ישראל זיו בטוח: זה יהיה העיתוי הנכון למלחמה בצפון

בימים האחרונים החדשות הטרגיות נערמות שוב ושוב. האסון בנגמ"ש שגבה את חייהם של שמונה חיילים באזור רפיח, שני חיילים שנהרגו בפיצוץ טנק בצפון הרצועה ועוד ארבעה חיילים שנהרגו בפעילות ברפיח, ובמקביל נרשמת גם הסלמה בגזרת הצפון. כדי להבין לאן הדברים הולכים דיברנו עם האלוף במיל' ישראל זיו, שכיהן בעבר כראש אגף מבצעים בצה"ל. התחלנו בלשאול אותו מה אפשר ללמוד מאסון הנגמ"ש. 

● ניתוח | ישראל נקלעה למלחמת התשה בכל הגזרות, ואף אחד לא יודע כמה זה יעלה לה
● כותרות העיתונים | חוזרים על הטעויות של ארה"ב: הגנרל המפורסם שמזהיר את ישראל
● נזקי החות'ים נחשפים במסמך חדש, ויש נפגעת אחת מפתיעה

"הבעיה העיקרית באירוע הזה", אומר זיו. "זה שברור שתוך כדי מלחמות יש נפגעים. חלק מהנפגעים קורים בגלל טעויות ובמלחמות מתרחשות טעויות. אתה לפחות משתדל לייצר בצבא מקצועי מצב שבו לומדים את הלקחים מהטעויות תוך כדי המלחמה, כך אתה משפר תוך כדי המלחמה את הפעולה שלך וגם מעביר את המידע הזה לאורך ולרוחב כדי שכולם ידעו, לא רק מי שעשה את הטעות אלא גם איך להימנע ממנה בעתיד. אז אתה הולך למקום כזה כמו רפיח, שאתה מניח הנחה שגם האויב שלך למד את הטעויות של עצמו וגם הוא חייב להשתפר כי הוא צריך לשרוד. אתה צריך לקחת בחשבון שאתה נמצא בתחרות למידה וכיוון שהאויב הוא דווקא הצד החלש, אז הוא לומד באופן טבעי יותר מהר מאשר צבא יותר גדול ויותר חזק. החשש הוא האם באמת למדנו את כל הלקחים? הרי היו לנו כבר אירועים כאלה של כלי רק"מ שנפגעו בצורה מאוד משמעותית. צריך לתחקר את זה מהר מאוד כדי לא לחזור על טעות כזאת שוב". 

"בנוסף", אומר זיו. "תאר לך שחס וחלילה היום, מחר, מחרתיים, בעוד שבוע יקרה אירוע דומה לזה. זה יהיה נורא. יש הרבה שאלות שצריכות להישאל. בן היתר זו השאלה למה נעים בצירים? זה המקום הכי צפוי וברגע שאתה מתחיל לנוע על הצירים מחכים לך שם עם המטען שהכינו מראש. עוד צריך לבדוק - יש טענה כאילו שהיה ברק"מ שנפגע איזשהו חומר נפץ. אם כן, למה נוסעים בו 8 חיילים? האם בכלל יש מקום בשטח כזה לנוע בתוך כלים ולא לנוע רגלית. יש פה הרבה מאוד שאלות. צריך וחובה לשאול אותם די מהר, ולהפיק את הלקחים ולשפר אותם. תוך כדי הלחימה עצמה. כדי שהמקרה הבא לא יקרה תוך כדי לחימה, בטח לא באופן דומה". 

יום למחרת האירוע הטראגי צה"ל הוציא הודעה על הפוגה הומניטרית ברפיח. האם אין כאן טעם לפגם שיש אירוע כזה ומיד יש הפוגה כזו? 
"צה"ל לא יכול לנהל מלחמה כזאת מתוך אמוציות. משום שאם עכשיו אתה מעניש אותם על האירוע, שזה בעיקר להעניש את האזרחים, אז אתה עוד פעם מקומם על עצמך את העולם. העולם שגם ככה מטיל עליך אילוצים. אז האזרחים לא יכולים לשלם את מחיר הטעות שלך בלחימה בדמות של מניעת כניסה המוניטרית כי אז תביא על עצמך צרה הרבה יותר גדולה. ככה לא מנהלים מלחמה". 

