הבחירות בארה"ב והמלחמה בישראל: לאן הולכים מחירי הנפט?

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, עונה על שאלת השבוע

מלחמת חרבות ברזל היא יוצאת דופן בתולדות שוק הנפט העולמי. לאורך ההיסטוריה התרגלו השווקים למגמה ברורה - מתיחות גיאופוליטית מביאה לזינוק במחירי הנפט. אבל בחודשים האחרונים נראה שהמשוואה הזו נשברה. עם פרוץ המלחמה מחיר חבית ברנט עמד על כ־88.1 דולר. כיום הוא עומד על כ־84 דולר, ירידה של כ־4%. אמנם בדרך, על רקע המתקפות הישראליות־איראניות המחיר עלה לכ־91 דולר, אבל בשורה התחתונה מחיר הנפט לא זינק.

● שאלת השבוע |  אחרי השיאים: האם שוק המניות היפני אטרקטיבי עבור המשקיע הישראלי?
● שאלת השבוע | במה כדאי להתמקד כשמתכננים מסלול פנסיוני?

הכוח של קרטל הנפט נחלש

המגמה הזו מפתיעה עוד יותר כשמסתכלים על המדיניות של אופ"ק+, ארגון המדינות המייצאות נפט בהובלת ערב הסעודית ורוסיה. מתחילת השנה קרטל יצואניות הנפט לא רק החליט על קיצוץ ההפקה, אלא אותת על הפחתות נוספות בהמשך הדרך. ולמרות מה שנראה כמו צפי לירידה בהיצע, המחירים לא זינקו.

הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל בפמן, מסביר את המגמה בשינוי יחסי הכוחות בשוק הזהב השחור. "היקף הנפט בעולם שונה לחלוטין מאירועים קודמים, כפי שראינו בשנות ה־70 וה־80", אומר בפמן בהתייחסו לחרם הנפט הגדול של מדינות אופ"ק אחרי מלחמת יום כיפור שהביא לזינוק במחירי הנפט. "ארה"ב שהייתה בזמנו יצרנית לא גדולה, הפכה למפיקה הגדולה בעולם, יותר מערב הסעודית ורוסיה. שיווי המשקל השתנה ומדינות המפרץ כבר לא שולטות בשוק העולמי. ארה"ב היא מעין הגב החזק העולמי בתחום האנרגיה. יש להם יכולת לייצא נפט וגז בהיקפים משמעותיים, אז השוק פחות מושפע ממה שקורה ברמה הגיאופוליטית באזורנו".

ההסכם בין סעודיה לארה"ב בוטל

גורם נוסף שאמור היה להשפיע על מחיר הנפט לאחרונה היה הסכם "הפטרו דולר" שפג תוקפו ביוני. מדובר בהסכם בין ארה"ב לערב הסעודית, שנחתם ב־1974, לאחר משבר הנפט הגדול ב־1973. הסעודים התחייבו כי מכירות נפט יעשו רק בדולרים אמריקאים ושההשקעות של סעודיה בנפט יושקעו מחדש בנכסים הנקובים בדולרים, ובכך חיזקו את מעמדו של המטבע האמריקאי בעולם. בתמורה, הבית הלבן התחייב לסיוע כלכלי וביטחוני לריאד. לקראת המועד בו פג תוקף ההסכם, מחירי הנפט ירדו בחדות - 12% מסוף אפריל עד תחילת יוני. עם זאת, מאז מחיר חבית ברנט חזר להתייצב כאמור על כ־85 דולר.

לטווח הארוך, מסביר בפמן, להסכם אין השפעה משמעותית."לא זה מה שהולך לשנות את הדינמיקה של שוק הנפט ומוצריו. השוק ימשיך להיות מושפע מהתמורות בביקוש והיצע, וזאת לצד הרבה מאוד אינטרסים". מאז קביעת ההסכם לפני יותר מחמישים שנה, חלו תמורות גדולות במבנה שוק האנרגיה העולמי: ארה"ב הפכה למפיקת הנפט הגדולה ביותר בעולם; סוגים שונים של אנרגיה ממקורות חלופיים הפכו למשמעותיים מאוד (גז, כורים גרעיניים, ומקורות מתחדשים); והצריכה של נפט גולמי במדינות ה־OECD כבר ירדה משיאה לפני כמעט עשור.

