רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת המזון ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום בגין עבירה של ניסיון להסדר כובל. זאת בעקבות שורת ראיונות שנתן ופוסט שפרסם בפייסבוק ברבעון האחרון של שנת 2021, באמצעותם ניסה להגיע על־פי החשד להסדר להעלאת מחירים מול שאר הקמעונאיות והספקים.
● שימוע לפני הגשת כתב אישום למנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד בפרשת תיאום המחירים
● מסנפרוסט ועד מאמא עוף: תנובה מעלה מחירים של עשרות מוצרים
זהו בעל רשות המזון הראשונה נגדו מתקבלת החלטה במסגרת פרשת תיאום המחירים. בחודשים האחרונים הודיעה הרשות על החלטה דומה נגד שטראוס, מנכ"ל החברה לשעבר גיורא בר-דעה וסמנכ"ל הכספים אריאל שטרית; וכן נגד חברת ויליפוד והיו"ר שלה צביקה ויליגר. הליך השימוע בעניינם טרם הסתיים.
צביקה ויליגר / צילום: איל יצהר
ברשות התחרות ממשיכים לבחון את הראיות שנאספו ולבצע מעת לעת השלמות, כאשר בשבועות הקרובים צפויות להתקבל החלטות נוספות. מי שעלולים להיות הבאים בתור הם יתר מנהלי חברות המזון שנחקרו. בגזרת הקמעונאיות: מנכ"ל שופרסל לשעבר, איציק אברכהן; רמי לוי, בעלי רשת רמי לוי; והרשתות יוחננוף ואושר עד. בגזרת הספקיות: דיפלומט ושסטוביץ.
גיורא בר דעה / צילום: איל יצהר
הפרשה התפוצצה בנובמבר 2021, אז פשטו חוקרי הרשות על משרדי שופרסל שהיו הראשונים להיחקר. רק ביוני 2023 הסתיימה החקירה, כשלאורך השנים נחקרו חשודים נוספים מעת לעת, ונערכו פשיטות על משרדי החברות.
בשנים האחרונות חלה החמרה בענישה על הסדרים כובלים. הדרך עוד ארוכה, ורביד יוכל לשכנע את רשות התחרות שלא להגיש כתב אישום נגדו, אך היה ורביד או יתר המעורבים בפרשה יורשעו בניסיון להסדר כובל, הרשות עשויה לבקש עונשי מאסר, כאשר העונש המרבי לפי החוק הוא חמש שנים.
החלטה חריגה
ההחלטה לזמן את בכירי חברות המזון לשימועים על בסיס התבטאויות היא חריגה, אך ברשות התחרות הגיעו למסקנה כי יש ראיות לכך שהן נועדו לתאם את המחירים. כלומר, שהאמירות של רביד נועדו לפתוח את הדלת לעליות מחירים, כדי הספקיות והמתחרות הקמעונאיות יידעו שויקטורי מעלה מחירים.
רביד פרסם באוקטובר 2021 פוסט בדף הפייסבוק שלו וכתב: "את הדברים האלה צריך לכתוב בצורה מפורשת כדי שאף אחד לא יגיד שלא ידע. ימים קשים לפנינו, אפשר להגיד שלפנינו ממש צונאמי של עליות מחירים". הדברים פורסמו מספר ימים לפני הזינוק במחירי הכלים החד־פעמיים בעקבות מס הקנייה שהוטל, ומספר שבועות לפני עליית מחירי המשקאות, בשל חוק הפיקדון ומס הקנייה שהוטל עליהם.
בכירי שטראוס חשודים כי אותתו על העלאת המחירים בדוח כספי רבעוני ובהודעה לעיתונות כ"בלון ניסוי". צביקה ויליגר חשוד בשל אמירות כגון "אחרי חג שבועות נבחן אילו מוצרים עלינו לייקר ובכמה"; "העלאות מחירים יהיו בכל מקרה, זה רק עניין של זמן וכמה. נעלה בצורה מדודה, וגם אז נהיה הרבה יותר זולים מהמותגים המובילים".
המקרה של ויקטורי שונה מויליפוד ושטראוס, מאחר שמדובר בקמעונאי הראשון שהוחלט לזמנו לשימוע. הקמעונאי הוא זה שהצרכן רואה בסוף ומי ששולט במחיר. התיאום המיוחס לרביד מתייחס גם לספקיות המזון בשוק (מכונה תיאום אנכי) וגם כלפי המתחרים של ויקטורי (מכונה תיאום אופקי), והוא ניסיון לפרוץ את הדינמיקה הקיימת.
