המינוי השנוי במחלוקת של מנכ"לית חדשות 13: מה הסיכוי שבג"ץ יתערב?

מינויה של ח"כ לשעבר יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13, שעליו הוכרז בסוף השבוע שעבר, מוסיף לעורר סערה בקרב עובדי החברה. היום (א') הכריזו העובדים על סכסוך עבודה, וסוגיית המינוי צפויה להגיע לבית המשפט העליון. 

● עיתונאי חדשות 13 הכריזו על סכסוך עבודה. מה המשמעות?
● עובדי חדשות 13 לדירקטוריון: "תדהמה ושאט-נפש ממינוי יוליה שמאלוב-ברקוביץ'"

במכתב שנשלח מטעם ארגון העיתונאים ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התבקשה התערבותה "הדחופה, המהירה והעניינית", כאשר הציפייה ממנה היא שתכפה על הרשות השנייה לבטל את המינוי.

המכתב הזה הוא למעשה פנייה מוקדמת לפני הגשת עתירה לבג"ץ בעניין. בשים לב לעמדה שהביעה הרשות השנייה, המלמדת שהיא אינה רואה בעצמה שחקן רלוונטי בזירה הזו, נראה כי גם הפעם יהיו אלה שופטי העליון שיידרשו להכריע בגורלם של תפוחי אדמה לוהטים.

על הפרק ישנן כמה סוגיות משפטיות, הנוגעות הן להליך, כלומר לאופן שבו בוצע המינוי, והן לתוכן שלו. מעליהן, מכל מקום, עומד סימן שאלה אחד בוהק: האם שמאלוב-ברקוביץ', ששלט העוטה את שמה כבר נתלה במשרדי חברת החדשות, אכן תשמש המנכ"לית והעורכת של מי שכל-כך מתנגדים לה - או שמא המינוי ייפסל?

איך נקבעו הקריטריונים לבחירה

השאלה הראשונה שדורשת הכרעה אומנם מסעירה פחות מבחינה ציבורית, אך בעלת הסיכוי הרב יותר להתערבות, והיא עוסקת בסוגיה ההליכית. במילים אחרות: איך התקבלה ההחלטה למנות את שמאלוב-ברקוביץ', ועל-ידי מי.

חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו קובע כי "מועצת המנהלים של חברת החדשות תמנה את מנהל חברת החדשות על-פי המלצת נציגי בעל הרישיון בחברה". עוד מובהר כי "מנהל חברת החדשות ייבחר ברוב של 75% מחברי מועצת המנהלים".

נציגי בעל הרישיון הם נציגי ערוץ רשת 13, שבעל השליטה בו הוא לן בלווטניק. השאלה הראשונה שיהיה צורך להשיב עליה היא האם התקבלה החלטה להביא את מועמדותה של שמאלוב-ברקוביץ' לדירקטוריון, האם הובאו שמות של מועמדים נוספים, ומה היו הקריטריונים לבחירה.

ממכתב ההתפטרות ששיגר חבר דירקטוריון רשת צבי חוברס בעקבות המינוי, עולה כי התשובה לכך שלילית - חוברס טוען כי הוא למד על המינוי מהתקשורת. כבר בשלב הזה, מסביר עו"ד אלעד מן, עשוי לעלות קושי מבחינת המינוי. הפגם הוא במישור ההליך, אך הוא יכול להוביל להכרעה שדורשת דיון מחודש במינוי.

סוגיה נוספת שהעליון יידרש להכריע בה נוגעת לוועדת האיתור שבחרה בשמאלוב-ברקוביץ', והיא מורכבת ממספר רבדים. הראשון יידרש לבחון מכוח מה הוקמה ועדת האיתור, מה היה המנדט שלה, וכיצד הקמתה מתיישבת עם התנאי החוקי לרוב של 75%.

בארגון העיתונאים סבורים, למשל, שהוועדה ביקשה למעשה לעקוף זאת ולהביא למצב שבו הן נציגי הציבור והן נציגי הזכיינית דיברו למעשה בקול אחד. הטענה כאן מתווספת לטענה שנשמעת בימים האחרונים - ניגוד עניינים, או במילים אחרות - "מי ממנה את השומרים".