מנגד, אירוע שכן צפוי להשפיע משמעותית על מחירי הנפט, לדברי בפמן, הוא הבחירות לנשיאות ארה"ב. "היצע הנפט האמריקאי גדל כל הזמן והטכנולוגיות יעילות יותר. אם טראמפ יזכה, אז הוא יכול לעצור תהליכים נגד סקטור הנפט ומוצריו, שהיו בדרך בממשל ביידן. הדבר הראשון שביידן עשה בעת כניסתו לתפקיד הנשיאות היה לבטל היתרי בנייה לקווי הולכת נפט מקנדה לארה"ב. תחת ממשל טראמפ, הנטייה עשויה להיות הקלה על סקטור האנרגיה לסוגיו השונים".

בין אם טראמפ ייבחר ובין אם לאו, ההערכות הן כי הביקושים לנפט יפחתו בחודשים וכן בשנים הקרובות. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) הודיעה לאחרונה כי הביקוש העולמי צפוי להגיע לשיא ב־2029 - הקדמה של שנה מהתחזית הקודמת.

בסיכומו של דבר, הכלכלן הראשי של לאומי מציין כי לפי מיטב ההערכות, מחיר הנפט יירד בשנים הקרובות. "הסעודים לא רוצים שהעולם ייגמל מנפט, ואם הם רוצים לשמר את ההתמכרות, הם לאו דווקא צריכים לצמצם הפקה בכדי לשמור על רמת מחירים באזור 90־80 דולר לחבית, אלא עליהם לכוון למחיר נמוך יותר, שבו כדאיות ההחלפה לשימושי אנרגיה אחרים בעולם, שאינם מבוססי נפט, תהיה פחות כדאית. על רקע זה ובהתחשב בגורמים נוספים, ממוצע החזאים בבלומברג מצביע על הערכה כי ב־4־3 השנים הקרובות מחיר הנפט יירד עד ל־73 דולר לחבית לעומת כ־85 דולר לחבית כיום".

איך נחשפים לשוק הנפט?

איך נחשפים לשינוים הצפויים במחירי הנפט? אחת הדרכים היא חשיפה לחוזים עתידיים על הנפט דרך תעודות סל שעוקבות אחריהם. היתרון הוא שמדובר במוצר הכי קרוב להשקעה ישירה בסחורה עצמה, אבל החיסרון הוא שהמסחר בחוזים עתידיים הוא ספקולטיבי ותנודתי במיוחד ולאורך זמן צפויים פערים משמעותיים בין השינוי במחיר הנפט לבין השינוי במחיר המכשיר העוקב.

אפשרות נוספת היא השקעה במניות של חברות המושפעות ממחירי הנפט, בין אם השקעה ישירה במניות שלהן ובין אם השקעה בתעודות סל שעוקבות אחר סקטור האנרגיה. את שרשרת האספקה בענף האנרגיה נהוג לחלק לשלושה תחומים: חיפוש והפקה (Upstream), שינוע ואחסון (Midstream) , וזיקוק ושיווק (Downstream). חברות בענף האנרגיה פועלות בחלקים השונים בשרשרת זו כאשר ישנן חברות ענק, כמו שברון ואקסון מוביל, שלהן פעילות נרחבת לכל אורך שרשרת האספקה. חברות אלו נהנות מיתרונות משמעותיים לגודל, ואיתנות פיננסית גבוהה אשר באה לידי ביטוי, בין השאר, ברמת חוב נמוכה יחסית ביחס לתזרים מפעילותן.

לצדן, יש את חברות שירותי הקידוח, חוליה מרכזית בשלב ההפקה. אלה, נשענות על היקף ההשקעות ההוניות (CAPEX) של חברות הפקת האנרגיה, ולכן הן רגישות למחירי האנרגיה ולביקושים הגלובליים. עם זאת, פעילות החברות בתחום מבוססת על חוזים ארוכי טווח, ולכן הן לא בהכרח מושפעות מתנודות קצרות טווח במחירי האנרגיה.

***גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם