תעשיית עורכי הדין שקפצה על שורדי הנובה, רגע לאחר האסון

מסיבת הנובה. דמיינו את זה לרגע. השמש עולה על אנשים שמחים שרוקדים לצלילי מוזיקה משחררת. העולם יפה. ואז, באבחה - חלום בלהות שהנפש מסרבת להכיל. עכשיו נסו להוסיף על המצוקה הקיומית הזו בעלי מקצוע שאמורים לסייע אבל לא חושבים על מי שניצב מולם, אלא על השורה התחתונה. שחר (שם בדוי) שרד את המסיבה הזו בדרך שאין להגדיר אלא כנס. פחות או יותר כל מי שרקד לידו, היה בסביבתו, נרצח. זמן קצר לאחר שובו הביתה היה ברור שהוא זקוק לעזרה. היה ברור לו גם שהכתובת המיידית היא ביטוח לאומי, שאמון על קביעת שיעורי נכות, לא רק לגוף, והענקת קצבאות בגינן. מכר אמר לו שהוא לא יוכל למצות את הזכויות לבד, ולקבל את הכספים שמגיעים לו - אבל יש עורך דין מצוין שיכול.

● תקדים: הממונה להליכי חדלות פירעון קיבל שירות מילואים כהצדקה להקלות 
● ניתוח | ישראל נקלעה למלחמת התשה בכל הגזרות, ואף אחד לא יודע כמה זה יעלה לה 

הוא קיבל את הטלפון שלו, שהופץ גם בקרב שורדים אחרים. אותו עורך דין לא סיפר לשחר שמשתתפי הנובה מוכרים אוטומטית בביטוח לאומי כנפגעי פעולות איבה, ושיש כספים שניתנים להם ללא כל צורך בפעולה משפטית, ולא סיפר שיש גופים שיוכלו להעניק לו הרבה מהשירותים שהוא מבקש - בחינם. מה שהוא כן עשה הוא להחתים אותו במהירות על חוזה הגובה 20% מכל סכום שיקבל, שיהיה קשה מאוד להשתחרר ממנו. הוא גם שלח אותו לפסיכיאטרית שגבתה אלפי שקלים והבטיח שיקבל עליהם החזר, אבל בינתיים דבר מזה לא קרה. לימים התברר לשחר שגם השירות הזה הגיע לו בחינם מהמדינה.

כשעורך הדין הגיש עבורו את המסמכים בביטוח לאומי, אמא שלו קיבלה טלפון מנציג בסניף שביקש להתריע בפניה שהיא משלמת כספים ללא צורך לאדם שידוע כמי שמנצל אנשים במצבי מצוקה. במקרה של בנה, כמי שנפגע בנובה, הוא יוכל לקבל את מלוא הזכויות לבד. שחר לא רצה לשמוע מזה. "הוא היה במצוקה כל כך גדולה, בכזה סטרס, שהוא רק רצה שיטפלו בזה וזהו", מספרת האם.

רוני (שם בדוי) שרד גם הוא את הנובה. עד עכשיו הוא לא יודע איך. חברים קרובים שלו לא שבו. לאחר שחזר הביתה, אמו, נכה בעצמה, הציעה לו למצות זכויות בביטוח לאומי והם פנו יחד לרופא תעסוקה. הם הלכו בהמלצתו לעורך דין. "כשסיפרתי לעורך הדין על הנובה העיניים שלו נדלקו. הוא התלהב. אמר: 'נוציא לך הכול. קצבה, תט"ר (תגמול טיפול רפואי, נ"ס), מענק ויהיה לך מלא כסף. זה יגיע ל-7,000-5,000 שקל בחודש לכל החיים", הוא מספר. "זה היה זמן קצר אחרי המסיבה. הייתי בחרדה. חתמתי". פרט למענק האוטומטי שניתן לכל נפגעי הנובה ללא כל פעולה משפטית, עד לרגע זה לא ראה שקל, לדבריו. בשל הפנייתו למסלול שגוי בביטוח הלאומי, הוא גם נדרש פעם אחר פעם לראות פסיכיאטרים, ונאלץ לגולל בפניהם את סיפורו מחדש. "זה נורא. אני לא אוהב לגעת במקרה הזה", הוא אומר. לפני מספר שבועות ביקש לבטל את החוזה, אך משרד עורכי הדין התעלם ממנו שוב ושוב. הוא סבור שזה קשור באחוזים הנמוכים שנפסקו לו בביטוח הלאומי, מה שלא אמור להניב שכר טרחה גבוה במיוחד, ולכך שהוא מסרב לערער בעלות נוספת. העלבון מההתעלמות של מי שהיו אמורים לסייע לו ברגע הקשה הזה הוא קשה. "לא העליתי על דעתי שיהיו אנשים שינצלו את המצב שלי כדי לעשות ממנו כסף או לראות בו פוטנציאל כלכלי", הוא משתף.

