אירלנד תחילה: מה גרם לעיכוב בהקמת מפעל אינטל בישראל

אינטל ישראל הודיעה לכמה מספקיה כי עליהם לעצור את העבודות להקמה והרחבה של מפעל הייצור החדש בקרית גת, המכונה Fab38, שאמור היה להיות אחד מהמפעלים המתקדמים של אינטל בעולם ומפעל השבבים הגדול בישראל. לפי חשיפת חדשות 12 מאמש (ב'), החברה האמריקאית הודיעה לכמה מקבלניה בישראל לעצור את עבודות הבנייה, בעוד שעם אחרים היא מנהלת משא ומתן מחודש על תקציב הפרויקט. לפי לוח הזמנים המקורי, המפעל אמור היה לקום ב-2028 ולהגיע לתפוקה מלאה ב-2035. כעת, לוח הזמנים הזה עומד בספק, אם וכאשר יקום המפעל לפי התוכנית המקורית. הידיעה זכתה להד ברשתות החברתיות בעולם הערבי ופורסמה באתר אל-מיאדין הקשור בחיזבאללה. מניית אינטל  עלתה אתמול בכחצי אחוז, למרות פרסום הידיעה.

● הוא בן לאחת המשפחות הגדולות בחברה הערבית ואחראי על בניית המפעלים של אינטל בארץ ובעולם
● אפל חושפת מערכת בינה מלאכותית חדשה

מדוע אינטל מעכבת

מתגובתה של אינטל לתקשורת וכן מהודעותיה לבורסה, ניתן להניח שהחברה נקלעה למצוקה תזרימית, וכי היא מחפשת פתרונות מימון זרים כדי להגשים את חלום המפעלים שלה, שעלותו של כל אחד מהם עשרות מיליארדי דולרים. מעל אינטל עומדים מספר לחצים שהופכים את הקמפיין שלה להקמת מפעלים סביב העולם לקשים להשגה: אי־צמיחה מספקת במכירות, הוצאות הולכות וגדלות במימון מפעלים ובנטילת חוב להקמתם, ואם זה לא מספיק - הרי שעיכוב באישור מענקים באיחוד האירופי והתחרות הגוברת מול אנבידיה ו-AMD מקשים על יכולתה לצמוח.

בשנה החולפת, האמירה עלות גיוס ההון של אינטל לשיא של כל הזמנים - כ-8 מיליארד דולר, כאשר במקביל, תזרים המזומנים החופשי נפל בבת אחת מנתון חיובי של 21 מיליארד דולר ב-2020 לתזרים שלילי של 14.2 מיליארד דולר בשנה שעברה. הוצאות ההון רק מאמירות משנה לשנה: בשנת 2016, השקיעה החברה 9 מיליארד דולר בציוד ומפעלים, וזה זינק ל-26 מיליארד דולר בשנה שעברה.

הקשר האירי

רק ביום חמישי שעבר, הודיעה אינטל כי מכרה 49% מהמפעל שהיא בונה באירלנד, סמוך לעיר ליקסליפ, לקרן אפולו בתמורה ל-11 מיליארד דולר. הייתה זו העסקה השנייה בהיסטוריה של החברה בה היא משתמשת בהון זר על־מנת לממן הקמה של מפעל, לאחר שב-2022, קיבלה התחייבות מימונית מקרן התשתיות ברוקפילד להקמת מפעל שבבים חדש באריזונה.

"החברה מתקדמת ביצירת גמישות פיננסית כדי להאיץ את הצמיחה שלה, כולל פעילות ייצור, תוך כדי שמירה על איזון תפעולי", נכתב בהודעת אינטל ביום הרכישה. הקמת המפעל קרובה לסיום, והכסף שיתקבל מהעסקה יועבר לקופת אינטל עד לסוף הרבעון הנוכחי - כלומר עד סוף החודש. אז תוכל אינטל להשקיע אותו גם במקומות אחרים, כמו במפעל בישראל, למשל. עם זאת, ההסכם בין אינטל לאפולו כולל גם את ההבטחה שאינטל תיתן קדימות למפעל באירלנד על פני מפעלים אחרים בבחירה היכן לקדם את הייצור שלה.

האם זה יוצא דופן?

