המספרים החשובים מאחורי תוצאות המכרז להפרטת הדואר

לאחר סאגה מרובת שנים, הממשלה השלימה את הפרטת דואר ישראל, עם ניצחונה של חברת מילגם במכרז. מי שהתהדר במהלך היה השר הממונה על רשות החברות דוד אמסלם. "קצת בשורות טובות בימים מורכבים אלה", הוא כתב ברשת איקס. "אני שמח ומברך על השלמת ההליך להפרטת דואר ישראל". האם אכן הבשורות כה טובות? בנקודת הזמן הזו, כמובן, לא ניתן לספק קביעה עובדתית חותכת בעניין. אבל כן ננסה לספק כמה נתונים שיאפשרו לכם לשפוט. 

● ראיון | היועץ שהוביל את מכירת הדואר עונה לביקורות: "הערכות השווי תואמות למחיר שהושג"
● מתחת לרדאר: הכירו את המשפחה שתשלוט בדואר ישראל
● ניתוח | למה המדינה הסכימה למכור את הדואר בשליש מהשווי שבו העריכה אותו?

לפי ההודעה לעיתונות שהוציא משרד התקשורת, מילגם תשלם עבור רכישת הדואר 461 מיליון שקלים. המספר נשמע כמו סכום מכובד, אבל האם מדובר בהרבה או מעט? לפי מצגת של רשות החברות מ־2023, בספטמבר 2022 המדינה הגיעה להסכמה על תוכנית הבראה, שעלתה למדינה כ־1.7 מיליארד שקל. התוכנית כללה בין השאר פיטורים של יותר מאלף עובדים ומכירת נכסים של הדואר לידי המדינה, במקביל לשינויים רגולטוריים שפתחו את שוק הדואר לתחרות.

התוכנית נועדה להפוך את הדואר לרווחי עוד בטרם ההפרטה, כדי לעודד רוכשים להשתתף במכרז. לפי הדוחות הכספיים של דואר ישראל, היה נראה שהמטרה הושגה: אם ב־2021 הדואר סבל מהפסד תפעולי של כ־179 מיליון שקל וב־2022 של כ־187 מיליון (בניכוי ההוצאות על פרישת העובדים, שעמן ההפסד התפעולי בשנה הזו התקרב למיליארד שקל), הרי שב־2023 הדואר נהנה מרווח תפעולי של כ־252 מיליון שקל. עם זאת, כפי שציין עמיתנו בגלובס כתב שוק ההון חזי שטרנליכט, חלק מהעלייה ברווחים נובעת מהעלאת הריבית על ידי בנק ישראל, וההכנסות צפויות לרדת עם הורדת הריבית.

וכמה שווה הדואר? מרשות החברות הממשלתיות נמסר למשרוקית: "הערכות השווי הן חלק מההליך לפי נוהל המכירה. הן סודיות ומוכנסות לתיבת המכרזים. היו שתי הערכות: אחת עמדה על 204 מיליון שקל והשנייה על 480". עם זאת, לפי פרסומים בעיתונות, כולל בגלובס, שנשענו על מקורות פנימיים, היו הערכות שווי של כמיליארד שקל לאחר תוכנית ההבראה, שכאמור במהלכה הדואר מכר חלק מנכסיו, וכמיליארד וחצי לפניה. כלומר, לפי המספרים שהרשות מסרה לנו, המכירה נעשתה בקירוב להערכת השווי. אבל לפי הנתונים הלא רשמיים, המדינה מכרה את הדואר במחיר הפסד של ממש.

בנוסף, בפברואר רשות החברות ביקשה מוועדת הכספים של הכנסת להמיר חוב של דואר ישראל למדינה בסך של חצי מיליארד שקל להון מניות, במה שיכול להתפרש כוויתור המדינה על החוב. כלומר, אם נסכם, המדינה בכל מקרה ויתרה על מאות מיליונים לקופה, בין אם בגלל עלויות תוכנית ההבראה שלא כוסו, השווי הלא רשמי של הדואר או הוויתור על החובות.

ישנה גם שאלת השירות לאזרח לאחר ההפרטה, עם חשש מסגירת סניפים משיקולי רווח. בפברואר שר התקשורת שלמה קרעי הבטיח את הסדרת סגירת הסניפים ברישיון ההפעלה של הדואר, כדי למנוע את הפגיעה בשירות הקצה. נצטרך לחכות ולראות כיצד הדבר ייושם.

מהשר אמסלם נמסר בתגובה: "השלמת ההליך להפרטת דואר ישראל לידיים פרטיות היא בהחלט בשורה טובה. לא מדובר כאן רק על הסכום שמתקבל, מדובר בפועל במהלך חשוב וחיוני שאמור לשפר את השירות לציבור, להביא להתייעלות ולהניע את החברה קדימה".

תחקיר: אוריה בר-מאיר