מחוק. החלק השנוי במחלוקת של ההגדרה, הוא זה הגורס כי ביקורת על ישראל יכולה במקרים מסוימים להיחשב לאנטישמיות. "אנטישמיות עלולה להתבטא בסימון כמטרה של ישראל, בהיותה מדינת היהודים, אם כי ביקורת נגד ישראל הדומה לביקורות כלפי כל מדינה אחרת אינה אנטישמיות", נכתב. 

על-פי נוסח ההגדרה, "אנטישמיות היא תפיסה של יהודים, שיכולה להיתפס כשנאת יהודים... אנטישמיות לעתים קרובות מציגה את היהודים כבעלי תכונות שליליות, כקושרים קשר להזיק לכלל האנושות, ומאשימה את היהודים כש'דברים משתבשים'. דוגמאות לאנטישמיות הן: קריאה להרוג יהודים או לפגוע בהם בשל אידאולוגיה גזענית או תפיסה דתית קיצונית; אמירות שעושות דמוניזציה או דה-הומניזציה של יהודים, כולל אמירות הטוענות כי 'היהודים שולטים בעולם'; האשמת כלל היהודים במעשים שליליים של יהודי אחד או קבוצה קטנה של יהודים; הכחשת השואה והאשמת יהודים או מדינת ישראל בהגזמת השואה".

הדוגמאות הקשורות לישראל הן: "האשמת יהודים כי הם נאמנים יותר ליהדות העולמית או לישראל מאשר למדינה בה הם חיים; שלילת ההגדרה העצמית של העם היהודי, למשל על-ידי הטענה כי מדינת ישראל היא בהגדרה מיזם גזעני; דרישה כי ישראל תתנהג באופן שלא מצופה משום אומה אחרת; השוואת המדיניות בישראל לזו של הנאצים; או האשמת כלל היהודים במעשים של מדינת ישראל".

"חופש הביטוי ייפגע"

בסופו של דבר הוועדה הצביעה להעלות את החוק להצבעה ברוב של שבעה מצדדים וארבעה מתנגדים. אחד מאלה, הנציג הדמוקרטי של ניו יורק ג'רי נדלר, אמר כי ההגדרה מאפשרת למנוע גם שיח שאמור להיות מוגן תחת חופש הביטוי. ההגדרה, לדבריו, רחבה מידי וכוללת ביקורת לגיטימית נגד ישראל.

מייקל ברוגס, הנציג הרפובליקני של טקסס, ענה כי בלי הגדרה ברורה, לא יהיו לאוניברסיטאות כלים לשמור על ביטחונם של יהודים בקמפוסים.

כדי שהחוק יתקבל, עליו לעבור הצבעה בבית הנבחרים ובסנאט, ואחר-כך הוא יעבור לחתימה על-ידי הנשיא ג'ו ביידן. עד כה, ממשל ביידן לא התייחס לחוק.

פרופ' ענת בק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב הובילה מהלך חתימה על מכתב מחברי סגל יהודים ברחבי האוניברסיטאות, המבקשים מחברי ועדת החקיקה לקדם את החוק. "בתור אשת סגל ישראלית באוניברסיטה בארה"ב, הייתי קורבן של 'חופש הביטוי' לאורך החודשים האחרונים, וכך גם הסטודנטים שלי. יש מגבלות גם לחופש הביטוי. אם לא נעביר חקיקה שמגינה עלינו, אף אחד לא יגן עלינו. כיום יש לאוניברסיטה זכות להגן עליי, ואני רוצה להפוך את זה לחובתה", אומרת בק.

 פרופ' ענת בק, מרצה בקייס / צילום: אוניברסיטת קייס ווסטרן

המחאות ממותגות כמיועדות להשגת הפסקת אש בעזה ולהפסקת ההשקעה של האוניברסיטאות בישראל, אך נשמעות בהן אמירות אנטי-ישראליות רבות. המוחים טוענים כי "אנחנו לא אנטי-יהודים אלא רק אנטי-ציונים", ולא רואים בשלט "הכניסה לציונים אסורה" שנתלה על מועדון סטודנטים באוניברסיטת UCLA אמירה אנטישמית, אך היא כנראה תיחשב ככזו תחת ההגדרות החדשות. יש גם אמירות לא גבוליות. למשל, אחד ממובילי ההפגנה באוניברסיטת קולומביה אמר כי "לציונים לא מגיע לחיות", או "תשמחו שאני לא יוצא לרצוח ציונים". הוא הושעה על-ידי האוניברסיטה.

במספר אוניברסיטאות נחסמו יהודים או ישראלים מכניסה לאזורים מסוימים שבהם נמצאים המאהלים, כאשר לעתים האוניברסיטה עצמה היא זו שדרשה שלא ייכנסו לאזורים הללו, אף שהם חלק מן הקמפוס, כדי לשמור על ביטחונם. מספר סטודנטים ישראלים ויהודים התארגנו בתביעה ייצוגית נגד אוניברסיטת קולומביה, בטענה כי לא הצליחה לדאוג לביטחונם ולהשלמת לימודיהם בשלום.

לחלק מהאוניברסיטאות הגיעו שוטרים חמושים באמצעי פיזור הפגנות, ובוצעו מעל אלף מעצרים. בימים הקרובים צפויה החרפה בעימותים, משום שהאוניברסיטאות שואפות לסלק את מאהלי המחאה לפני טקסי הסיום, הנחשבים לגולת הכותרת של התואר.