בשבוע שעבר מסרו מקורות באוצר כי לנוכח הגירעון הגדול מהחזוי, נבחנים צעדי מיסוי נוספים כדי למלא את "הבור" שנוצר בתקציב. לגלובס נודע כי אחד המהלכים שנבחנים כיום הוא ביטול או דחייה של מתווה ההמשך להטבת מס הקנייה על רכב חשמלי החל מינואר 2025. על פי תחשיבי האוצר, המהלך עשוי להכניס לקופת האוצר כ-2.2 מיליארד שקל בשנים 2025-2026. המשמעות היא זינוק ממס קנייה של 35% כיום למס קנייה "מלא" של 83%, שילווה בעלייה חדה במחירי כלי הרכב.
● מבחן דרכים | החל מ-234 אלף שקל: הרכב שמצליח לעורר סערה
● בלעדי | במיתוג שונה: יצרנית הרכב הסינית שעושה קאמבק לישראל
נזכיר, שמכירות כלי הרכב החשמליים היו אחת מנקודות האור הבודדות של שוק הרכב הישראלי בשליש הראשון של השנה. בעוד שכלל מסירות הרכב ירדו בחודשים ינואר־אפריל ב-14.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מסירות כלי הרכב החשמליים רשמו עלייה מכובדת של כ-27% ותפסו נתח של כ-25% מכלל המסירות, לעומת 16% אשתקד. העלייה הזו היא המשך לשלוש שנים רצופות של עליות תלת-ספרתיות במסירות כלי הרכב החשמליים בישראל, והיא יוצרת רושם של מגמה עקבית וארוכת טווח.
חוסר הוודאות לגבי המשך ההטבות מערפל כיום את היכולת של היבואנים לקבל החלטות על הזמנות מלאי ואת היכולת של הצרכנים לקבל החלטות קנייה, ומעלה סימני שאלה לגבי המשך הצמיחה בפלח.
האוצר "מחשב מסלול מחדש"
בהצעת התקציב שהוצגה בפברואר, לפני שנחשפו נתוני החריגה מהגירעון, הוצגה טיוטה של מתווה חדש להטבת מס על רכב חשמלי, שכלל עליות הדרגתיות במס בשלוש השנים הקרובות. ("רק" 45% מס קנייה בינואר 2025). אבל כדי שהמתווה החדש יתממש צריך האוצר להגיש לכנסת צו חדש ולהעביר אותו הליך חקיקה כולל אישור של ועדת הכספים.
אבל כרגע יש לא מעט רמזים לכך שהאוצר מבצע "חישוב מסלול מחדש" לגבי עתיד הטבות המס לרכב חשמלי מ-2025 ואילך. אינדיקציה עקיפה ראשונה התקבלה באמצע אפריל, כאשר ועדת הכספים אישרה, לבקשת האוצר ושרת התחבורה מירי רגב, את ביטול הטבת האגרה השנתית לרכב חשמלי. בכך ניתן אור ירוק לעלייה ממוצעת של פי שלושה ויותר בסכום האגרה החל מינואר 2025.
המהלך היה מפתיע, מכיוון שבינואר 2023, זמן קצר לאחר כניסתה לתפקיד, אמרה השרה רגב כי "במקביל לרצון שלנו לעודד את האזרחים לעבור לתחבורה ציבורית, עלינו לעודד את האזרחים לעבור מרכבי בנזין לרכבים חשמליים - דבר שיפחית את הזיהום ויעודד תחבורה ירוקה וחדשנית... אני מתכוונת לבטל את העלאת המס על רכבים חשמליים ואת מס הנסועה".
אבל המסר השתנה השנה, כשהסתבר שיש צורך לבטל את ההטבה הזו כדי לממן את רפורמת ההנחות בתחבורה הציבורית של השרה. בהצעה שהגישה רגב לוועדת הכספים נכתב כי "השפעות הרכבים החשמליים על התשתית והגודש בכבישים והעלויות המשקיות הנגזרות זהות לאלה של רכבי בנזין". עוד נכתב כי "צמצום זיהום האוויר מגולם בכך, שהם (כלי הרכב) לא משלמים מס על דלק". כלומר אין צידוק להמשך ההטבה.
אינדיקציה נוספת לשינוי ניתן למצוא בסקירה הדו-שנתית על מיסוי הרכב לשנים 2022-2023, שפרסמה רשות המסים בסוף אפריל. בסקירה כותבת הרשות כי "בתחילתן של הטבות המס לכלי רכב בעלי הנעה חשמלית או היברידית, שימשו שיעורי מס קנייה מופחתים גם כאמצעי סיוע למוצר ינוקא בשל חשש הציבור מרכישת מוצר טכנולוגי מתקדם עם כל המשתמע מכך... אך כעת יעוד זה מאבד מהרלוונטיות לאור החדירה הרחבה של כלי רכב אלה לשוק".
