החרם באוניברסיטאות העילית בארה"ב מגיע לקרנות ההשקעה בהייטק הישראלי

רוב מאהלי המחאה נגד ישראל בקמפוסים בארה"ב אומנם כבר פוזרו בעטיה של חופשת הקיץ, אך בחלק מהמקרים הדבר קרה רק בסיום משא־ומתן ממושך בין הסטודנטים להנהלה, בו נענו כמה מהתנאים שהציבו המוחים. באוניברסיטאות יוקרה כמו הרווארד, ג'ונס הופקינס, בראון ומינסוטה, התחייבו ההנהלות להאזין לטיעוני הסטודנטים בכל הקשור להשקעות בישראל, ולדון על כך. מה יקרה אם אכן יוסטו ההשקעות? לפי מומחים שגלובס שוחח איתם, יהיו לכך השלכות משמעותיות על הכלכלה הישראלית, ובייחוד על ההייטק. במקביל, הם אומרים, לאוניברסיטאות לא יהיה כל־כך קל לעשות זאת. 

● הבכיר האמריקאי שחושף: "אני מזועזע, כמעט חולה, ממידת ההתפשטות של האנטישמיות"
● החרם האקדמי על ישראל מתרחב לספרד, ובקמפוסים בבריטניה "מבינים" את חמאס
● ניתוח | הושלם הגיוס הגדול ביותר והשכר בשיא: האם המשבר בהייטק הסתיים?

הסכימו לדון בדרישות

אוניברסיטאות העילית בארה"ב מחזיקות בקרנות השקעה גדולות בנות מיליארדי דולרים כל אחת, המשקיעות את כספי העובדים והגמלאים וכן כספים שנצברו בעבר באופן שדומה לקרנות הון פרטיות או קרנות גידור אמריקאיות. חלק מהכספים מושקע במניות של חברות זרות, ובדרך־כלל כ־20% מושקע במה שמכונה "השקעות אלטרנטיביות" - קטגוריה הכוללת השקעות בנדל"ן, סחורות, וגם קרנות הון פרטיות וקרנות הון סיכון, שרבות מהן משקיעות בישראל.

הסטודנטים המוחים נגד ישראל גרפו הישגים עד כה. באוניברסיטת הרווארד, בה מונה לאחרונה הנשיא היהודי אלן גרבר, ניסחה ועדה מיוחדת מכתב שבו הסבירה כי היא איננה פוסלת דיון בנוגע להסטת ההשקעות מישראל. זאת, "כפי שבעבר היא הסיטה את השקעותיה מדלקים מאובנים ומדרום אפריקה", כתבו כמה מראשי האוניברסיטה במאמר מיוחד ל"ניו יורק טיימס".

בנוסף, הנהלת אוניברסיטת ג'ונס הופקינס אמרה כי "תבחן את השאלות המרכזיות של המוחים לגבי הסטת ההשקעות"; באוניברסיטת וושינגטון החליטו להיפגש עם נציגי המחאה "לבקשות הסטת השקעות", וכך גם באוניברסיטת ראטגרס, מינסוטה וויסקונסין; וגם בקנדה, בקמפוסים כמו טורונטו מטרופוליטן (TMU) ומק'מאסטר, אוניברסיטה חשובה בעיר המילטון שבאונטריו.

בשני מוסדות, אוקסידנטל קולג' בלוס אנג'לס ובראון ברוד איילנד, התקבלו החלטות לערוך הצבעות של ממש בנושא החרם על ישראל. נשיאת בראון, כריסטינה פקסטון, אף התבטאה באופן נלהב כלפי הדיון שיתקיים באוקטובר כחלק ממחויבותה "לספק תשובה לחברי הקהילה", בדבר הסטת ההשקעות מישראל. אוניברסיטת קליפורניה קיבלה החלטה להצביע על הצעת חרם בספטמבר.

200 מיליון מהרווארד

גופי ההשקעה האוניברסיטאיים (המכונים Endowments), משקיעים על פי ההערכה פרומיל מההון המנוהל שלהן בישראל. אולם, להערכתו של זאב הולצמן, מייסד קרן גיזה ובעבר ראש איגוד קרנות ההון סיכון בישראל, הן אחראיות על בין 2%־3% מסך ההון הזר שזורם להייטק הישראלי. לפי ההערכה משנת 2020 של אתר קרימסון, עלון החדשות של הרווארד הנכתב בידי סטודנטים, כ־200 מיליון דולר מושקעים מטעם האוניברסיטה ישירות בחברות ישראליות.

