בן גביר התנגד - וחוק הרבנים שתוכנן לעלות לקריאה ראשונה הוסר מסדר היום

חוק הרבנים תוכנן לעלות היום לקריאה ראשונה בכינוס מיוחד בפגרה, אך בהמשך הוסר מסדר היום, מאחר שלא היה רוב להעברתו נוכח התנגדות השר בן גביר; בשל כך, גם חוקים של עוצמה יהודית הוסרו מסדר היום • לפי הצעת החוק של ח"כ ארז מלול מש"ס, השר לשירותי דת, בהסכמת שר האוצר, יוכל לתקצב משרות בשכר במועצות הדתיות מעבר לתקציב הקיים

ח''כ ארז מלול / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
ח''כ ארז מלול / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בזמן שבמדינה שוררת מתיחות שיא לקראת מתקפה צפויה מאיראן, ו-115 חטופים עדיין בשבי חמאס כבר 303 ימים, הקואליציה הכניסה הבוקר (ב') לסדר היום של המליאה, בכינוס מיוחד בפגרה, את "חוק הרבנים המרוכך" להצבעה לקריאה ראשונה. 

עם זאת, בהמשך היום הצעת חוק הוסרה מסדר היום, מאחר שלא היה רוב להעברת החוק נוכח התנגדות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בשל כך, גם חוקים של עוצמה יהודית הוסרו מסדר היום. 

בדרך להצבעה בכנסת: מס מופחת על משיכת כספים מקרנות השתלמות
הדיון על חוק הרבנים: ראש עיריית אשקלון - "חקיקה מטומטמת. נרצחו לי אנשים בעיר"

מדובר בהצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מספר 28) (הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ולרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות), התשפ"ד-2024.

החוק זוכה כאמור להתנגדות עוצמה יהודית, וכבר ירד מסדר היום גם בחודש שעבר בשל התנגדות המפלגה ובשל דרישתו של השר בן גביר להיכנס לקבינט הביטחוני. 

בעוצמה יהודית אמרו היום כי הליכוד מנסה לקבל את הסכמתם לחקיקה, תוך איום בהפלת חוקים להגנה מפני עברייני מין, ארגוני פשיעה והחמרת ענישה כלפי מחבלים קטינים. "אנו עומדים על הדרישה להכניס את השר לביטחון לאומי לפורום הביטחוני המצומצם, ועד שאריה דרעי לא יסיר את התנגדותו לצרף את השר בן גביר לפורום המצומצם, וראש הממשלה יאפשר זאת - חוק הרבנים לא יעבור". 

ערוץ תקציבי חדש

לפי הצעת החוק של ח"כ ארז מלול מש"ס, השר לשירותי דת, בהסכמת שר האוצר, יוכל לתקצב משרות בשכר במועצות הדתיות מעבר לתקציב הקיים. ההצעה מאפשרת מינוי לכל סוגי התקנים ויוצרת ערוץ תקציבי חדש. 

החוק עורר סערה פוליטית וירד מסדר היום לפני שבוע וחצי בהיעדר רוב לקואליציה. ההצעה אושרה לקריאה ראשונה למרות התנגדות משרדי האוצר והמשפטים. גם הייעוץ המשפטי של הכנסת הביע ביקורת: "לשון החוק המוצע לא מוגבלת ומאפשרת כל סוג של תקנים. מבחינת היקף הוצאות השכר והתקנים, אין הגבלה על התקצוב".

ההצעה מעבירה את הכוח מהרשויות המקומיות לשר הדתות. כיום את תקציב המועצות הדתיות מממנות הממשלה והרשויות המקומיות, הסדר שלא מאפשר למשרד הדתות למנות ללא אישור הרשויות. לפי ההצעה לתיקון החוק, המינויים יהיו מתקציב משרד הדתות, כך שהרשות המקומית לא תשתתף. 

ח"כ ארז מלול, מגיש החוק, אמר לגלובס כי מדובר בתוספת תקנים שאושרו ולא באפשרות למנות באופן בלתי מוגבל: "החוק קשור לאפשרות למתן תקצוב לרבנים ובלניות, ולא לשיטת המינוי מעבר לתקציב השוטף של המועצות המקומיות. זה לא 'חוק הרבנים', זו רק שיטת התקצוב, כדי לאפשר למשרד הדתות להעביר את מה שאושר בתקציב השנתי מעבר לשוטף. יש מספר תקנים ספציפי שאושר. זה רק איפה שהיישוב רוצה. אין כפייה דתית".

לגבי העיתוי, ח"כ מלול אמר כי עלו היום חוקים נוספים. "חייבים שירותי דת לציבור המסורתי והדתי. יישוב רחוק שאין לו בלנית או רב יישוב לא חשוב? זה מינימום של שירותי דת". 

גופי השלטון המקומי - מרכז השלטון המקומי, פורום ה-15 ומרכז השלטון האזורי - שלחו היום מכתב לשר לשירותי דת, ח"כ הרב מיכאל מלכיאלי, בו הם מבקשים להבהיר בחוק, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, כי כל תקן שיתווסף יהיה מותנה במימון מלא של נשרד הדתות; והיה והמימון יופסק, הרשות המקומית תהיה רשאית לפטר לאלתר כל תקן שהתווסף לפי הצעת החוק.