עמית (שם בדוי) התקשרה עם עורך דין לאחר שסייע לה בהתנדבות בתחילת המלחמה בביצוע פעולה פשוטה מול הביטוח הלאומי. היא התרשמה מנדיבות הלב שלו בראשית הדרך, אז חתמה איתו על חוזה להמשך טיפול במקרה שלה - אך לא עצרה לבדוק את הסכומים שהיא מחויבת בהם. אלה עשויים שלא להותיר לה הרבה מן הקצבה, גם אם תאושר לה. היא גם לא ידעה שלשכת עורכי הדין אסרה בתחילת המלחמה על עורכי דין שהעניקו טיפול משפטי ראשוני לגבות כסף בהמשך. ועדת האתיקה "לא תגלה כל סובלנות כלפי עורכי דין שיציעו שירותים משפטיים בחינם, ולאחר טיפול ראשוני ימשיכו ויטפלו בתיקים אלו בתשלום", נכתב בגילוי דעת שפרסמה הלשכה. "זאת לרבות הזמנה להרצאות חינמיות ושימוש ברשימת הנרשמים לצורך גיוס לקוחות למשרד. במקרים אלו, הוועדה תראה בהצעה הראשונית ככזו העולה לכדי שידול, המהווה עבירה אתית".

לידי גלובס הגיעו עשרות חוזים בין שורדים ועורכי דין. בשל חשש שביטאו השורדים שמא פרסום שמות עורכי הדין יפגע במאמציהם להשתחרר מהם או באופנים אחרים, אלה שמורים בשלב זה במערכת.

"בנובמבר התרענו בכנסת שעורכי דין יגזרו קופון"

כל אותם צעירים לא לבד. מירב גילי הירש, המנהלת תוכניות אזרחיות התנדבותיות לשורדי המסיבות בעוטף, ביניהן טרייב, אותה ייסדה, הבינה מהר מאוד שיש בעיה. "כבר בנובמבר התרענו בכנסת שיש פערי מידע, שהשורדים לא מבינים מה עליהם לעשות ושעורכי דין יגזרו קופון", היא אומרת, כפי שמעיד פרוטוקול הדיון. "אז גם הבנו שאין חוק להגבלת שכר טרחה לנפגעי פעולות איבה".

כשהחלה לעבור על הסכמים, האחוזים נראו לה סבירים, אך לדבריה כשמתרגמים אותם לכסף הם מגיעים לסכומי עתק. זאת בעיקר כשמדובר באחוזי נכות זמניים ובמענקים חד-פעמיים, בהם לפעמים שכר הטרחה לא מותיר הרבה ממה שמעניקה המדינה. היא מצביעה על בעייתיות גם במקרים שבהם הסכום כולו אמור להינתן בבת אחת על סמך חישוב עתידי, גם אם הוא לא מועבר לשורד בבת אחת. "זה לא מה שהייתי מצפה שנעשה כבני אדם. זה הכי שובר. זה בסדר שעורכי דין ירוויחו אבל התביעות האלה פשוטות, זה הליך מובנה. הביטוח הלאומי דאג שיהיה קצר ופשוט. עורכי דין מנצלים עמדת כוח מול אנשים שהאמון שלהם במדינה שואף לאפס. זה לא הזמן לעשות כסף על חשבונם".

לדבריה, לצד עורכי דין שגבו סכומים גבוהים היא ראתה גם בודדים שנתנו סיוע בחינם, אבל במצב שבו נתונים השורדים, זה לא מספיק. "הצעד הראשון בשיקום הוא בניית אמון. מספיק שעורך דין אחד עושה מעשה כזה וכל הקהילה שקשורה לאירוע מתרסקת. זה לא יכול לקרות". בין החוזים שהירש נתקלה בהם הייתה שורדת עם נסיבות אישיות קשות במיוחד, "מישהי שאין דלת בביטוח לאומי שלא תיפתח עבורה" - ובכל זאת עורך הדין סירב לשחרר אותה מהחוזה, שגבה ממנה סכומים גבוהים.