הארגון טוען כי נציגי הרשות השנייה בדירקטוריון חברת החדשות שבחרו בשמאלוב-ברקוביץ' נבחרו על-ידה בעת שהייתה יו"ר מועצת הרשות, ולכן היו צריכים להתריע מראש מפני ניגוד עניינים, וכן להימנע מהבחירה בה. בעבר כבר היה "גוש חוסם" בדירקטוריון חברת החדשות שהתנגד למינויים. כך, למשל, היה בעניינו של רפי גינת, עם התנגדותם של יצחק לבני ורחל בן ארי.

טענות לניגודי עניינים מוכרות לבית המשפט העליון, וככלל, היחס אליהן מחמיר. אולם עו"ד מן סבור כי לא בטוח שניגוד העניינים שעליו מצביע הארגון באמת כה חמור, וזאת בשים לב לכך שמינויי הדירקטורים בעת כהונתה של שמאלוב-ברקוביץ' היו מגובים בחוות-דעת, וכאשר לא היה כל אופק לכך שהיא תזדקק למי מהם בעתיד או תהיה מועמדת לתפקיד זה. בארגון טוענים מנגד כי במצב כמו זה שנוצר, הדירקטורים למעשה שבויים בידי המנכ"לית הנכנסת, ולא יכולים לשמש שומרי סף.

האם בית המשפט העליון יקבע כי יש כאן פגם של ניגוד עניינים, העולה כדי פסילה של המינוי? השאלה תלויה בראש ובראשונה בפרטים הקטנים: כיצד בוצע מינוי הדירקטורים, מה הייתה מעורבותה של שמאלוב-ברקוביץ', והאם אכן היו חוות-דעת שגיבו אותה.

מה היו תנאי הסף לתפקיד

שאלה נוספת שתעמוד על המדוכה נוגעת לתנאי הסף לתפקיד, ובמקרה הנוכחי היא כרוכה בעילת הסבירות, בין היתר מאחר שכך בחרו בארגון העיתונאים. מה היו תנאי הסף לתפקיד הזה, והאם הוגדרו בדיוק? ואם לא, האם אמת-המידה הרלוונטית היא משרות מקבילות אחרות, למשל של מנכ"לית חברה ממשלתית? כל אלה שאלות שיועלו בדיון בבג"ץ.

הטענה שעליה נלחמים עיתונאי 13 נוגעת לרקע העיתונאי החסר של שמאלוב-ברקוביץ', שתשמש בתפקידה לא רק מנכ"לית אלא גם עורכת ראשית. כמו כן נטען כי בנסיבות המתוארות, כל שיוך או זיקה פוליטיים הם פסולים ואמורים למנוע מראש מינוי כמו זה.

בנוסף עולות טענות הנוגעות להתנגדותה של שמאלוב-ברקוביץ' בעבר למיזוג של חדשות 10 ורשת, וכן לעובדה שעובדי חדשות 13, ובהם עיתונאים בכירים, מתנגדים התנגדות עזה למינוי - שיקול שצריך היה לעמוד גם הוא בפני מקבלי ההחלטה.

בית המשפט העליון כבר התערב בעבר, ולא אחת, במינויים שנפל בהם פגם של חוסר סבירות, אולם אין ספק כי טענות שקל יותר להצביע עליהן, כמו אי-עמידה בתנאי סף מוגדרים - קלות יותר להוכחה. הסבירות כאן איננה רק סבירות ההחלטה לבחור בשמאלוב-ברקוביץ', כי אם בבחירת הרשות השנייה שלא להתערב. כאן יידרש בית המשפט לשרטט שוב, אולי, את תפקידו של הרגולטור, שנטען כלפיו חזור ושוב כי הוא למעשה חסר שיניים.

מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "מינוי מנהל חברת חדשות אינו טעון אישור של הרשות השנייה. המחוקק הגביל ולא בכדי את סמכויות מועצת הרשות השנייה למינוי דירקטורים, וזאת מתוך מטרה לשמור על עצמאות חברת החדשות, ולמנוע אפשרות של התערבות מכל גורם שהוא, לרבות מהרשות השנייה. לאחר בחירת הדירקטורים, כל אחד מהם סוברני לקבל החלטה באופן עצמאי, ללא התערבות מצד הרשות".

בחדשות 13 בחרו שלא להגיב לדברים. מרשת 13 לא נמסרה תגובה.