ארה"ב החרימה את המצלמות הסיניות. משטרת ישראל הציבה אותן בכבישים

המשטרה ציידה את מערך מצלמות הכביש שלה במוצריהן של חברות סיניות, שאסורות לשימוש בתשתיות הממשלתיות בארה"ב ובהולנד, בשל חשש לריגול וסכנה לביטחון לאומי • הסיבה: הן זולות יותר • יוצא שב"כ מזהיר מ"ניתוב השידור לשרתים של ממשלת סין"

צילומים: איל יצהר, Shutterstock; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילומים: איל יצהר, Shutterstock; עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זה עשור שמשטרת ישראל מפעילה את "עין הנץ" - מערכת מצלמות הפרוסות ברחבי הארץ ומתעדות כלי רכב על מנת להגביר את האכיפה בכבישים. מצלמות המשטרה מתעדות לוחיות רישוי של רכבים ומצליבות אותן עם מאגרי מידע אחרים, על מנת להתחקות אחר נהגים ולבצע פעולות חקירה שונות.

הכוכבת של וול סטריט מחקה 430 מיליארד דולר תוך שלושה ימים. אלו הסיבות
הנתון שבוול סטריט לא ראו כבר 48 שנה ומה צריך לקרות כדי שהראלי יימשך

עם זאת, רק מוקדם יותר החודש הסדירה המשטרה את פעילותה לאחר שנטען כי הפעילה את הרשת ללא פיקוח מתאים וללא חקיקה מוסדרת בנושא. בתחילת חודש יוני פרסם המשרד לביטחון לאומי את התקנות שמסדירות את השימוש במצלמות, לאחר חקיקה מתאימה שהתקבלה בכנסת בחודש ינואר.

אלא שייתכן כי גם אם תפעל המשטרה לפי הכללים שנקבעו לה, היא עשויה שלא לעמוד בסטנדרטים שהציבו משטרות וארגוני ביטחון במדינות מערביות כמו ארה"ב והולנד. לגלובס נודע כי רוב המצלמות שבהן משתמשת המשטרה על מנת לרשת את הארץ במסגרת פרויקט "עין הנץ" הן מתוצרת סין, ובפרט של החברה דאווה (Dahua). בנוסף, המשטרה עושה שימוש אחר במצלמות של חברת הייקויז'ן (HikVision) הסינית. שתי החברות הללו הורחקו מהתשתיות הלאומיות של כמה מדינות מערביות בשנים האחרונות.

שולטות בשוק העולמי

דאווה והייקויז'ן נכנסו ב־2021 לרשימה השחורה של רשות התקשורת בארה"ב (FCC), יחד עם וואווי, צ'יינה טלקום ו־ZTE, כחברות המסכנות את הביטחון הלאומי של ארה"ב ושל אזרחיה. בנוסף, הקונגרס העביר חקיקה מיוחדת שאסרה כל יבוא ומכירה של מוצרי חברות סיניות, בהן מצלמות המעקב של דאווה והייקויז'ן, לחברות ממשלתיות או לכל ארגון שנסמך על תקציב פדרלי.

גם עיריית אמסטרדם הודיעה כי תחליף בתוך חמש שנים קרוב ל־1,300 מצלמות עירוניות מתוצרת סין שהותקנו ברחובותיה, בשל חשש לריגול וכן חשד לשותפות בהפרת זכויות אדם במדינה הקומוניסטית. בנוסף, ככל שנודע, בשל החשש האמריקאי מהמצלמות הסיניות, נדרשות גם חברות הציוד הביטחוני הישראליות - דוגמת התעשייה האווירית או אלביט - שלא לעשות שימוש כלל במצלמות אלה.

הייקויז'ן ודאווה נוסדו ב־2001, באותה העיר במזרח סין: האנגזו הממוקמת כ־200 ק"מ מדרום לשנגחאי. שתיהן שולטות בשוק מצלמות האבטחה העולמיות, כאשר להייקויז'ן נתח שוק של 40% ואילו דאווה שולטת בכ־25% ממנו. השאר מתחלק בין חברות מערביות בעיקר.