במילים אחרות, האוצר טוען שכבר אין צורך בהטבות מס על כלי רכב חשמליים כי הם חלק מה"מיינסטרים" של השוק, כך שלקוחות ימשיכו לרכוש אותם גם במס קנייה מלא במטרה לחסוך בהוצאות הדלק ובשווי השימוש. כך קרה בכלי הרכב ההיברידיים, שהביקוש שלהם נותר יציב גם אחרי ביטול הטבת המס.
אובדן הטבות פגע בביקוש לרכב חשמלי בגרמניה
אלא שספק אם יש ביסוס להנחה של האוצר, שהביקוש לרכב חשמלי יישאר יציב גם אחרי ההתייקרות החדה. הוכחה לכך אפשר למצוא בשוק הרכב הגרמני, שעבר לאחרונה תהליך דומה של "מחיקת" ההטבות לרכב חשמלי. בדצמבר 2023 החליטה ממשלת גרמניה במפתיע לבטל לחלוטין את הסובסידיות לרכב חשמלי, בגובה אלפי יורו לרכב, בשל גירעון בלתי צפוי בתקציב המדינה, שהיה צורך דחוף לסגור אותו.
לפני ביטול הסבסוד נחשב פלח הרכב החשמלי בגרמניה לאחד הגדולים והצומחים באיחוד האירופי ובעולם, עם שיעורי צמיחה דו-ספרתיים עקביים בארבע השנים האחרונות. לפיכך הניחה הממשלה הפדרלית בגרמניה שהביקוש בפלח יציב מספיק כדי להתגבר על עלייה של 10%-20% במחירי הרכב כתוצאה מביטול הסובסידיות.
אבל זה לא קרה. מכירות הרכב החשמלי בגרמניה התרסקו ברבעון הראשון של 2024 בשיעור של 14.1% לעומת הרבעון המקביל. הירידה יכולה הייתה להיות הרבה יותר משמעותית אלמלא חלק מיצרניות הרכב הגדולות הודיעו שהן "סופגות" חלק מאובדן הסבסוד הממשלתי ומעניקות הנחות זמניות. גם ההנחה של ממשלת גרמניה, שלקוחות כלי הרכב החשמליים יעברו לרכוש רכבי בנזין או פלאג-אין חדשים וחסכוניים כתחליף, התבדתה. חלק גדול מהלקוחות החליטו לדחות את הקנייה או לרכוש רכב משומש - והשוק כולו התכווץ ב-11.4%.
למהלך היו עוד שתי תופעות לוואי שליליות. הראשונה הייתה חברתית: את עיקר הפגיעה ספגו כלי הרכב העממיים והזולים, שעבורם הסבסוד היה הכי משמעותי. לעומת זאת הפגיעה במכירות כלי הרכב החשמליים היקרים והמפוארים הייתה זניחה יחסית. כלומר הצעד היה רגרסיבי. ההשפעה השנייה הייתה סביבתית: גרמניה רשמה ורושמת התרחקות משמעותית מיעדי הפחתת פליטת גזי החממה.
200 אלף שקל בממוצע לחשמלית עממית
אפשר להניח שנראה תופעות דומות גם בישראל, אם וכאשר יוחלט לבטל את הטבות המס. כבר היום המחיר הממוצע של חשמלית "עממית" נע סביב כ-160 אלף שקל ורובו מתבסס על מלאים "ישנים" ששוחררו לפני העלאת מס הקנייה האחרונה. כלומר כבר היום המחיר הממוצע "הריאלי" קרוב יותר ל-175 אלף שקל וספק אם רוב לקוחות המעמד הבינוני, הפרטיים והמוסדיים, שתרמו לצמיחה בפלח, יצליחו לעכל מחיר ממוצע של 200 אלף שקל לרכב חשמלי עממי - במיוחד לאור ביטול הטבת האגרה שנתית. התוצאה תהיה ירידה משמעותית במכירות בפלח, וקרוב לוודאי שגם התוספת להכנסות המדינה תהיה נמוכה משמעותית. כמו כן, היעד הסביבתי הלאומי, קרוב לוודאי, ימשיך להתרחק.
מרשות המסים נמסר: "עמדת משרד האוצר לא השתנתה בשלב זה, וכפי שנקבע בהחלטת הממשלה, המשך מתווה מס הקנייה מותנה באישור חוק מס הנסועה בכנסת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.