האם לפני עשור הוצעו לחרדים יעדי גיוס גבוהים יותר מעכשיו?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: אורית פרקש הכהן
מפלגה: המחנה הממלכתי
תוכנית: חדשות הבוקר, קשת 12
תאריך: 16.5.24
ציטוט: "כבר ב-2011 דיברו על מכסות (שירות) הרבה יותר גדולות לחרדים"
ציון: נכון

ח"כ אורית פרקש הכהן התראיינה לקשת 12 על הכוונה של הממשלה לקדם את חוק הגיוס שבני גנץ קידם כשר הביטחון בממשלה הקודמת. פרקש הכהן השיבה: "כאחת שהילדים שלה מעל למאה ימי מילואים, וגם שירות צבאי, אחרי שנגרעו אלפי חיילים, אני בכלל מזועזעת מהעובדה שראש הממשלה שלנו, יום-יומיים אחרי יום הזיכרון הקשה בתולדותינו, מעז לעשות כזה דבר מול הפנים שלנו ולקדם כזה חוק. אני רוצה גם להזכיר שכבר ב-2011 דיברו על מכסות הרבה יותר גדולות לחרדים, והמשוואה צריכה להשתנות: הכלל הוא לא פטור מגיוס. הכלל הוא שירות לאומי או צבאי, לפי בחירת הגורמים המקצועיים, לפי הצרכים של המדינה, חוק שירות ישראלי, והמשוואה מתהפכת".

המכסות עליהן דיברה פרקש הכהן מופיעות בהחלטת ממשלה 2968 של הממשלה ה-32 (בראשות בנימין נתניהו), שהתקבלה ב-9 בינואר 2011. ההחלטה התקבלה בעקבות המלצות ועדה שכונסה כדי לקבוע מדיניות לשילוב חרדים בחברה. אחת ההמלצות הייתה, כפי שהופיע בסעיף 1 של ההחלטה, היה קביעת מטרות גיוס לחרדים לחמש השנים הבאות, כשמחציתם היו אמורים ללכת לשירות צבאי ומחציתם לשירות לאומי. ההחלטה קבעה שב-2011 יעדי הגיוס הכוללים יעמדו 2,400 מתגייסים חדשים, ב-2012 על 3,000, ב-2013 על 3,600, ב-2014 על 4,200 וב-2015 על 4,800 מתגייסים חדשים.

בינואר 2022 הוגשה הצעת חוק ממשלתית מטעם הממשלה ה-36 (בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד), לתיקון מס' 26 לחוק שירות ביטחון, שמטרתה גיוס חרדים (יצוין שהצעת החוק פורסמה כבר ב-2021, כתיקון מס' 25 לחוק). הצעת החוק כללה בין השאר את הורדת גיל הפטור לגיל 23, אך גם קבעה מכסות גיוס, כפי שיתפרסם בהמשך. ב-31 בינואר 2022 הכנסת ה-24 העבירה את הצעת החוק בקריאה ראשונה, ברוב של 51 תומכים מול 48 מתנגדים. ב-15 במאי 2024 פורסם בתקשורת שראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון לקדם את הצעת החוק הזו, באמצעות החלת דין הרציפות עליה. בני גנץ, שהיה שר הביטחון בממשלת בנט-לפיד, הגיב לשימוש בהצעת החוק שלו כך: "מתווה השירות הישראלי שעליו סוכם בממשלה הקודמת הוכן במערכת הביטחון כחוק גישור וכבסיס לפיתוח מתווה שירות ישראלי, כדי להביא לשירות של כל חלקי העם. חוק הגישור הזמני שהוגש ואותו אתה מבקש להעביר עכשיו - לא היה מספק אז, ואינו רלבנטי היום במציאות שאחרי ה-7.10".

