האם אמיר אוחנה היה יכול להחליט על ביטול פגרת הכנסת?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: אלעזר שטרן
מפלגה: יש עתיד
תוכנית: זירה חופשית
ציטוט: "אם הוא (יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה), היה רוצה, אז לא הייתה פגרה, או שהפגרה (הייתה) נדחית"
תאריך: 02.08.2024
ציון: לא נכון

יציאת הכנסת לפגרת הקיץ (כמו גם פגרת החורף) עוררה הדים בקרב הציבור הישראלי שחלקו סבור כי יציאה לפגרה בעת מלחמה אינה ראויה או שיש לדחותה או לקצרה. מספר חברי כנסת הביעו התנגדות ליציאה לפגרה וח״כ פנינה תמנו שטה (״המחנה ממלכתי״) הגדילה לעשות והגישה הצעה לסדר בתאריך 15 ביולי 2024: ״ניתוק הקואליציה מהעם בכך שהיא כופה יציאה לפגרה בשעת חירום ומלחמה״. בהמשך לכך התראיין ח״כ אלעזר שטרן (״יש עתיד״) בתוכנית זירה חופשית (רדיו חיפה) ונשאל למה בכל זאת, על-אף המחלוקות והביקורת הציבורית, הכנסת יצאה לפגרה בזמן זה. בתגובה ענה שטרן: ״תשאלי את יו״ר הכנסת, רק אותו, רק אותו תשאלי. הוא אם הוא היה רוצה אז אין פגרה, או שהפגרה נדחית, אני לא אומר שלא צריך פגרה אבל בטח לא בזמן כזה ובטח לא במשך כזה, אנחנו ניסינו לעשות כל מה שאנחנו יכולים אבל הם שולטים, הוא שולט בכנסת והם שולטים בוועדת הכנסת בהפרש גדול״. מדבריו של ח״כ שטרן משתמע כי הוא תולה את האחריות ביו״ר הכנסת אמיר אוחנה, אפוא, כיצד יכול יו״ר להשפיע על אופן יציאת הכנסת לפגרה ומה סמכויותיו? באנו לעשות סדר.

אז מה הן בכלל ״פגרות הכנסת״? בניגוד למה שעלולים לחשוב, לא מדובר בחופשה, סעיף 18 לחוק מתייחס לפרק זמן שנועד לאפשר לח״כים להתפנות לפעילות מפלגתית, הכנה של עבודה פרלמנטרית לקראת הכנס הבא (פגישות עם גורמי ציבור, כתיבת הצעות חוק וכו') לצד יצירת קשר עם הציבור. סעיף 9 לחוק הכנסת קובע שהכנסת תפעל בשני כנסים בשנה ומציין מתי כנסים אלה ייפתחו ("כנס החורף ייפתח כארבעה שבועות לאחר סוכות", "כנס הקיץ ייפתח כארבעה שבועות לאחר יום העצמאות"). החוק אינו קובע מתי יסתיימו הכנסים הללו והכנסת תצא לפגרה, אלא רק שמשך הפעילות של הכנסת במהלך השנה יהיה שמונה חודשים לפחות. מועד סיום הכנסים ויציאת הכנסת לפגרה לא נקבע בחוק, אלא על ידי ועדת הכנסת בכל פעם מחדש, אשר קובעת את זמני הפגרה וכל שינוי בה. החלטת ועדת הכנסת, נכון לפגרה הנוכחית, נקבעה על-ידי ועדת הכנסת בתאריך 2 ביולי 2024.

נציין, כי החוק (תיקונים מס' 121, 107, [1]128) מתייחס גם לפעילות הכנסת בעת פגרה, כלומר, גם בזמן פגרה הכנסת יכולה להתכנס לפי החלטה של ועדת הכנסת שניתנת לפני היציאה לפגרה (קובעת מראש מכסת ישיבות). בנוסף, לפי סעיף 21 לתקנות הכנסת, ניתן לכנס את מליאת הכנסת בדרישה של 25 ח״כים או בדרישת ממשלה (לפי סעיף 9ב'), במקרה כזה, יו״ר הכנסת יעמיד את הנושאים שנתבקש כהצעות לסדר היום. כמו כן, שוחחנו עם אביטל, חוקרת שמתחמה בענייני הכנסת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוסיפה: ״כל יושב ראש של ועדה או שליש מחבריה יכולים להגיש בקשה מיוחדת ליו"ר הכנסת, על-מנת שיתיר להן לקיים ישיבות במקרים מיוחדים. (תקנון הכנסת, סעיף 112) בפגרה הקודמת לדוגמה, שנמשכה חמישה שבועות, התקיימו 2 ישיבות מליאה 1,271 ישיבות של הוועדות השונות. ניתן לכנס את המליאה בזמן הפגרה גם בכדי לדון בהצעת אי אמון בממשלה עליה חתומים 61 חברי כנסת (תקנון הכנסת, סעיף 44(ה)3)".

ולענייננו, האם זה אומר כי בסמכותו של יו״ר הכנסת לדחות או לבטל פגרה? התשובה הפשוטה היא שלא, מכיוון ואלו נקבעות על-פי רוב בוועדת הכנסת. כל עוד אין היתכנות לרוב עבור ערעור, הרי שמהלך של הצעה לדחייה או ביטול עשוי להתפרש כמעשה הצהרתי-פוליטי בלבד. מכיוון והפגרות מצויות בחוק, מבהירה פרידמן כי: "שינוי מועד הפגרה או צמצוצמה הוא בסמכות ועדת הכנסת, אך כדי לבטל את פגרת הכנסת לחלוטין יש צורך בשינוי חקיקה והדבר לא נכלל בסמכויות יו"ר הכנסת״. יחד עם זאת, ניסינו להבין האם יו״ר הכנסת, מתוקף סמכותו לקבוע יחד עם סגניו את סדר היום וההצעות לסדר היום, יכול פשוט לא להעלות לדיון את ההצעה לסדר של ח״כ פנינה תמנו שטה ובכך למעשה למנוע את דחיית הפגרה או ביטולה. פרידמן הסבירה לנו כי ההצעה לסדר מועברת לנשיאות הכנסת ומשם מוחלט, בהליך שאינו שקוף, מתי הן יעלו להצבעה במליאה, למעשה, הצעות לסדר היום עולות לדיון האם להכניסן לסדר היום. נזכיר כי פגרת הקיץ החלה בתאריך 28 ביולי, וההצעה לסדר היום הועלתה 13 ימים קודם לכן, יתכן ולא היה זמן לדון בכך ולכן הדבר לא עלה על סדר היום, אבל שוב, קשה לדעת מה השיקולים לתיעדוף הדיונים.

פרידמן הוסיפה שהמורכבות ליציאה פגרה נעוצה גם בכך שקיימים חוזים אישיים לעובדי הכנסת, בניהם: סדרנים, מאבטחים, מנקים ועוד... זו לא הפעם הראשונה שטענה זו עולה, במספר דיווחים תקשורתיים פורסם שאחת מטענות הקואליציה בעבר ליציאה לפגרה היא כי מהלך של ביטול הפגרה יפגע בעובדי הכנסת (למשל: ישראל היום). גם ח״כ טלי גוטליב התייחסה לכך ברשת איקס ובערוץ הכנסת לפני 4 חודשים: ״פגרת הכנסת היא לא פגרה של חברי הכנסת, היא פגרה של עובדי הכנסת, זה חלק מזכויות ותנאי עבודה של עובדי הכנסת״ עוד הוסיפה: ״צר לי שאני משמשת פה שופר לעובדי הכנסת, אני חושבת שטוב הייתה עושה הכנסת אם היא הייתה מוציאה על זה דברור הגיוני״.

בהחלטת הכנסת ליציאה לפגרה ביולי 2022 התייחסו באופן מפורש לצורך של עובדי הכנסת לצאת לפגרה בסעיף 8: ״מיום כ' באב התשפ"ב - 17 באוגוסט ,2022 ועד ליום ה' באלול התשפ"ב - 1 בספטמבר (2022) לא תתקיימנה ישיבות ועדות בכלל, בשל חופשה מרוכזת של עובדי הכנסת, למעט ישיבה או סיור של ועדת החינוך התרבות והספורט בקשר לפתיחת שנת הלימודים, ולמעט ישיבות שאותן יתיר יושב ראש הכנסת באופן חריג״.

לאור זאת, ביטול הפגרה באופן מוחלט הוא אינו אפשרי. בנוסף, לא ריאלי להביא עובדים זמניים כי משך הכשרתם יהיה כמשך הפגרה עצמה. מה שכן, עקרונית, ניתן היה אולי לצמצם את משך הפגרה כך שתחל בספטמבר לצורך העניין ותסתיים אחרי סוכות, וזאת כאמור, היה צריך להיקבע בהצבעה של ועדת הכנסת.

נזכיר כי גם בני גנץ ניסה לערער כנגד פגרת החורף שהייתה דרך הצעת חוק פרטית, אלא שבמקרה כזה, בניגוד להצעה לסדר של ח״כ תמנו, יש חובת הנחה של 45 ימים. כלומר, אפשר לדון בהצעה עוד קודם לכן על-ידי פטור מחובת הנחה (המאפשר לחכות גם יום או יומיים מרגע שהוצעה) אך לקואליציה לא היה אינטרס לכך. ניתן לשער שגנץ מלכתחילה לא חשב שיש לכך היתכנות, אחרת יכל להעלות את הנושא לדיון או להצביע בוועדת הכנסת אשר קובעת מראש את זמני הדיונים בפגרות ובכך להשפיע על תדירות וכמות הדיונים כך שצמצום פעילות הכנסת בעת פגרה תורגש פחות.

מטעם אלעזר שטרן נמסר: "כמובן שאת צודקת בענין ההחלטה הפורמלית. אבל כמובן שההחלטה הזאת הינה ממש מעבר לעוד החלטה של ועדת הכנסת ואם יו"ר הכנסת לא היה רוצה, זה לא היה קורה"

לסיכום, אז האם היציאה לפגרה תלויה ביו״ר הכנסת אמיר אוחנה? לא נכון. בניגוד למשתמע מטענתו של ח״כ אלעזר שטרן, אין בסמכותי של יו״ר הכנסת לבטל או לדחות את הפגרה. יש לו השפעה בהצבעה ככל חברי ועדת הכנסת לגבי מועדי הפגרה; משך הפגרה ותאריכי יציאה וחזרה ממנה. יתכן והוא יכל להתעקש להכניס את ההצעה של ח״כ פנינה תמנו שטה לסדר היום, אך מנגד, לא ניתן לדעת מה היו השיקולים נכון לאותו זמן ויתכן שממילא לא הייתה היתכנות ממשית לשינוי זמני הפגרה לאחר ההצבעה שכבר הייתה.