המנכ"ל עזב והמניה נפלה: האם זה הזמן להשקיע בנייס?

בשבוע שעבר (יום ה') הפתיעה חברת הטכנולוגיה הישראלית נייס  את המשקיעים כשהודיעה על פרישתו הצפויה של המנכ"ל ברק עילם, אחרי למעלה מעשור בתפקיד. עילם (49), שהודיע שיפרוש בסוף השנה, ישתתף באופן פעיל בחיפוש אחר מחליפו ויעבוד בצמוד עם המנכ"ל שייבחר; בהמשך, יישאר לייעץ לחברה במהלך המחצית הראשונה של 2025. החברה הקימה ועדת איתור, ותשקול מועמדים ומועמדות בתוך ומחוץ לחברה.

● אחרי שנה בצמרת, בית ההשקעות שמוצא את עצמו בתחתית טבלת התשואות לפנסיה
● אכזבה למדינה: קבוצת מילגם זכתה במכרז להפרטת הדואר בתמורה ל-461 מיליון שקל בלבד

עילם הצטרף בכך לשורה ארוכה של מנכ"לים שפרשו בחודשים האחרונים בחברות ישראליות, שהבולטים ביניהם הם גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט שצפוי לפרוש ולעבור לתפקיד יו"ר פעיל אחרי למעלה מ־30 שנה; מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר שהודיע על פרישה אחרי חמש שנים; ועשרות נוספים שפרשו, ממגוון סיבות, מאז החלה המלחמה בעזה.

בד בבד עם הודעת הפרישה של עילם, פרסמה נייס בחמישי דוחות טובים לרבעון הראשון של 2024 עם תחזית מעורבת קדימה. מניית החברה בנאסד"ק הגיבה בירידה מצטברת של 15.1% בשני ימי מסחר, במחזורים גבוהים, וכעת שווי השוק שלה הוא 12.8 מיליארד דולר - החברה הישראלית הרביעית בגודלה בוול סטריט, אחרי מובילאיי, טבע וצ'ק פוינט (ושנייה בשווייה רק לטבע בבורסה בת"א).

בעקבות הודעת הפרישה והדוחות, אנליסטים המסקרים את נייס הותירו את המלצותיהם למניה ללא שינוי, אך יש כאלה שבחרו להפחית את מחיר היעד. כך לדוגמה בג'פריס ירד מחיר היעד בכ־18% ל־230 דולר למניה, שגבוה כעת ב־19% מהמחיר הנוכחי. בג'פריס הופתעו מהפרישה של עילם לאור גילו הצעיר ותפקידו המשמעותי בבניית החברה בעשור האחרון. "אנו מעריכים שחלק משמעותי מהמשקיעים העריך מאוד את מנהיגותו של עילם", כתבו והעריכו שהמניה תישאר ברמות הנוכחיות עד לקבלת יותר בהירות מהחברה.

בתרחיש הבסיס שלהם, המניה צפויה לעלות ולהערכתם החברה ממוצבת היטב ליהנות מהמגמות בשוק בו היא פועלת. באופנהיימר לא היה שינוי במחיר היעד, שנותר על 300 דולר - פרמיה של 55% על המחיר הנוכחי, ולהערכתם החולשה במניה היא הזדמנות השקעה אטרקטיבית, לאור מובילותה של נייס בתחומי הענן וה־AI במוקדי שירות לקוחות. לדבריהם, "אנו סבורים שהשוק מעריך בחסר את השפעת ה־AI על עסקי נייס. החברה נהנית ממידע (דאטה) של 20 שנה, ניסיון של 10 שנים ב־AI ומאזן חזק".

בתקופת עילם כמנכ"ל, ההכנסות השנתיות של נייס צמחו פי 2.5, הרווח (Non-GAAP) גדל פי 3.6, ומספר העובדים גדל ביותר מפי שניים. מניית החברה עלתה מתחילת כהונתו ועד היום ב־364%, לעומת עלייה של 306% ו־43.8% במדדי הנאסד"ק ות"א 35, בהתאמה. עם זאת, המניה ירדה ב־39% מהשיא של 2021. בשנותיו כמנכ"ל הפך עילם לשיאן השכר בבורסה בת"א, וקיבל בתקופה זו תגמולים בעלות כוללת של כ־126 מיליון דולר (רובם הוניים). בשנת 2023 בלבד עמדה עלות העסקתו על כ־24 מיליון דולר.

הוביל מיקוד עסקי והגדיל את הקופה

עילם, נשוי ואב ל־2, מהנדס בהכשרתו, מונה לתפקיד המנכ"ל בגיל צעיר - 39. מאפיין ייחודי למדי בקריירה שלו הוא שנייס היא החברה היחידה שבה עבד אי־פעם מאז שהשתחרר, בגיל 24, משירותו הצבאי כקצין ביחידת המודיעין 8200. הוא מתגורר כבר שנים ארוכות בארה"ב, משם הוא מנהל את נייס, כשהתפקיד הקודם שלו בחברה היה נשיא נייס אמריקה (השוק המרכזי של החברה).

