חברות הדירוג מזהירות, הסל מתייקר, ואיפה שר האוצר?

כזה שפועל לטובת הכלכלה הישראלית גם כשזה לא פופולרי. אז הוא קידם, למשל, את "נתיב פלוס" - הפקעה של נתיב מהציבור הרחב לטובת תחבורה ציבורית ולמכוניות שמכילות לפחות שני נוסעים. זה היה מהלך מאוד לא פופולרי, שנתקל בהתנגדויות מצד ראשי רשויות בעלי עוצמה פוליטית, אך הוא עמד בשלו ויישר קו יחד עם אנשי המקצוע. אבל סמוטריץ' של האוצר זה לא סמוטריץ' של התחבורה.

קבלו כמה נתוני מאקרו לא מחמיאים שפורסמו רק בשבועיים האחרונים: הגירעון התקציבי הגיע באפריל לרמה של 7%, גבוה יותר מהיעד שהגדיר המשרד. האינפלציה הפתיעה לרעה כשמדד המחירים לצרכן באפריל עלה לרמה של 2.8%. המשמעות: הריבית לא תרד בקרוב והמשכנתאות לא יוזלו.

בנוסף, שתי חברות הדירוג מודי'ס ו-S&P פרסמו דוחות מיוחדים ועמוסי אזהרות על ישראל. בשניהם צופים שהמשק יצמח השנה ב-0.5%-0.6% בלבד. המשמעות, נוכח קצב גידול האוכלוסייה, היא צמיחה שלילית. תוסיפו לכל אלה גל גדול של העלאות מחירים בתחום המזון, שאליו הצטרפה אסם בפעם השנייה השנה.

ואיפה שר האוצר? בנוגע לכל אלה הוא מעדיף לשתוק. הנושאים הכלכליים שהוא מציף קשורים לרוב באיומים על הרשות הפלסטינית ועל טורקיה (אגב, בהבטחתו להעלאת מכס על מוצריה טרם קרתה). שם כנראה יותר נוח לו. בשוליים הוא התייחס להפרטת הדואר ולחשד להונאה בעיריית תל אביב, אבל הפוקוס שלו במקומות אחרים. חשובים ככל שיהיו, ישראל זקוקה לשר אוצר במשרה מלאה. בטח בעת הזו.

בר לביא

מי שרוצה יכול לרכוש היום דירה כמעט בכל פרויקט עם מעט מאוד כסף, ואת היתרה לשלם בסיום הבנייה. אף שעיקר הכסף לא החליף ידיים, והעסקה היא על הנייר, זו עסקה מדווחת עם חוזה ולוחות זמנים; וגם אם לא נכנס כסף, הקבלן צריך לבנות ולשלם משכורות לעובדים.

צמח המרמן דיווחה כי ההכנסות ברבעון הראשון עלו ל-84 מיליון שקל, וכי מכרה 19 דירות ב-63.2 מיליון שקל. למרות זאת, נרשם תזרים שלילי של 25 מיליון שקל מפעילות שוטפת. "הסיבה נעוצה בהקדמת הביצוע לתנאי התשלום שסוכמו בחוזים", נכתב. גם באאורה עלו המכירות וההכנסות, 99 יח"ד נמכרו לעומת 59 בתקופה המקבילה, ונרשם תזרים שלילי, של כ-165 מיליון שקל. גם שם הסבירו שהסיבה טמונה במבצעים.

בדוח מערכת הבנקאות לשנת 2023 של בנק ישראל צוין כי לאור המבצעים, הרוכשים נוטלים הלוואות בולט/בלון לשנה-שנתיים והקבלנים משלמים את הריבית בהלוואה. בדוח סיכמו היטב את הסיכון: "הטבת מימון זו, בסביבת הריבית הנוכחית, אמנם בעלת ערך כלכלי עבור הרוכשים, אולם אין להתעלם מכך שהיא מגלמת בתוכה גם סיכונים". ככה זה כשקונים רק על הנייר.

ענת דניאלי לב 

אז משרד התקשורת בראשות קרעי יצא לאכוף את החוק, והחרים ל-AP ציוד. האופוזיציה בישראל הזדעקה, ואז החלו הספינים בדיעבד, כמו זה ש-AP מסגירים מיקומים של חיילים (גם אם זה נכון, זו אחריות משרד הביטחון). חשוב מכך, וושינגטון התרעמה על הפגיעה בחופש הביטוי של סוכנות ידיעות אמריקאית. הם פנו לנתניהו, שפנה לקרעי - וזה נאלץ להתקפל ולהחזיר להם את הציוד.

אז מה יצא? הושפלנו פעמיים: פעם אחת כשהצטיירנו בפני העולם בכלל וארה"ב בפרט כפוגעים בחופש הביטוי, ופעם שנייה כשהתקפלנו בפני לחץ בינלאומי. ועכשיו, אם AP באמת יצלמו מיקומי חיילים ומשרד הביטחון יצטרך להתערב, הם יוכלו לזעוק שישראל ממשיכה להתנכל להם. ואז מה נגיד, הפעם הקודמת לא נספרת כי קרעי הוציא אותנו טמבלים? ולדובדבן שבקצפת, AP, שזועמים עלינו, הוציאו תחקיר שמטיל ספק בעדויות אנשי זק"א על הפגיעות המיניות ב-7.10. אפשר כמובן להתעקש, "חוק זה חוק!", אבל אם אכיפתו יוצרת כל כך הרבה נזק, אולי יש בעיה בחוק.

גם אדם הרבה יותר רדיקלי מקרעי היה יכול להבין שאין דרך שבה המהלך הזה יסתיים טוב. בלי קשר לאידיאולוגיה השלטונית, מגיעה לנו הנהגה עם היגיון בריא.

עידן ארץ