מעדויות שהגיעו לגלובס זה קורה שוב ושוב. עורכי דין שמחתימים ניצולי נובה ונכי צה"ל על הסכמים, תוך מגבלות נוקשות על שחרור מייצוג. למשל, חוזה הגובה 75% מכל סכום שייפסק, אף אם השורד ביקש להשתחרר מהחוזה לפני שננקטה כל פעולה משפטית. אם ננקטה פעולה כלשהי, אפילו ועדה רפואית אחת - יחוב השורד בסכום המלא, המגיע בקלות לעשרות אלפי שקלים ויותר. בחוזה אחר צוין כי כל הפסקת התקשרות תחויב בסכום המלא של הטיפול.

חוזים רבים אחרים כוללים מנגנון תשלום סבוך הגובה מהם כסף גם עבור מה שניתן אוטומטית, ולא רק בגין עבודה של ממש. יש מקרים שבהם שורדים ונכי צה"ל משוחררים בסופו של יום מהחוזים, אולם רק אלה שמעזים לפנות, ולא נרתעים משום שהחוזה מונע שחרור מראש. שורד אחר שוחרר מחוזה רק בעקבות פנייה מטעם גלובס בעניינו.

בחוזים של מספר עורכי דין אחרים נקבע כי בכל מחלוקת בין הצדדים לגבי החוזה, ידון בורר יחיד שזהותו תיקבע בידי יו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. כלומר החוזה הזה, גם אם מישהו יאזור די כוח לאתגר אותו, לא יוכל להיות מובא בפני בית משפט, ועלות הבורר תושת גם היא על השורד. עורכי דין הסבירו כי מנגנון הבוררות נועד להקל על הסכסוך ולא יקנה להם יתרון, אולם שורדים רבים לא יודעים מהי בוררות, ואילו זכויות היא נוטלת מהם.

עוה"ד נועה בק, מנהלת קליניקת משפט, רפואה ופסיכיאטריה בקריה האקדמית אונו, שליוותה שורדים, מספרת כי רבים מהם "לא התעמקו ולא הבינו על מה הם חותמים. הם הניחו שהם נקשרים במישהו שבא לסייע להם במיצוי זכויות, וההנחה המובלעת היא שעורך הדין רוצה בטובתם".

 רכבים שרופים באזור המסיבה בקיבוץ רעים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

החוק מדלג על נפגעי איבה ונכי צה"ל

ברור שעבור עבודה יש לשלם. סימני השאלה מגיעים ביחס לאלמנטים הנוספים שנכרכים בתשלום הזה, וביחס שבין העבודה המוקדשת ומורכבות התיקים לבין התשלום, ולקשיי השחרור מהחוזים. למה זה קורה? בראש ובראשונה כי אף אחד לא אסר על כך. כפי שמציינת הירש, בישראל אין מגבלה חוקית על שכר טרחה של נפגעי פעולות איבה ונכי צה"ל. על קצבאות אחרות, מאז 2015, דווקא יש. ההגבלה שם נעה בין 10.25% ל-17% בצירוף מע"מ בהתאם לסוג העבודה שנדרש עוה"ד לבצע, וללקוח מותר לבטל הסכם שכר טרחה שעליו חתם בתוך שבוע, אם לא בוצעו פעולות משפטיות דחופות.

הצעת חוק ממשלתית שהוגשה לאחר 7 באוקטובר ביקשה להגביל גם את שכר הטרחה במקרים של נפגעי פעולות איבה ונכי צה"ל, בהתבסס חלקית על המודל בחוק בקצבאות אחרות, עברה קריאה ראשונה. אולם מאז היא תקועה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. השבוע אמור סוף סוף להתקיים בעניינה דיון.