כשמונה לתפקיד המנכ"ל ב־2014, והחליף בתפקיד את זאבי ברגמן שכיהן בתפקיד כ־5 שנים, נכתב שעילם נחשב לכוכב עולה בחברה וכי היה בן טיפוחיו של חיים שני, שהיה מנכ"ל נייס בין השנים 2001 ל־2009.

היתרון של עילם בכניסתו לתפקיד היה ההיכרות העמוקה שלו עם החברה, שבה צמח. הוא זיהה בעיה של זהות בנייס: משקיעים לא הבינו את החברה, שפעלה אז הן בשוק האזרחי והן בשוק הביטחוני באספקת פתרונות טכנולוגיים לניהול קשרי לקוחות וסיכונים ללקוחות משני השווקים האלה.

עילם, שהאמין בהתמקדות, החליט למכור את העסקים שלא בתחום הליבה של החברה ולמעשה להתמקד בשוק האזרחי בלבד. כשנה וחצי לאחר כניסתו לתפקיד נייס מכרה בשתי פעימות את הפעילות הביטחונית שלה (חטיבת הסייבר והמודיעין נמכרה לאלביט מערכות ב־158 מיליון דולר, וחטיבת הביטחון הפיזי לקרן באטרי ב־100 מיליון דולר).

המכירות הללו לא רק מיקדו את החברה אלא גם הגדילו את הכסף שבקופתה, ואפשרו לה לבחון עסקאות משמעותיות יותר. וכך, ב־2016 נייס ביצעה את הרכישה הגדולה בתולדותיה, של InContact מארה"ב בכ־940 מיליון דולר כולל חוב. החברה הנרכשת התמקדה בתחום הענן, וסיפקה פתרונות מחשוב ענן למרכזי שירות לקוחות, והיא התאימה לאסטרטגיה של עילם להתמקד בתחום זה ואפשרה לנייס כניסה מהירה יותר לשוק.

המעבר לענן יצר בתחילה "משקולת" על דוחות נייס, אך היום הוא מהווה מעל 70% מהכנסותיה ברבעון הראשון (66.5% ב־2023) והוא התחום הצומח בהכנסות החברה - גידול של 27% בהכנסות ברבעון ל־468 מיליון דולר (צמיחה של 22.1% ב־2023). עם זאת, הרווחיות הגולמית של התחום נמוכה יותר משל תחומי השירותים והמוצרים, שההכנסות מהם יורדות, והרווחיות הגולמית לפי כללי החשבונאות המקובלים GAAP הייתה ברבעון הראשון 63.7%, לעומת 69% בשירות ו־84.3% במוצרים.

"כשיש עניין בעבודה, אתה לא וורקהוליק"

המעבר לענן הגדיל את הראות של נייס קדימה, משום שבניגוד לעבר - אז נייס מכרה ללקוח תוכנה, וקיבלה סכום מסוים עבור הרישיון ואז על השירות - היא מוכרת כיום זכויות שימוש חודשיות או שנתיות לשימוש בפתרונות שלה בענן. כך שההכנסות החוזרות יציבות יותר ואין תנודתיות בהכנסות בעקבות עסקה גדולה ואז ירידה ברבעון שבו אין כזו.

"אני מאמין שהדבר הכי חשוב הוא לא רק להסתכל מה מציק לך היום, אלא גם להגיד איפה אתה רוצה להיות עוד 3-5 שנים, ולחשוב בגדול", אמר עילם בראיון למגזין G של גלובס לפני חמש שנים. "אחרי שחלמת בגדול, קח את זה עוד שני אינצ'ים קדימה... כי אם אתה לא לוקח סיכונים מחושבים, לא יקרו דברים".

עוד סיפר על עצמו כי "כשהיינו ברמת הכנסות של מיליארד דולר ורציתי להכפיל את ההכנסות, הלכתי לדבר עם אנשים שעשו את זה". עם זאת הודה כי "בסוף אתה מאוד בודד בצמרת, ואין הרבה ממי ללמוד". למרות זאת, סיפר שזה לא מלחיץ אותו, אלא גורם לו להיות דרוך - וזה חשוב משום שזה מייצר לו את הדרייב. "אני מאוד נהנה מזה", אמר על תפקידו כמנכ"ל, "אי אפשר להיות בתפקיד בכיר בלי שאתה עושה הקרבות, שזה אומר שאתה צריך להיות מאוד מחויב. אם אתה מתעניין בעבודה אז זה לא וורקהוליק, זה האופי שלי".

לאורך השנים עילם לא היסס לבטא את דעותיו בעניינים אקטואליים, ובין היתר יצא נגד אל על לאחר שנשים נדרשו לעבור מקום בטיסה לבקשת נוסעים חרדים, התעמת עם שר החינוך דאז רפי פרץ שהתבטא נגד הקהילה הלהט"בית, והיה אחד הבכירים הראשונים שהתריע על פגיעה אפשרית בתעשייה בשל החקיקה המשפטית שקידמה הממשלה.