נתניהו יקצור את הפירות אם טראמפ ינצח, אבל האם יש לו הרשות להמר על עתידה של ישראל באמריקה?

"אידיוטים שימושיים של איראן", קרא ראש הממשלה למפגינים הפרו־חמאסים בוושינגטון במהלך נאומו במליאת בית הנבחרים בשבוע שעבר.

ראש הממשלה בוודאי אינו אידיוט, אלא להפך, אבל גם פיקחים וחריפים יכולים להיות שימושיים באופן המיטיב עם משתמשיהם ומזיק לשולחיהם.

● פרשנות | הכלכלה נגד דונלד טראמפ: יותר מדי חדשות טובות
● פרשנות | האולימפיאדה בשירות השלום: רומא, שנת 88  

יומיים לאחר נאומו מר נתניהו וגברת שרה שמו את פעמיהם למאר־א־לאגו, מועדון הגולף הפרטי של דונלד טראמפ בפלורידה. הם ישבו לצדו, כאשר טראמפ הוקיע אזרחים יהודים של ארה"ב על תמיכתם בהאריס ובמפלגתה, איך הם יכולים לתמוך בשעה שהיא שונאת יהודים.

ראש ממשלת ישראל לא קם בטריקת דלת, לא כעכע בגרונו, לא רמז על אי־הסכמה. האיש המעז לחזור ולדבר בשם העם היהודי הפך למשתתף סביל באקט הכפשה קולקטיבית של העם היהודי, או לפחות של שני שלישים מיהודי אמריקה.

אפשר כמובן להיזכר במילים שהוא, מר נתניהו, לחש באוזני המקובל כדורי עליו השלום ב־1997, שנקלטו במיקרופון: "השמאל שכחו מה זה להיות יהודים". לפי הידוע לי, הוא מעולם לא התנצל. אם השמאל הישראלי הם "לא יהודים", אל נכון גם הליברלים היהודים באמריקה הם "לא יהודים", או לפחות יהודים לא־נאמנים, על פי הקריטריונים המשותפים למר נתניהו ולמר טראמפ.

בעקבות ויקטור אורבן

ההופעה במאר־א־לאגו הייתה התערבות בוטה בפוליטיקה הפנימית של ארה"ב. בעלותו לרגל אל האיש המאיים להטביע את אמריקה בדם אם לא יינתן לו מבוקשו, ראש ממשלת ישראל השיל את העכבות. לא יצלח הניסיון לטעון שהוא הקדיש תשומת לב שווה לשני המועמדים, מפני שהוא נפגש גם עם קאמלה האריס. אינה דומה נסיעה של עשר דקות ממלונו בוושינגטון לטיסה של שש שעות הלוך וחזור לפלורידה. רק מנהיג זר אחד עשה את זה: ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, הכופר בעצם הלגיטימיות של נשיאות ביידן.

אין זה אפילו מן הנמנע שמר נתניהו היה צד בהפרה אפשרית של חוק אמריקאי, 'פקודת לוגאן', אשר אומצה ב־1798 כדי למנוע מאמריקאים לא מוסמכים לשאת ולתת עם זרים על יישוב סכסוכים שבהם ארה"ב מעורבת. אפילו הספק של הפרת החוק היה צריך למנוע את ראש הממשלה מלהיות שם. אבל הוא הטיל את יהבו על טראמפ.

הוא יקצור את הפירות אם טראמפ ינצח, אבל האומנם יש לו הרשות להמר על עתידה של ישראל באמריקה? תדרוכו של "גורם מדיני בכיר" נגד קאמלה האריס הוא השקעה בטוחה בחורבן יחסי ישראל עם המפלגה הדמוקרטית. היא תוסיף לייצג את כמעט חצי העם האמריקאי גם אם תפסיד.

עצרת בחירות רפובליקנית

בניגוד להסכמה הרחבה באולפני הטלויזיה ביום ו' שעבר, נאום ראש הממשלה לא היה "מרהיב", "מלוטש", "משובח", "הצלחה הסברתית" ושאר שבחים שחלקו לו מבקריו הנוקבים ביותר, מזקן הפרשנים עד צעירת הכתבים. מר נתניהו כנראה שכנע ישראלים בצדקתה של ישראל, אבל הוא החמיץ מעיקרה את ההזדמנות לפנות אל עשרות מיליוני אמריקאים, שדעתם על ישראל ועל צדקתה השתנתה לבלי הכר.

ראש הממשלה הפך את נאומו לעצרת בחירות רפובליקנית. הגיעו הדברים לידי כך שהרפובליקנים הפסיקו את נאומו בקריאות קצובות U-S-A, הנשמעות בעצרות טראמפ. הנשיא לשעבר סוחט אותן כל אימת שהוא מטיל ספק בפטריוטיות של יריביו. ומתי בעצם אין הוא מטיל ספק בפטריוטיות של יריביו.

משימת מר נתניהו לא הייתה לשכנע את המשוכנעים, אלא למצוא מסילות אל לבם של אלה המטילים דופי בישראל, אלה העוקבים אחרי מלחמת עזה באמצעות סרטוני טיקטוק, שהערוצים הישראליים נמנעים מלהקרין: הגוויות המפויחות של תינוקות פלסטינים, האבות המלטפים את ילדיהם המתים. הרוב הגדול של הישראלים מתייחסים אל סרטונים כאלה כאל פורנוגרפיה אסורה; אבל הם לחם חוקה של המדיה החברתית.

מה לעשות בהשחרה השיטתית של שם ישראל? למשל, להביע צער אנושי פשוט על ייסורים, והבנה כלפי אמריקאים הרוצים הפסקת אש. תחת זאת, מר נתניהו העדיף סימני קריאה, התרסות, צדקנות ויוהרה.

הוא העמיד את ישראל בחזית העולם החופשי נגד איראן. רוב הרפובליקאים שהאזינו לו חושבים שאין זה עניינה של אמריקה להילחם לטובת בעלי ברית גם אם הם מתגוננים נגד צירי־רשע, במזרח אירופה, במזרח התיכון, במזרח אסיה. דונלד טראמפ חוזר ומזהיר, כי הדמוקרטים עומדים להצית "מלחמת עולם שלישית". הוא אפילו חזר על המילים האלה בנוכחות מר נתניהו וגב' שרה במועדון הגולף. בעגת טראמפ שמור לכל התערבות מעבר לים תואר האי־כבוד "המלחמות הנצחיות".

האומנם ראש הממשלה, חניך אולפנות אמריקה, חושב שהוא יעלה את ערך מניותיו בעיני הימין האמריקאי בקריאה משתמעת לאמריקה לצאת לעוד "מלחמה נצחית" אחת?

בעיניי נאום מר נתניהו היה כישלון חרוץ, החמצה רטורית ופוליטית. הוא הצליח להעמיק את שקיעת ישראל בבוץ של דעת הקהל האמריקאית. אלה ששיבחו את הנאום הזה כמי שכפאם שד יכלו להזכיר מה שצייצה עליו ננסי פלוסי, ענקית הפוליטיקה האמריקאית: הנאום "הגרוע ביותר שנשא זר בכיר כלשהו" בכל תולדות הנאומים בקונגרס. או הודעתו של ג'רי נדלר, בכיר הצירים היהודים בבית הנבחרים, "בנימין נתניהו הוא המנהיג הגרוע ביותר בתולדות היהודים מאז המלך (החשמונאי) אשר הזמין את הרומאים לירושלים לפני 2,100 שנה".