בדברי ההסבר להצעה נכתב לגבי אוכלוסייה זו כי חובתה של המדינה כלפיה מוגברת, שכן המשבר שהיא חוותה (נכות או אובדן של בן משפחה) אירע במסגרת שירות בכוחות הביטחון שאליו המשרת נשלח בשליחות המדינה, או שהוא אירע בידי מפגע שביקש לפגוע באדם בשל היותו יהודי או ישראלי". לפי ההצעה, "קיימים פערי ידע בין אדם העוסק בתחום מימוש זכויות לבין אדם שאינו בקיא בתחום... ושלעתים אף נמצא במשבר הנובע מהנכות או מהאובדן, שיכול להקשות עליו לקבל החלטות כלכליות מושכלות". כן הודגש כי "הגבלת שכר הטרחה המוצעת נקבעה בשים לב להיקף העבודה המשפטית הנדרשת בטיפול בכל תביעה בהתאם לסוגה ולמורכבותה, תוך התחשבות בסיכויי ההצלחה. ערך שעת העבודה המהווה בסיס לחישוב שכר הטרחה המרבי בהתאם להצעת החוק, חושב בשים לב לשכר הטרחה שהמדינה משלמת לעורכי דין, המשקף מחיר שנקבע במסגרת התקשרות בין שני צדדים שאין ביניהם פערי ידע".

המתנגדים להצעה מעלים טענות בנוגע לחופש העיסוק וההתקשרות, ומציפים חשש כי עורכי הדין ה"טובים" יברחו, כשהטיפול בתיקים יפסיק להשתלם להם. "יש המון הפחדות - שלא יהיו עורכי דין בתחום, או מה יקרה אם שכר הטרחה יוגבל. זה מופרך", טוענת עוה"ד ורד מושקובסקי, מנהלת הקליניקה להכרה בנפגעי השירות בצה"ל וכוחות הביטחון בקריה האקדמית אונו. מושקובסקי הייתה שותפה לכתיבת הצעת החוק החדשה יחד עם עוה"ד אבישג עוזרד, מנהלת הקליניקה למשפט מנהלי חברתי באונו, ושותפות נוספות. לדבריה נעשתה חשיבה מעמיקה על הסכומים, על התנאים ועל ההבדלים שבין מסלולים קצרים וארוכים - בהתאם למורכבות התיקים. גם היא, כמו הירש ובק, סבורה שההצעה קריטית כדי להגן על הזקוקים להגנה.

 מתחם המסיבה, סמוך לקיבוץ רעים / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg

"הגבלת שכר טרחה בביטוח לאומי הוא עניין חדש במונחים של זמן להתנעת תהליכים. שמענו בדיוק את אותם איומים כשהגבילו בפעם הקודמת - ואני לא חושבת שהם התממשו". שכר טרחה, היא מזכירה, מוגבל גם במקרה של תאונת דרכים. "אפשר לדון בשאלה אם נכון להגביל שכר טרחה של עורכי דין מלכתחילה, אולם מרגע שהחליטו שכן, איך לא דווקא במקרים של נפגעי פעולות איבה ונכי צה"ל?".

החקיקה לא הושלמה, אך השוואה בין ההצעה לסכומים שהתחייבו השורדים לשלם היא מרתיחה. המציאות מלמדת שמרבית האנשים הללו לא יגיעו לעולם לבית משפט. בחלק מן החוזים שהובאו בפני גלובס מדובר בפערים של אלפי ולעתים אף עשרות אלפי שקלים. ומה שנכון לגבי הנובה, נכון גם לגבי נכי צה"ל. מאחד המשרדים נמסר במענה לפניית גלובס, כי אם החקיקה תעבור, גם שכר הטרחה שעליו הוסכם יירד בהתאם, אולם מסר דומה לא הגיע ממשרדים אחרים.

בעניין הגבלות היציאה מן החוזים - אלה אסורות גם היום. "על פי הפסיקה העדכנית, זכאי עורך הדין לשכר ראוי בגין העבודה שביצע עד לשלב שבו שוחרר או השתחרר מייצוג", נמסר מלשכת עורכי הדין. "כל הוראה הקובעת אחרת (למשל, ששכר הטרחה ישולם במלואו אף אם יפסיק הלקוח ההתקשרות עם עורך הדין, טרם סיום הטיפול המשפטי, אין לה כל תוקף, ובית המשפט לא יאכוף אותה". הצרה היא שמרבית האנשים הללו לא יגיעו לעולם לבית משפט.