התוספת השנייה להצעת החוק קובעת גם היא יעדי גיוס מספריים, שמגיעים מ-2021 עד 2036, ולאחר מכן מספר המגויסים אמור לעלות בהתאם לגידול באוכלוסייה החרדית. בחמש השנים הראשונות - הטווח אליו הגיעה החלטה 2968 - היעדים הכלליים לשני השירותים היו כלהלן: 2,123 מתגייסים ב-2021, 2,293 ב-2022, 2,477 ב-2023, 2,675 ב-2024 ו-2,889 ב-2025. מאחר שההצעה הוגשה רק ב-2022, ניתן גם להסתכל עליה כעל השנה הראשונה ולהמשיך עד 2026, בה היו אמורים להיות 3,207 מתגייסים חרדים. ועדיין, מדובר שבכל שנה מספר המתגייסים החדשים בהצעת החוק עמד על פחות מבשנה המקבילה בהחלטה 2968. רק ב-2030, השנה העשירית (או התשיעית, תלוי בספירה), יעדי הגיוס היו אמורים להיות גבוהים יותר מב-2015 (4,868). מבחינתנו החלטנו להתייחס ל-2022 כשנת הפתיחה, שכן זו השנה בה הצעת החוק הוגשה, אבל הבאנו את הנתונים גם בהתייחסות ל-2021 כשנת הפתיחה.

פרקש הכהן לא ציינה זאת בעצמה, אך מאחר שנתנה גם רקע ביטחוני כדי להתנגד להצעת החוק כבר, מצאנו שכן חשוב לשים לב שהחלוקה לסוגי השירות שונה. בעוד החלטה 2968 קבעה שמחצית המתגייסים ילכו לצה"ל ומחציתם השנייה לשירות לאומי, בהצעת החוק הנ"ל רוב המגויסים יועדו לשירות צבאי. ב-2021 מספר המתגייסים לשירות צבאי היה אמור לעמוד על 1,566, יותר מהיעד ב-2011 (1,200). ב-2022 המספר עמד על 1,691 - יותר מ-1,500 המתגייסים לשירות הצבאי שהיו אמורים להיות ב-2012. ב-2023 המספר הגיע ל-1,827, מעט יותר מ-1,800 המתגייסים של 2013. רק ב-2024, עם 1,973 מתגייסים חדשים לצה"ל, המספר היה נמוך יותר מזה של 2014, שעמד על 2,100. ב-2025 המספר עמד על 2,131 מתגייסים לצה"ל, פחות מ-2,400 שהיו אמורים להתגייס לצבא ב-2015. אם מתייחסים ל-2022 כשנת הפתיחה, אז רק בשנה החמישית (2026) המספר של המתגייסים לצה"ל בהצעת החוק (2,365) נמוך יותר ממה שנועד להיות בשנה החמישית בהחלטת הממשלה (2,400), בעוד בשנים הראשונה עד הרביעית הצעת החוק הנ"ל מציבה יעדי גיוס לצבא גבוהים יותר.

כלומר, ברוב השנים הראשונות מספר המתגייסים לצה"ל היה אמור להיות גבוה יותר בהצעת החוק מ-2022 מאשר בהחלטת הממשלה. ראוי לציון שסעיף 26ט"ו להצעת החוק קובע שהעמידה ביעדים נובעת מעמידה בסכום הנובע מהמסכות לשני סוגי השירות, צבאי ולאומי, גם אם בפירוק לגורמים לא הייתה עמידה ביעדים לאחד מסוגי הגיוס. כלומר, אם לא מספיק יתגייסו לשירות לאומי אך יהיה עודף של מתגייסים לצבא בשנה מסוימת, באופן כזה שמספר המשרתים הכולל לאותה שנה יעמוד ביעד הכללי, הדבר אמור להיחשב לעמידה ביעד.

גם ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסכים שהחלטה 2968 הייתה שאפתנית יותר: "אני הייתי אומר שהחלטה 2968 היא הרבה יותר משמעותית ביחס לגיוס חרדים מאשר הצעת החוק של משרד הביטחון ב-2021. ראשית, היעדים המשולבים לצבא ולשירות האזרחי בשנת 2015 גבוהים יותר (4,800, שהיוו דומני כ-60% ממחזור חרדי באותה שנה). שנית, בשל קצב הגידול (כ-1,000 בכל שנה)".

לסיכום, אכן יעדי השירות הכלליים לחרדים שהציגה הצעת החוק שקידם בני גנץ כשר הביטחון היו נמוכים יותר מאלו שנקבעו בהחלטת ממשלה 2968 מ-2011. הדבר נכון גם לגבי המספרים המוחלטים וגם לגבי שיעור העלייה במספר המגויסים משנה לשנה. לכן דבריה של פרקש הכהן נכונים.