היועצת האסטרטגית שמכירה מקרוב את התוכניות של המועמדים לנשיאות ארה"ב

הדס לורבר, לפני שנדבר על התוכניות של דונלד טראמפ וקמלה האריס בנוגע לכלכלה ומדיניות חוץ - איך היית מנתחת את האסטרטגיה האמריקאית לעניין ההסלמה במזרח התיכון לנוכח חיסול הנייה? מהם האינטרסים, בעיקר נוכח הבחירות המתקרבות?
"בעולם הדו־קוטבי המתגבש כיום המטרה העיקרית של האמריקאים היא לבלום את סין. כל דבר שמסיט את הקשב ואת המשאבים למקומות אחרים לא מתיישב עם האינטרס הזה. חופש שיט באזור המפרץ הוא מרכיב משמעותי באסטרטגיה האמריקאית.

• פרשנות | התוכניות של דונלד טראמפ לכלכלה האמריקאית מנותקות מהמציאות
• WSJ | הביון האמריקאי מעריך: השתפרה יכולתה של איראן להשיק תכנית לפיתוח נשק גרעיני

"מבחינתה של האריס היא לא תצא ממלחמה אזורית עם תמונת ניצחון. לא משנה איך דברים יתפתחו כאן - הבוחרים שלה לא מעוניינים שארה"ב תשקיע תשומות במלחמה לא להם. לכן מלחמה כזו תפגע בסיכויים שלה לנצח בבחירות. מבחינת האינטרס של טראמפ מצב שבו האריס תיתפס כמי שלא הגנה על ישראל בצורה מספקת - ישרת אותו".

נחזור למה שמכונה טראמפונומיקס - התוכנית הכלכלית של טראמפ לארה"ב. מה הוא מתכנן והאם אפשר בכלל לסמוך על ההצהרות שלו?
"טראמפ בהחלט עשוי לשנות את דעתו. אם להסתמך על ההתבטאויות שלו, אנו מבינים כך: Trump 1.0 הגיע עם אג'נדה של צמצום התערבות הממשל בפעילות הכלכלית עם עידוד השימוש וניסיון להגדיל את ייצור הנפט בארה"ב. Trump 2.0 צפוי להיות דומה, אך אולי בגרסה קיצונית יותר. ייתכן שנראה יותר מעשים מדיבורים, בהשוואה לקדנציה הקודמת.

"את השקפתו הכלכלית אפשר לסכם במילים 'פחות' ו'יותר': פחות מסים, פחות רגולציה, פחות סיוע פיננסי למדינות מחוץ לארה"ב ופחות הגירה; ה'יותר' הוא בתחומי האנרגיה והמכסים, זאת אומרת הגדלת קידוחי הנפט בארה"ב והעלאת מכסים. טראמפ גם הודיע על כוונתו להוריד את מס החברות מ־21% כיום ל־15%. הוא תומך בהפחתת הרגולציה על עסקים. טראמפ גם מאוד לא אוהב ארגונים בינלאומיים, כי ארה"ב מממנת 25% מהם, בהרבה מהמקרים. ייתכן שהוא יחליש אפקטיבית את המוסדות האלה".

"אינטרסים לפני הכול"

כשדונלד טראמפ מדבר על צמצום סיוע החוץ למדינות במצוקה, למה בעצם הוא מתכוון?
"זה לא עניין חדש. עוד בכהונתו הקודמת טראמפ טען שלא ייתכן שארה"ב נושאת בנטל העיקרי בברית נאט"ו. הוא אמר שארה"ב לא תגן על מדינות שלא משקיעות לפחות 2% מהתמ"ג שלהן על ביטחון, כפי שארה"ב עושה. האג'נדה שלו היא בבחינת Value for dollar. כלומר, על כל דולר שארה"ב משקיעה בהגנה על מדינות, היא צריכה לקבל ערך בתמורה. למשל, אם ארה"ב מגנה על טייוואן או על ישראל, היא צריכה לראות מכך תמורה, כמו עסקאות נשק עתידיות. טראמפ לא מוכן להיות השוטר העולמי, ובוודאי לא בחינם. הוא רוצה שהגירעון התקציבי של ארה"ב - שעומד כיום על כ-6% מהתוצר, מהגבוהים במערב - יתחיל להתאזן.

"זוהי תפיסה אינטרסנטית יותר מאשר ערכית. בעוד ביידן רצה לחזק את האלמנטים הדמוקרטיים של העולם כתפיסה ערכית, אצל טראמפ האינטרסים הם לפני הכול, בדגש על רווח כלכלי".

אחד הנושאים המרכזיים בקמפיין של טראמפ הוא המלחמה באינפלציה. איך הכוונה הזאת מתיישבת עם התוכנית של טראמפ להעלות מכסים? העלאה כזו תוביל כמעט בוודאות לעליות מחירים. לפי ניתוח שפרסם במאי מכון מחקר לא מפלגתי בשם מוסד פיטרסון, משפחה ממעמד הביניים תשלם 1,700 דולר יותר בשנה.
"אכן, טראמפ רוצה להטיל מכס של 10% על כל סחורה מחוץ לארה"ב ולפחות 60% מכס על סחורות מסין. אני משערת שהתשובה שטראמפ ייתן היא שדרך החזרת המפעלים לארה"ב הוא ייצור יותר מקומות עבודה, ושהשוק בסופו של דבר ידע לנווט את עצמו. הוא גם טוען שמה שיעזור להוריד את האינפלציה בארה"ב הוא יותר קידוחי נפט, כי כך מחירי האנרגיה ירדו (כלכלנים רבים כופרים בעמדות אלה - ה"ו).

"מעבר לעניין של סין, טראמפ טוען שמדינות לא רוכשות מספיק מארה"ב. הוא חותר ל'הוגנות כלכלית'. עד 2019 הוא שקל להטיל מכסים על מכוניות גרמניות ואף טען שמכוניות אירופיות מציבות סיכון ביטחוני לארה"ב, בגלל התלות של גרמניה בגז הרוסי. בתגובה לכך אמרה לו קנצלרית גרמניה דאז אנגלה מרקל: אנחנו גאים במכוניות שלנו והן מורכבות במפעלים בארה"ב. הן בוודאי לא איום ביטחוני. בזמנו הוא רק איים ולא יישם. כעת יש חשש באירופה שמכסים יפגעו בכלכלה. מנגד, צריך לזכור שיש קמפיין ויש את מה שקורה במציאות".

פונים לקהלים חדשים

מעניין לחשוב שגם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים אוחזים ברעיונות דומים בנוגע לפרוטקציוניזם אמריקאי והחזרת המפעלים הביתה. הרפובליקנים, שתמכו בגלובליזציה של שווקים, מדברים על דאגה למעמד הביניים דרך החזרת המפעלים הביתה. זה טוויסט מעניין.
"בהחלט. זה קורה כי גם דמוקרטים וגם רפובליקנים מכירים בתחלואי הגלובליזציה, בעיקר בהקשר של סין. בעקבות צבירת הכוח הכלכלי של סין והמעבר של המפעלים לשם, מעמד הביניים האמריקאי נפגע מאוד. עיר כמו דטרויט, שבה הייתה כל תעשיית הרכב האמריקאית, הפכה לנטושה.

"המודיעין האמריקאי הבין זאת רגע לפני כולם. אי שם בעידן אובמה נחתה ההבנה שסין לא תיפתח לעולם. סין תמשיך להיות סין, תנצל את העולם ותרכב כמו free rider על ההטבות שניתנו לה גם בארגון הסחר ובארגונים בינלאומיים אחרים, ואפילו תהפוך למרגלת תעשייתית. אלה הבנות שיש גם אצל הרפובליקנים וגם אצל הדמוקרטים, מה שמוביל להתקרבות ביניהם בנושא זה. בנושאים אחרים הפערים גדולים, כמו הזכות להפלה וזכויות להט"ב. אלה סוגיות שבהן המפלגות הולכות לשני קצוות מנוגדים".

טראמפ ממצב את עצמו לאחרונה גם כמלך הקריפטו. בכנס בנאשוויל הוא אמר שהוא מתכנן להפוך את ארה"ב לבירת הקריפטו העולמית וליצור רזרבה אסטרטגית באמצעות ביטקוין שהממשלה מחזיקה כיום. איך את מבינה את זה?
"זו פניית פרסה אחרי שבקדנציה הראשונה שלו אמר שביטקוין ושאר מטבעות קריפטוגרפיים אינם כסף ומבוססים על אוויר. הרציונל, כפי שאני מבינה אותו, הוא הרצון של טראמפ לפנות לקהלים חדשים, כפי שגם הדמוקרטים מנסים לעשות כשהם פונים למשל לקהילת המוסלמים בארה"ב".

אנחנו גם רואים יותר ויותר אנשי עסקים שבעבר הסתייגו מטראמפ וכיום מתייצבים לצדו. בהם אילון מאסק, מנכ"ל בלקסטון סטיבן שוורצמן ואפילו המיליארדר היהודי ביל אקמן.
"אנשי עסקים לא אוהבים מסים ולא רגולציה, וזה המקום שבו הם מתחברים לאג'נדה של טראמפ. ייתכן גם שבעיניהם מדובר בסוס מנצח שעדיף להמר עליו כבר עכשיו".

האריס תדבר לקול הנשי

האריס כנראה תמשיך את הקו הכלכלי של ביידן, חיזוק מעמד הביניים והשקעה בתשתיות ובטכנולוגיה, אך תוסיף עוד משלה. בניגוד לטראמפ, היא כנראה תעלה את מס החברות.
"נוסף על כך, האריס דוחפת לצמצום פערי השכר המגדריים ולמתן יותר הזדמנויות תעסוקה לכל הקבוצות בחברה. היא גם מחויבת לתחום האנרגיות המתחדשות, וראינו הוכחה לכך כשחתמה לפני כשנה על הסכם ליוזמת אקלים ישראלית־אמריקאית במזרח התיכון בהיקף של 70 מיליון דולר.

"אם נרחיב את הדיון מעבר לכלכלה, האריס תנסה לפנות ולגייס את הקול הנשי, בעיקר בדגש על זכות האישה על גופה. אחרי פסיקת בית המשפט העליון מלפני שנתיים לביטול פסק הדין שהתיר הפלות, רו נגד וויד, היא הפכה פעילה מאוד בנושא. זו סוגיה קריטית בארה"ב וזו אחת הסיבות שאנחנו רואים בשבועות האחרונים את הנסיקה בתמיכה בה. הרבה נשים אמריקאיות הן קולות צפים, וההבנה שעשויה להיות לראשונה בארה"ב אישה נשיאה שמביאה אג'נדה נשית חזקה, ייתכן שזה שווה להאריס הרבה".

אם האריס תהיה הנשיאה, איזו מדיניות היא צפויה להוביל בהקשר הישראלי?
"קשה עוד לומר. מה שבטוח, עד היום ביידן היה הנשיא האמריקאי הציוני ביותר. לצדו האריס הרשתה לעצמה לתפוס עמדה שונה ממנו, שמזכירה גם את סבלו של העם הפלסטיני. באחרונה היא כבר החלה לשנות את הסנטימנט. בשורה התחתונה ההתמודדות מול התמנון האיראני מוכיחה שאנחנו זקוקים למעצמה האמריקאית מאחורינו. לכן אני מאמינה שצריך לחתור להסכם הגנה ארוך טווח עם ארה"ב שיספק מטריית הגנה".

למה? דה פקטו ארה"ב מגבה אותנו, ואם טראמפ ירצה לחמוק מהסכם, גם אם יהיה כזה, הוא תמיד יוכל לעשות זאת.
"טראמפ יתקשה לחמוק מהסכם שמעוגן בקונגרס ושיחייב את ארה"ב לטווח ארוך, לא משנה מי הנשיא. ארה"ב מגבה את ישראל, נכון. אבל זה תמיד מגיע עם תנאים כלשהם".

ארה"ב תרצה הסכם כזה?
"לארה"ב יש אינטרס להגן על שותפויות באזור, והסכם הגנה לישראל היה על הפרק כשדובר על נורמליזציה עם סעודיה. מבחינת ישראל מטריית הגנה מארה"ב מייצרת הרתעה מול מדינות כמו איראן, כי אז יהיה להן ברור שישראל לא לבד".