לא. למעשה, אינטל רשמה עיכובים בהקמת רוב מפעלי הייצור שלה בעולם. במהלך ההיסטוריה, בניית המפעלים של אינטל ספגו שוב ושוב עיכובים. המפעל המקורי באירלנד, וכן המפעל הותיק באריזונה ספגו עיכובי בנייה של 7-8 שנים כל אחד.

הקמתו של המפעל הראשון בגרמניה, בעיר מגדבורג הסמוכה לברלין התעכבה שוב ושוב: תחילה בגלל מחסור באיתור ידיים עובדות ומיומנות להקמת המפעל, לאחר מכן בשל חפירות ארכיאולוגיות, ולאחרונה בשל התעכבות אישור המענקים באיחוד האירופי ומפינוי "אדמה שחורה", או צ'רנוזיום - אדמה עשירה במינרלים המשמשת בדרך כלל לחקלאות. בניית המפעל אמורה הייתה להתחיל במחצית הראשונה של 2023, וכעת היא לא תוכל להתחיל לפני מאי 2025, בעוד שנה מהיום.

על־פי דיווחים ברויטרס, אינטל נוטה לבטל את הקמת המפעלים ומרכזי הפיתוח שלה באיטליה ובצרפת - עליהם הכריזה עם ההבטחה לקבלת מענקים מהאיחוד האירופי, על מנת להשקיע את המשאבים בבניית המפעל בגרמניה.

הקמה של מפעל שבבים במדינות מערביות כמו גרמניה, אירלנד, ארה"ב או ישראל היא מהמהלכים העסקיים היקרים בעולם, אשר דורש משאבים שרק ענקיות טכנולוגיה עתירות מזומנים יכולות להציג. זו הסיבה בגללה אינטל הייתה מאלה שקידמו את חוק השבבים האמריקאי, שבסופו של דבר עבר בבתי הנבחרים בארה"ב, והייתה לנהנית הגדולה ממנו עד כה. אינטל צפויה לקבל מממשלת ארה"ב כ-10 מיליארד דולר להקמת מפעלים באריזונה ובאוהיו.

לפיכך, ככל הנראה, מדובר בעיכוב בהקמת המפעל ולא בביטולו המוחלט. למצער ולמרות חובתה של אינטל לשקיפות כלפי אזרחי ישראל, המסייעים לה בכספי המסים, היא לא השכילה לתקשר את המהלך כראוי, והגיבה באופן מעורפל שלא ניתן להסיק ממנו לגבי עתיד פעילותה בישראל: "ישראל ממשיכה להיות אחד מאתרי הייצור והמו"פ הגלובליים המרכזיים שלנו, ואנו ממשיכים להיות מחויבים לאזור. כפי שצוין בעבר, היקף וקצב הרחבת הייצור של אינטל באתרי החברה ברחבי העולם תלויים במספר גורמים משתנים.
ניהול פרויקט בסדר גודל כזה, במיוחד בתעשייה שלנו, בדרך כלל כולל התאמות בלוחות הזמנים. ההחלטות שלנו מבוססות על תנאים עסקיים, דינמיקות בשוק ואחריות בניהול ההון".

גורם שמכיר את הבנייה באינטל אמר לגלובס כי: "במשך שנים היה דיון בשאלה האם לבנות את המפעל החדש בשני שלבים, במה שכונה "mode 1" ו-"mode 2" יחד, או בנפרד אחד אחרי השני. ככל הנראה, בגלל שיקולי עלות ומימון הגיעו למסקנה שעדיף שלא לבצע את הבנייה במקביל". 

מהן ההשלכות לגבי מענק המדינה?

בשלב זה, אינטל טרם קיבלה ולו שקל אחד מתוך 11 מיליארד השקל שאמורה אינטל לקבל מרשות ההשקעות. הסיבה לכך נעוצה במבנה מתן המענק ובתזמונו: לפי הסכמי המענקים של המדינה עם אינטל, היא מקבלת את התמיכה הממשלתית בדיעבד ולאחר שהיא מציגה תוצאות, בהתאם לעמידה ביעדים. לפיכך, באינטל "סופרים את הכסף במדרגות", דהיינו הוא מחולק לה רק לאחר התקדמות משמעותית בהקמה, בשכירת עובדים ובתפעול המפעל, לעיתים שנים רבות לאחר הקמת המפעל.