מצלמות של חברת דאווה הסינית, בבייג'ין / צילום: Reuters, Thomas Peter
 מצלמות של חברת דאווה הסינית, בבייג'ין / צילום: Reuters, Thomas Peter

דאווה נוסדה בידי איש התעשייה הצבאית הסינית לשעבר, פו ליצ'ואן, שגם משמש כיו"ר מזכירות המפלגה הקומוניסטית בחברה, ואילו הייקויז'ן נוסדה כחברת בת של תאגיד הטכנולוגיה ג'ה־ג'יאנג HIK. בשתיהן מחזיקה ממשלת סין במניות: 39% בהייקויז'ן, דרך חברת טכנולוגיה ממשלתית, וכ־12% בדאווה, באמצעות שלוש חברות ממשלתיות.

שתי החברות ספגו סנקציות וחרמות משורה של מדינות מערביות: נגד דאווה ישנן סנקציות בארה"ב, קנדה, אוקראינה, אוסטרליה ובריטניה. נגד הייקויז'ן קיימות סנקציות ופעולות שונות במדינות כגון ארה"ב, דרום קוריאה, הודו, בריטניה, ניו זילנד, אוסטרליה אוקראינה וקנדה.

"הפרטת פרטיות אדירה"

למרות החשש מריגול, משטרת ישראל בחרה כאמור לרשת את כבישי הארץ במצלמות מתוצרת סין. מדובר בסחורה זולה יחסית, בעלת אמינות טכנולוגית גבוהה, ו"הוכחת היתכנות" של שנים רבות בסין. לפי התקנות, המצלמות אמורות לעקוב אחר לוחיות רישוי בלבד, אלא שעורך הדין גיל גן־מור, מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות באגודה לזכויות האזרח, אומר כי במערכת נשמרת גם תמונת תקריב של הרכב שבה ניתן לראות גם את הנהג והנוסע שלידו. לדבריו, ביכולתה של המשטרה להצליב את הנתונים עם מאגרים אחרים כמו מאגר רישיונות הרכב, וכך ליצור קשר בין הרכב לבין בעליו.

המצלמות המוצבות בישראל עדיין לא מפעילות יכולת של זיהוי פנים, אך לטענת גן־מור, הממשלה העבירה החלטה עוד לפני פרוץ המלחמה כי תתמוך גם בזיהוי ביומטרי, אף שהדבר טרם נכנס לחקיקה. "ניתן להפיק מידע רב רק מצילום של רכב לאורך נתיב הנסיעה שלנו", אומר גן־מור. "אפשר להבין מתי הנסיעה היא חריגה ומה היעד שלה. אם מדובר ביעד שיביך את הנהג, ניתן להשתמש בזה נגדו. מצלמות שנמצאות בקרבת אתרים רגישים מוסיפות נופך ביטחוני לבעייתיות של מערך המצלמות".

באגודה לזכויות האזרח פנו ליועצת המשפטית לממשלה בטרם יעתרו לבג"צ בדרישה לפסול שני חלקים בחוק, אך טרם קיבלו מענה: האחד, המאפשר למשטרה לשמור את כל התוכן המצולם למשך שנתיים - גם של אזרחים תמימים. השני - לגבי האופן שבו מכלילים רכב לקבלת התראה בזמן אמת על תנועותיו, דבר שלעמדת האגודה שקול לאיכון סלולרי, ונעשה ללא צו שיפוטי. כמו כן טוענים באגודה שהשימוש במערכת הוא למטרות רחבות ביותר, ולא מוגבל לחקירת פשיעה חמורה ואיתור עבריינים.

ד"ר הראל מנשרי, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ וראש תחום הסייבר במכון הטכנולוגי חולון HIT, טוען כי צריבה מסוימת בקושחת המצלמות - רכיב תוכנה המותקן על גבי חומרת המכשיר - מנתבת את השידור דרך רשתות המחוברות לאינטרנט לשרתים ממשלתיים בסין. "יש כאן הפרטת פרטיות אדירה שמדינת ישראל מבצעת - מה שעשוי לסכן את פרטיותם של אזרחי ישראל ואף לפגוע בביטחונם כשהם עוברים במעברי גבול במדינות לא ידידותיות, או כאשר ניתן על בסיס צילום שלהם ליצור מניפולציית 'דיפ פייק' - כלומר לביים קבצי וידאו מזויפים המבוססים על חתימת הפנים. לא בכדי הוצאו המכשירים הללו מהמרחב העירוני בארה"ב ובהולנד".

החלופות יקרות יותר

למצלמות הסיניות קיימות מבחר חלופות מערביות, אם כי מחירן גבוה יותר - הפופולרית שבהן היא אקסיס, חברה שוודית בבעלות יפנית שמתמחה במצלמות שעומדות בתקינה האמריקאית למצלמות אבטחה ומעקב (NDAA). מחירה גבוה באלפי דולרים בממוצע ליחידה, ביחס למצלמת הייקויז'ן, לדוגמה. חברות נוספות שמציעות אלטרנטיבה מערבית העומדת בתקינה האמריקאית הן: ACTi ו־וויוטק הטייוואניות, בוש ומובוקטיס הגרמניות, דיג'יטל וואטש דוג, ספקו ופלקו האמריקאיות.

ארגונים שסובלים מתת־תקצוב, כמו משטרת ישראל, למשל, מעדיפים לא אחת את המחיר הנמוך של המוצרים בבואן לקבל החלטות רכש. המצלמות הסיניות ניתנות להתאמות, וככל שנודע במשטרה הצליחו להביא אותן לרמת אבטחת מידע מקסימלית - אם כי לפי הערכות, עדיין אין ביכולתה למנוע זרימת מידע לשלטונות סין.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה נוקטת בכל האמצעים הנדרשים על מנת להבטיח את ביטחון המידע וכן למנוע דלף מידע".

מדאווה והייקויז'ן נתקבלה תגובה.

תגובת HVI יבואנית מצלמות Hikvision בישראל: "נראה כי המרואיינים בכתבה מוטים ובעלי אינטרסים לא ענייניים. אין כל בעיית אבטחה מכוונת במצלמות Hikvision ולא הוכח כי רמת אבטחת הסייבר במצלמות מתוצרת אחרת גבוהה יותר.

"מצלמות Hikvision פופולריות ברחבי העולם לרבות במדינות המערביות ובישראל בזכות היכולות הטכנולוגיות הגבוהות מאוד שלהן, ובזכות היותן בטוחות לשימוש ואמינות, כל זאת במחיר הוגן.

"מצלמות Hikvision עומדות בהמלצות והנחיות מערך הסייבר הלאומי של ישראל שהוא הגוף הממשלתי האחראי על אבטחת מידע והגנת מרחב הסייבר הלאומי האזרחי של מדינת ישראל. מערך הסייבר הלאומי פרסם הנחיות לצמצום סיכוני אבטחת מידע במצלמות ומצלמות Hikvision עומדות בכולן.

"מצלמות Hikvision אף עומדות בתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר ובכלל זה עומדות בתקן אמריקאי פדרלי לסיכוני אבטחת מידע FIBS 140 וכן נבדקו בבדיקות מעבדה אשר קבעו כי מצלמות Hikvision בעלות רמת אבטחה גבוהה מאוד.

"בהתאם, גופים ציבוריים בישראל וגופים פרטיים גדולים נהנים משימוש בטוח וראוי במצלמות Hikvision, לאחר שעשו את הבדיקות שלהם אודות המוצר וקבעו כי הוא בטוח לשימוש מבחינת הגנת סייבר.

"מדינות בודדות בעולם אשר לא מעודדות שימוש במצלמות Hikvision פועלות כך ממניעים פוליטיים או כפועל יוצא של מלחמת הסחר מול סין ואין כל קשר לרמת האבטחה של המוצר".