תיקון החוק לשינוי אופן בחירת נציב השופטים עבר בקריאה ראשונה

לפי הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן, הכנסת תהיה זו שתבחר את נציב תלונות הציבור על השופטים, במקום הוועדה לבחירת שופטים כפי שנהוג כיום • 53 חברי כנסת תמכו בהצעה, מול 48 שהתנגדו • היועצ"שית גלי בהרב-מיארה התנגדה לתיקון בנימוק כי הוא יביא לפוליטיזציה של הליך מינוי הנציב

שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

היום סמוך לשעה 2 לפנות בוקר עבר בקריאה ראשונה התיקון שישנה את אופן בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים, כך שייבחר על-ידי הכנסת ולא על-ידי הוועדה לבחירת שופטים. מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית. 53 חברי כנסת תמכו בהצעה, מול 48 שהתנגדו, והיא תוחזר להמשך דיון בוועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התנגדה לתיקון בנימוק כי הוא יביא לפוליטיזציה. 

"המהפכה המשפטית חוזרת": דיון סוער בוועדת החוקה על בחירת נציב השופטים
אושר בטרומית: הצעת חוק להעברת בחירת נציב השופטים לכנסת
"שינוי משטרי": הממשלה מקדמת מינוי נציב שופטים על-ידי הכנסת

מאז פרש הנציב הקודם, שופט העליון בדימוס אורי שהם, בחודש מאי האחרון, אין נציב, ואין כתובת לפניות הציבור על שופטים. הסיבה היא היעדר הסכמה בין שר המשפטים יריב לוין ובין ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן על מועמד. לפי החוק, השניים צריכים להסכים על מועמד לתפקיד הנציב, והוועדה לבחירת שופטים בה השניים חברים מחליטה אם למנות את המועמד. לוין מסרב למנות לתפקיד שופט של בית משפט העליון, כפי שהיה נהוג מאז הוקמה נציבות השופטים. פוגלמן סבור כי יש חשיבות רבה מינוי שופט עליון בדימוס, מאחר שהנציב דן בהליכים בכל הערכאות, ויש צורך במי שמכיר את המערכת.

לפי הצעת החוק, מי שיוכל להציע מועמד לתפקיד הנציב הוא שר המשפטים או עשרה חברי כנסת, והבחירה תיעשה במליאת הכנסת בהצבעה חשאית. במקרה שהוצעו שני מועמדים או יותר, יידרש רוב של 70 חברי כנסת למינוי. 

היועמ"שית: פוליטיזציה של הליך מינוי הנציב

נציב השופטים יכול להניע מהלך להדחת שופט מכהן, ולכן לזהותו של הנציב שייבחר יש חשיבות רבה והשפעה על היכולת להדיח שופטים ממניעים פוליטיים.

לפי עמדת היוע"משית, הצעת החוק לא פותרת את המצב שנוצר, בו היעדר ההסכמה בין השר לוין לממלא-מקום נשיא העליון פוגלמן הביאה לכך שלא מונה נציב. ח"כ רוטמן טוען כי ההצעה נועדה לפתור את המצב, אך היועמ"שית דוחה זאת. "הצעת החוק מבקשת לתת לכאורה מענה למצב שבו נוצר מבוי סתום, שבו שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון אינם מגיעים להסכמה על מועמד שיובא בפני הוועדה לבחירת שופטים. ואולם אין בהסדר המוצע משום מענה למצב שבו אותו מבוי סתום ייווצר בכנסת, מציאות שכלל לא מופרך שתקרה באופן תדיר יותר, לאור החריגה מדרך הפעולה הרגילה של הכנסת".

על-פי היועמ"שית, משמעות ההצעה היא "הענקת בכורה לשיקולים פוליטיים בבחירת הנציב על פני השיקולים המקצועיים". לדבריה, "פוליטיזציה של הליך מינוי הנציב, תוך דחיקה החוצה של השיקולים המקצועיים בבחירתו, עלולה להוביל לפגיעה בעצמאותה ובאי-התלות של הרשות השופטת".