צריך בכלל ייצוג? "אנשים פשוט מפורקים"

האם בכלל צריך ייצוג? התשובות חלוקות. גורם ששימש בתפקיד בכיר בביטוח לאומי מסכים שבעבר קבלת פיצוי מן הביטוח הלאומי הייתה כרוכה בקשיים משמעותיים, אולם כיום - הרבה בזכות שינויים דרמטיים שנעשו בתקופת הקורונה, ובמיוחד בנוגע לנפגעי 7 באוקטובר, ניתן לעשות הרבה ללא עורכי דין, יש שמעידים שהכול. מתחילת המלחמה התקשרו אנשי ביטוח לאומי לנפגעי המסיבה, לפי רשימות ההפקה, כדי להסביר מה מגיע להם, ערכו איתם שיחות זום והגיעו פיזית למקומות שבהם שהו. במקביל אתר הביטוח הלאומי עמוס הסברים לשורדים, וישנו מוקד שיחות ייעודי. מענקים הועברו אוטומטית.

במילים אחרות: המדינה משקיעה סכומי עתק במיצוי זכויות - דרך ביטוח לאומי, יחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים וגופים נוספים, אך האנשים שזקוקים לו, בשל שנים של חוסר אמון במערכת המדינתית, קשיים רבים שנערמו לאנשים המבקשים למצות זכויות, ושחקנים חזקים שנכנסים לתמונה, לא מקבלים סיוע. כך הנפגעים מוצאים את עצמם בכל זאת משלמים כסף, והרבה ממנו.

במצב שבו היו נתונים חלק מהשורדים, מסבירה הירש, הם סירבו לתת אמון בממסד, ולכן רצו לזרועות של מי שתפסו כמקצועיים. בק מוסיפה: "לפעמים אנשים פשוט מפורקים, והם או המשפחות לא מסוגלים למלא טפסים בסיסיים כי מצבם לא מאפשר להם - וככה הם מגיעים לעורך דין".

עוה"ד יעל הבסי-אהרוני, המנחה בעשור האחרון את הקליניקה לזכויות ניצולי שואה ואנשים בזקנה באוניברסיטת תל אביב, סבורה שהפוקוס לא צריך להיות על עורכי הדין, אלא בעיקר על המדינה. את הבעיה שמזהים כעת היא מכירה מניצולי השואה. "המערכת לא מפחיתה חוסר ודאות לנפגעי פעולות איבה. היא לא אומרת בפירוש 'יהיה בסדר' או מבהירה משהו הרמטי, למשל ש'כל מי שהיה בנובה יקבל איקס אחוזים', אלא יוצרת, עוד לפני החוזים, צורך של אנשים בעורכי דין. אנחנו נתונים במצב שבו ההגבלות החוקיות על חוזי שכר טרחה הן מאוד מצומצמות ולפיכך הן דורשות אקטיביות גדולה מהצד הפחות מתוחכם בחוזה, שזה הנפגע עצמו. הוא נדרש להבין מה המגבלה החוקית ומה אמרה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. אין חלופה אמיתית של המדינה לדברים האלה". לעמדתה, דווקא כמי שלא מקבלת שכר טרחה על השירות שהיא נותנת, סביר מאוד שאנשים יקבלו שכר בעד עבודתם. הפוקוס, היא מדגישה, הוא במידתיות.

מלשכת עורכי הדין נמסר: "לוועדת שכר טרחה בלשכת עורכי הדין יש סמכות על פי דין לקבוע ששכר טרחה באחוזים שגבה עורך דין, הנו שכר מופרז. ככל שהוועדה קובעת כך, מחויב עורך הדין להחזיר ללקוח את אותו חלק בשכר הטרחה, שלגביו קבעה הוועדה שהנו מופרז. עד כה, לא הגיעו אל הוועדה תלונות כלשהן, בעניין שכר טרחה הנוגע לנפגעי הנובה. כל מי שרואה עצמו נפגע כתוצאה מגביית שכ"ט באחוזים שהנו מופרז, מוזמן לפנות לוועדה, שתדון בכל מקרה לגופו".

בכל הנוגע למינוי בורר שיקבע יו"ר מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין, מסר יו"ר המחוז עו"ד ליאור שפירא: "צדדים לחוזה זכאים להוסיף תניית בוררות, אשר מפנה לגורם ניטרלי שתפקידו לקבוע בורר מוסכם במקרה של מחלוקת, ללא שנדרש מהצדדים לחוזה לקבל מראש את הסכמת יו"ר המחוז. התניה מסוג זה מאוד נפוצה בהסכמים. מינוי הבורר נעשה על ידי בהתאם למקצועיות ולניסיון הספציפי בנושא שבמחלוקת. נכון לכתיבת שורות אלו לא התקבלה במחוז כל פניה הקשורה בצורה ישירה או עקיפה ל-7 באוקטובר ו/או למצב הביטחוני".