נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרן ברק, התפטר מכהונתו כשופט בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. ברק הודיע על כך הערב (ד') לראש הממשלה בנימין נתניהו, תוך שציין כי "ההתפטרות היא מטעמים אישיים משפחתיים".
● האם הצו של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג מאפשר את המשך הלחימה ברפיח?
● הצווים מהאג: מאיפה מגיעה הסמכות לתת אותם, ומה אפשר לעשות עכשיו?
ברק מונה כשופט אד־הוק להליך שפתחה דרום אפריקה נגד ישראל בדצמבר האחרון. בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג חברים 15 שופטים מ־15 מדינות, ובמסגרת ההליך התאפשר לישראל ולדרום אפריקה למנות שופטים מטעמם לדיונים.
דרום אפריקה טענה, בין היתר, כי ישראל מפרה את האמנה בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם, שישראל צד לה.
בינואר האחרון התקיים דיון בבית הדין בהאג שבסופו ניתנו מספר צווים זמניים נגד ישראל, כאשר ברק התנגד למרביתם והיה במיעוט. דיון נוסף התקיים במאי, שם ניתן צו לעצירת פעולות בצה"ל רפיח שעלולות להביא להשמדה מלאה או חלקית של העם הפלסטיני, כמו גם צו לפתיחת מעבר רפיח. גם כאן ברק התנגד למתן הצווים, אף שלא נכח בדיון - גם כן מסיבות משפחתיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.