המוחים באוניברסיטת מינסוטה טוענים כי האוניברסיטה מחזיקה בסך נכסים של 2.4 מיליון דולר - 0.11% מכלל תיק ההשקעות שלה - בהשקעה בחברות ישראליות. השקעות אלו מתקיימות בין היתר בחברות שבבים כמו נובה וקמטק, בחברות הייטק ציבוריות כמו צ'ק פוינט, ואפילו בבורסת תל אביב. לדברי הולצמן, כל החלטה שיקבלו האוניברסיטאות לגבי השקעה בחברות ישראליות תשפיע על כל השוק, "כיוון שהאוניברסיטאות לא מייצגות רק גופי השקעה גדולים אלא מתיימרות להיות מצפן מוסרי. החלטה נגד ישראל שתפורסם עלולה לגרום לנזק כבד".

אולם בפני ועדות ההשקעה שיקבלו החלטות נגד ישראל עומדים לא מעט אתגרים. ראשית, לעיתים קרובות מפוזרות ההשקעות בקרב מספר גופים מנהלים, שעשויים לאתגר את ההחלטה ולהקשות עליה. הקושי העיקרי נובע מהעובדה שהשקעות ארוכות טווח כוללות התחייבות שלא ניתן להפר בקלות.

מכשול נוסף הוא החקיקה הנרחבת שקיבלו מדינות רבות בארה"ב נגד חרם על ישראל, במסגרת המלחמה בארגוני BDS, בהן במינסוטה, אילינוי, ניו יורק וקליפורניה. "החלטות של משיכת השקעות עלולות ליצור סיכונים משפטיים משמעותיים עבור האוניברסיטאות", אומר ד"ר רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וכיום שותף בפירמת עורכי הדין הרצוג. לדבריו, גם אוניברסיטה שנמצאת במדינה שבה לא עבר החוק, תושפע ממנו באופן עקיף, שכן אם תחליט להחרים את ישראל היא לא תוכל לסגור חוזים במדינה שבה כן קיים החוק. "אוניברסיטאות שיחליטו על משיכת השקעות עלולות לעמוד בפני סנקציות ולהיתפס כמפרות את חובות הנאמנות".

"למדיניות משיכת השקעות המכוונת לעסקים ישראלים עשויה להיות השפעה כלכלית משמעותית", מוסיף פרופ' אמריטוס ג'ראלד שטיינברג, מייסד NGO Monitor. עם זאת, לדבריו, "לקמפיינים להסטת השקעות שהושקו בפורום הארגונים הלא־ממשלתיים, בהובלת Human Rights Watch ואמנסטי אינטרנשיונל, בוועידת דרבן הידועה לשמצה, לא הייתה לבסוף השפעה כלכלית ניכרת על ישראל". 

מסתכנים בתביעה

"אוניברסיטה, ולמעשה כל גוף אמריקאי שיבחר בדרך החרם על חברות ישראליות, יצטרך להכין את עצמו גם למקרה של תביעה משפטית", אומרת לגלובס פרופ' ענת אלון־בק, מומחית למשפט תאגידי מאוניברסיטת קייס־ווסטרן. "את התביעות נגד ארגונים מחרימים ניתן יהיה לנהל בן בבתי דין של מדינות וכן בבית דין פדרלי. ישנם ארגונים שינסו, כביכול, להלך בין הטיפות ולנסות ולהחרים רק חברות שקשורות בתעשיות הביטחוניות שמעורבות לכאורה במלחמה בעזה, אבל גם ההבחנה הזו מטעה: תעשיית ההייטק בישראל ובארה"ב תמיד התחילו בתעשיות הביטחוניות, והן נשענות עליהן". 

 פרופ' ענת אלון־בק, אוניברסיטת קייס־ווסטרן / צילום: איל יצהר

לדבריה, "מי שלא רואה את העובדה שמדובר במלחמה של סין ורוסיה נגד הקידמה הטכנולוגית, הוא עיוור. ומי שינסה להילחם בחברות ישראליות בגלל הפרה לכאורה של זכויות אדם, עלול לכרות לעצמו פתח לתביעות רבות, כיוון שארה"ב לא הכריזה על ישראל כמדינה שמפירה את זכויות האדם".