איפה עובר הגבול
מומחים בתחום דיני התחרות סבורים כי הגבול בין התבטאויות לגיטימיות לבין אמירות שעשויות להיחשב לתיאום הוא מעורפל ויקשה על הרשות להעמיד לדין. סוגיית המידע המועבר בפומבי עלתה בטיוטת גילוי דעת שפרסם ב־2014 פרופ' דיויד גילה, הממונה על התחרות דאז. נכתב שם כי העובדה שמידע מועבר באופן פומבי לא מונעת את תחולתו של חוק התחרות, וכי התבטאות עשויה להוות לכל הפחות ניסיון להגיע להסדר כובל, אם המידע מספיק ברור ומדויק על־מנת שמתחרה יוכל לפעול בהתאם. גילוי הדעת נותר במעמד טיוטה, ומאז לא נפתחה חקירה המתבססת על ניסיון ליצור הסדר כובל על בסיס פרסומים פומביים.
מי שהועמד לדין והורשע על בסיס התבטאויות בתקשורת היה יהודה בר אור, יו"ר איגוד נהגי המוניות, שהתראיין באולפנים וביקש מנהגי המוניות לא לשתף פעולה עם תוצאות מכרז שפרסמה רשות שדות התעופה לזיכיון להפעלת מוניות מנתב"ג. במכרז זכו חברת Gett ותחנת מוניות הדר, שהציעו הנחה של 31% לנסיעות מנתב"ג. לאחר פרסום תוצאות המכרז קרא בר אור לנהגי המוניות שלא לשתף פעולה, ועשה זאת באמצעות ראיונות בתקשורת והודעות ששלח ל־2,300 נהגי מוניות.
אולם בר אור הורשע בעבירה של המלצה על קו פעולה של איגוד עסקי ולא בניסיון להסדר כובל. הוא הורשע כי פעל מתוך חשש שההנחה תפגע במאבקו נגד הפחתת מחיר הפיקוח בכל הארץ. המכרז בוטל כי חברות לא חתמו על החוזה. בית המשפט המחוזי בירושלים גזר עליו שלושה חודשי עבודות שירות וקנסות.
החמרה ברף הענישה
מקרה מוכר נוסף אירע לפני כעשור, אז הורשע מנכ"ל שופרסל אפי רוזנהויז בארבע ניסיונות לערוך הסדר כובל ובאי־קיום תנאי שקבעה רשות התחרות במסגרת עסקת המיזוג בין שופרסל לקלאבמרקט. הוא נדון לשני חודשי מאסר בפועל. הערעור שהגיש לעליון נדחה. שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין ציין כי "יש צורך בענישה משמעותית ומרתיעה - כדי שיידעו מנהלי תאגידים בכירים כי הפשע הכלכלי אינו משתלם, וכי עליהם לבחור בדרך הארוכה ועשיית רווח כלכלי אמיתי, על פני הדרך הקצרה ויצירת רווחים מלאכותיים על חשבון קהל הצרכנים".
המקרה של רוזנהויז הוא הכי דומה לפרשה הנוכחית בהיבט העבירה - ניסיון לתיאום. מאז יש החמרה ברף הענישה בפרשות חמורות יותר של דיני תחרות הנוגעות לתיאום מכרזים.
לאחרונה גזר בית המשפט המחוזי מרכז 5-7 חודשי מאסר על סוכני נסיעות בחברות הנסיעות הלל וגשר, לאחר שהורשעו בעבירות מרמה בנסיבות מחמירות. במסגרת הפרשה הסכימו חברות הנסיעות אקדמי, גשר והלל שלא יתחרו זו בזו על לקוחות שיצאו בעבר למשלחת בפולין עם אחת החברות האחרות להסדר. סוכני הנסיעות הודו בין היתר כי תיאמו את מכרז שירות בתי הסוהר להוצאת משלחת לפולין בשנת 2010.
על יהודה שניידרמן, מנכ"ל מאפיית ברמן, וישעיהו דווידוביץ, מנכ"ל מאפיית דווידוביץ, נגזרו שלושה חודשי עבודות שירות, לאחר שבית המשפט גזר את דינם לשנה בהתחלה. העליון צינן את ההתלהבות של רשות התחרות והבהיר כי "על ההחמרה בענישה על עבירות כלכליות להיעשות בהדרגתיות".
בפרשת קרטל הספרים הוטלו עונשים החל מ־75 ימים ועד תשעה חודשים, בין היתר לבעלי חברת "ספר לכל". העונש החמור ביותר בפרשה הוטל ב־2016 על איתמר קרלינסקי, בעלי חברת "לוני כהן", שנדון במסגרת הסדר לתשעה חודשי מאסר בפועל. מדובר בפרשה חמורה, במסגרתה חברות שהתמודדו על מכרזים ביצעו תיאומים על פני חמש שנים.
ב-2020 אישר העליון עונש של 11 חודשי מאסר בפרשת קרטל הגיזום, על מי ששימש כמנהל בכיר בחברה שעסקה בשירותי גיזום. שני הצדדים ערערו על העונש, והעליון ציין כי העונש מקל, אך לא התערב בו בשל מצבו הרפואי של הנאשם.
*** חזקת חפות: יודגש כי כלל הנחקרים הם בגדר חשודים בלבד, לא הוגש נגדם כתב אישום, ועומדת להם חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.