"העניין השני זו השאלה הכי מרכזית - לאן הולכים מכאן. כי הבעיה הזאת שמדברים עליה היום, כן הומניטרי, לא הומניטרי, מעידה על בעיה מאוד מהותית בניהול המלחמה. השאלה עצמה הרי היא לא השאלה האמיתית. הרי למה הומניטרי? כי כבר עשית את הטעויות האלה ואתה חייב לעשות הומניטרי, אז מה זה משנה בדיוק באיזה שעות הוא נעשה או באיזה יום? נגיד הבעיה העיקרית היא שהממשלה חזרה לנהל את המלחמה בצורה פוליטית. השר איתמר בן גביר לא יכול לפספס שום הזדמנות כדי לנגח את הצבא ואת ראש הממשלה וזה משפיע על כל המהלכים בשטח". 

יש לזה באמת השפעה ממשית על ניהול המלחמה בשטח?
"ישראל כבר יכלה למצוא את עצמה, אלמלא ההתערבות האמריקאית, מחויבת בהפסקת הלחימה ובאמברגו בינלאומי, ובעוד חומרות כאלה ואחרות. אבל זה לא מפריע לבן גביר לנהל את הפוליטיקה שלו תוך כדי המלחמה. שזה כמובן דבר חמור מאוד כשלעצמו. אני כמובן יוצא נגד הדבר הזה בכל תוקף ונגד חוסר המנהיגות הזאת ואוזלת היד של ראש הממשלה שנמנע מלפטר אותו. זה משפיע ממש על המהלכים של המלחמה. ההשפעה מתחילה קודם כל מזה שהממשלה לא מסוגלת לקבל החלטות מהר לגבי מה היא רוצה לעשות בעזה. צה"ל נלחם כבר בחודש התשיעי, והוא אוטוטו מסיים את רפיח ואחרי רפיח כבר אין כלום. אז מה עכשיו? צריך לקבל החלטות. אולי עוד פעם יקומו בבוקר ויגידו לא ידענו שצריך לעשות משהו, אולי נצא מרפיח כמו שיצאנו מכל מקום. אין להם שום החלטות והכל בגלל שהם ממולכדים פוליטית והשיקולים שהם עושים זה שיקולים פוליטיים של הימנעות מהחלטות. אי אפשר לעשות מלחמה כשאתה לא מקבל החלטות. התוצאה של זה, היא שאתה מאבד יוזמה. כשאתה מאבד את היוזמה ואת הצעדים קדימה, אתה מאבד את השליטה. מרחב ההחלטות שלך הולך וקטן כי אתה בעצם נגרר ולא מוביל - וישראל נכנסת לתוך סחרור. מה שנקרא שקיעה במלחמה, או הפסד במקום לנצח את המלחמה הזאת". 

מה לגבי הצפון? האם אפשר למנוע מלחמה שם ולהשיג את אותם הישגים שהיינו מגיעים אליהם במלחמה?
"אני חושב שצריך בשלב הזה לעשות את מה שאפשר כדי למנוע מצב שאנחנו עוברים ממלחמה בעזה למלחמה בצפון. זה לא מה שלטובתה של ישראל. היא יכולה כמובן לעשות את זה, אבל זה לא טוב לה. היא צריכה להתארגן אחרי המלחמה בעזה, לגמור את האירוע שם, לקבל החלטות לגבי עזה, ויכול להיות שבעוד שנה או בעוד שנתיים, זה יהיה הזמן המתאים לטפל בצפון. אבל אם ניתן בעת הזאת להימנע ממלחמה רחבה בצפון זה באינטרס של ישראל". 

אפשרי להימנע ממלחמה בשלב זה?
"זה הכל שאלה של מבחן המציאות. זה די ברור שנסראללה רצה להימנע מלהיכנס למלחמה כוללת, זה לא היה האינטרס שלו, כי אם כן הוא כבר היה עושה את זה. אבל עם הזמן מה שקורה הוא שההתקדמות האיטית שלנו בעזה מחזקת את הביטחון העצמי שלו והוא מרחיב את קו הירי. למעשה, למרות שהוא נפגע, הוא רואה שלא נופלים השמיים, והם בתהליך להערכתי של שינוי אסטרטגי. הם כבר בכיוון שהם חושבים איך נכנסים עם ישראל למלחמת התשה ארוכה. הוא מסוגל לעשות את זה, יש לו מספיק רקטות שהוא יכול לירות על ישראל במשך שנים ולשתק את הכלכלה הישראלית, ולשתק את החיים בתוך ישראל. במלחמת התשה, לישראל יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר לבנון. אז צריך לעשות כל מאמץ כרגע לא להיכנס או לא להיגרר לתוך מלחמה". 

בעצם אתה אומר שככל שהמלחמה בעזה נמשכת, והדשדוש נמשך, כך הסיכוי שנסראללה בסוף יחליט לא ללכת על מהלך של סיום האירוע בהסכמה גובר?
"מדויק".