אחד מחמישה תיקי חדלות פירעון שנפתחו בהוצאה לפועל במסלול חדלות פירעון (21%) מסתיים בהסדר - כך עולה מנתוני רשות האכיפה והגבייה. מתוך 3,416 תיקים שבהם הושג הסדר, 674 נסגרו לאחר שההסדר יושם. על-פי הנתונים, בהסדרים אלה התקבלו בידי הנושים למעלה מ-58 מיליון שקל - סכום הגדול פי 1.8 מזה שמתקבל בתיקים שבהם לא הגיעו הצדדים להסדר - בין שהסתיימו בהפטר, ובין שהתיק בוטל בשל הפרות מצידו של החייב.
● רשות המסים תשיב מיליארד שקל לבעלי דירות בגין גביית מס שבח שלא כדין
● הבורר הכריע, ו-48 בעלי דירות ניצחו את בעלי הפנטהאוזים בבניין בוויכוח היסטורי
הנתונים מתייחסים לכלל התיקים שנפתחו בלשכות ההוצאה לפועל מאז ספטמבר 2019, המועד שבו נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ועד לסוף שנת 2023.
על-פי הנתונים, עד סוף שנת 2023 הגישו 23,649 חייבים יחידים בקשות לפתיחה בהליכי חדלות פירעון ללשכות ההוצאה לפועל. 19,121 מן הבקשות נפתחו כתיקים (כלומר התאימו להיות נדונות כהליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל וכללו את כל המסמכים הדרושים). ב-1,845 מן התיקים שנפתחו מאז נחקק החוק - קיבלו החייבים הפטר.
הסמכות לפתיחה בהליך חדלות פירעון ליחידים בלשכות ההוצאה לפועל, ובתוך כך הסמכות להגיע להסדר בתיקים הללו היא אחד השינויים הדרמטיים שהביא איתו חוק חדלות פירעון החדש, שנכנס לתוקף לפני קרוב לחמש שנים.
"החוק החליף את פקודת פשיטת רגל מ-1936, שנוסחה מחדש ב-1980 והתבססה על תפיסות תהליכיות ומשפטיות ישנות מאוד מהדין האנגלי, ויצר מהפכה עצומה", אומר אורי ולרשטיין, מנהל רשות האכיפה הגבייה. "הוא העביר את הליכי חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי של חייבים יחידים בחובות נמוכים, לניהול ברשות האכיפה והגבייה".
אורי ולרשטיין, מנהל רשות האכיפה והגבייה / צילום: דוברות רשות האכיפה והגבייה
מי יטפל במסת התיקים
כאשר החוק נחקק, מסבירים ברשות, התלבטו במדינה מי יטפל במסת תיקי חדלות הפירעון (שנקראו אז תיקי פשיטות רגל), שתפסו נפח עצום מן העומס על בתי המשפט המחוזיים (על-פי הרשות, למעלה ממחצית מהתיקים). בסופו של יום הוחלט לחלק אותם בין הממונה על הליכי חדלות פירעון ובין רשות האכיפה והגבייה, באופן כזה שבו תיקי היחידים (כלומר אנשים, לא תאגידים) עם חובות מוגבלים בסכומים של עד 150 אלף שקל, סכום שהתעדכן בינתיים ל-166,627 אלף שקל, יידונו ברשות האכיפה והגבייה. הליכי חדלות פירעון של חייבים יחידים שחובותיהם גבוהים יותר מתנהלים בבתי המשפט, ומצויים תחת פיקוחו של הממונה על הליכי חדלות פירעון, כמו תאגידים. במקרה של חייבים יחידים עם חובות נמוכים המתנהלים ברשות האכיפה והגבייה, רק כאשר החייב מגיש את הבקשה לפתיחה בהליכים, היא תגיע לשולחנו של רשם הוצאה לפועל, ואילו כאשר נושה מגיש את הבקשה, היא תידון בבית משפט שלום.
בצד הסמכות לדון, ניתנה בידי רשות האכיפה והגבייה סמכות נוספת - לנסות ולגבש הסדר. החוק קבע מנגנון ייחודי של ישיבות שתכליתן להגיע להסדר חוב. משעה שחייב מגיש בקשה לפתיחה בהליך חדלות פירעון, היא נבדקת, ובהמשך לכך מתנהלת ישיבה של נציג רשם ההוצאה לפועל עם החייב, שבה מנסים לגבש הסדר בהתחשב ביכולות הכלכליות שלו. הנציגים הם מי שעברו מכרז של נציבות שירות המדינה לתפקיד הזה, ועוברים הכשרה מקצועית ייעודית ביחס לכך.
מעבר להסמכה של הנציגים, יש לרשות האכיפה והגבייה נתונים רבים על החייב והיכולות שלו, לא רק מכוח הבקשה הנוכחית שהגיש, ובהמשך לכך מקיימים ישיבה מקדמית עם הנושים. אם במהלכה לא מושג הסדר, מקיימים אסיפת נושים, שבה כבר ניתן לכפות הסדר על נושי הוצאה לפועל (להבדיל מנושים מינהליים כמו רשות המסים, עיריות והמרכז לגביית קנסות, שעליהם לא ניתן), אם יש רוב לכך באסיפה, בהתאם לקבוע בחוק. נתוני הרשות אינם כוללים פילוח ביחס לסיבה שבגללה נדחו הסדרים - האם בשל התנגדות של נושה חיצוני, של נושה הוצאה לפועל, או גם וגם.
משמעות "אפקט הגלימה"
ביחס לשיעור שכן מסתיים בהסדר, ברשות סבורים כי יש גם משמעות ל"אפקט הגלימה", כלומר הנוכחות של בעל תפקיד וסמכות בשלב הזה. לא עוד משא-ומתן שמתנהל לבד בין חייבים, מיוצגים או לא, ובין הנושים ועורכי הדין שלהם.
"הייחודיות הנוספת הקיימת בהליכים אצלנו, היא שלבי גיבוש ההסדר המקדמיים בין החייבים והנושים, המייתרים היזקקות לניהול הליכי חדלות פירעון ארוכים ולעתים גם חסרי תוחלת כלכלית", אומר ולרשטיין. "אלה תהליכים ייחודיים רק להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ברשות האכיפה והגבייה. בסופו של יום, הנושים, החייבים ובאי-כוחם יודעים מימים ימימה לתמחר את מלוא החזר החובות שיידרש לאורך תקופה של בין ארבע לשש שנים. אלה הם משכם של הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. אולם אצלנו נכנסים כאן לתמונה נציגי רשמי חדלות הפירעון, המגבשים מראש הסדרי חובות מוסכמים בין כל הצדדים. אם אין בידם של נציגי הרשמים לעשות כן, מועבר ההליך לרשם חדלות הפירעון, והוא רשאי להורות בנוסף על כינוס אסיפות נושים, שבהן נדרש רוב מניין וערך, לכפיית הסדר צודק". היעילות, הוא אומר, מוכחת במספרים, והוא מפנה לאותם 21% מהחייבים שתיקיהם הסתיימו בהסדר.
"היתרון של נציג רשם היושב עם חייב ומגבש עימו הסדר, של הקשר שלנו עם נושים כשחקנים חוזרים ואמונם במערכת, של ממשקי המידע הטכנולוגיים הנרחבים שיש לנו אודות יכולות החייבים, של יכולות המסלקה הגבוהות העומדות לרשותנו לתשלום מיידי לנושים, של מערכי השירות הפרונטלי, הדיגיטלי והטלפוני שאנו מעמידים לטובת הצדדים, מביא לנתונים הולכים ועולים של הסדרים ולסגירה בתשלום של אלפי תיקי חוב פרטניים".
תפיסה של שיקום
הסמכות הזו היא נגזרת משמעותית של התפיסה שהנחתה את חוק חדלות פירעון - של שיקום כלכלי. בתחילת הדרך חששו במדינה כי לרשות האכיפה והגבייה, הממוקדת בגבייה, יהיה קשה לשקם את מי שזקוק לכך, ולייצר הסדרים רלוונטיים. מבחינת הרשות, הנתונים העדכניים מראים שהניסוי הצליח. "בדרך הנכונה הזו, נשאר החייב חדל הפירעון בטיפול המערכת, אשר מכירה את עברו ביצירת החובות ואת יכולותיו העדכניות, מכירה את חובות הנושים, זכויותיהם לריביות, הצמדות והוצאות ואת ששולם על חשבונם", מסביר ולרשטיין.
"אף אחד מהצדדים לא נדרש למסע לקוח מבראשית, במעבר לניהול הליכים בגוף מינהלי או במערכת בתי המשפט. חשוב לזכור כי כל עולמם ומומחיותם של רשמי חדלות הפירעון הוא בטיפול בחייבים ובחובות. הם עושים זאת מתוך ניסיון מקצועי רב, בשיקול-דעת שיפוטי ובאותם כלים חוקיים כמו שופטי בתי משפט השלום".
נכון לסוף שנת 2023, היו בלשכות ההוצאה לפועל קרוב ל-11 אלף תיקי חדלות פירעון פתוחים. בתחילת השנה נפתח מסלול חדלות פירעון בבאר שבע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.