"אנחנו נלחמים על מיגון, אבל עיריות רבות נותרו עדיין ב־6 באוקטובר"

האם יש דרך יעילה למגן דירות מפני טילים בישראל? בשבוע שעבר החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לסיים סופית את תמ"א 38 בסוף החודש. אף שזה היה ידוע מראש, מדובר בהחלטה חשובה שכן תמ"א 38 התגלתה עד כה כתוכנית היעילה ביותר לנושא המיגון, על אף הביקורת הרבה שהוטחה בה. 

● רוצים להוסיף ממ"ד לבית? בדקו כמה זה יעלה לכם
● החניונים התת־קרקעיים שיהפכו למקלטים במצב חירום

אחד הקולות הבולטים בישיבה שצידדו בהארכת התמ"א היה חגי קורח, מזכ"ל המטה למיגון העורף, שהתריע כי תוכניות חלופיות טרם אושרו בערים רבות וכי ייקח שנים לאשר אותן, ואילו "חלופת שקד", שאמורה להחליף את התמ"א בערים בהן לא אושרה תוכנית חלופית, לא תעמוד בקצב הנדרש - מכיוון שהנפקת היתרי הבנייה לפיה אורכים שנים.

קורח לא הסתיר בדיון את חששו, שעיריות ינסו לטרפד גם את חלופת שקד באמצעות גיבוש מסמכי מדיניות והערמת קשיים על תוכניות שיוגשו להן - ולפיכך עמדתו היא שיש להגביל את יכולתן.

המטה שהוא משמש כמזכ"ל שלו הוא גוף התנדבותי שבראשו עומדת סגנית ראש העיר תל אביב, מיטל להבי, שהוקם עם פרוץ המלחמה. הוא מורכב מעשרות עורכי דין, אדריכלים, מהנדסים ועוד. "מתחילת המלחמה היינו שותפים לתהליכים המשמעותיים שהתקיימו בכנסת, במועצה הארצית ובגופים נוספים. אנחנו עובדים בתיאום עם חברי כנסת ובוועדות הכנסת, וגם בוועדות התכנון והבנייה ובראשם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה", מספר קורח.

מה המטרה של המטה?
"הרעיון שלנו היה לייצר זווית אזרחית שתביא למערכת של איזונים ובלמים שנדרשים במיוחד בתקופה הנוכחית, כי כפי שהמלחמה נראית כיום, היא יותר דומה למלחמת רוסיה־אוקראינה מאשר למלחמת ששת הימים, והשפה שבה דיברו ב־6 באוקטובר לא יכולה להימשך היום בהרבה תחומים, שאחד מהם הוא התכנון.

"ולמרות זאת נוכחתי לגלות שמהנדסי ערים רבים לא הפנימו שיש כאן מצב חדש שמחייב חשיבה וסדרי עדיפויות אחרים, והם ממשיכים לדבר במונחים של קווי בניין, עיצוב אדריכלי ושימור מבנים, בשעה שהדבר החשוב ביותר הוא שימור אנשים. אנשים היום חשים חשופים ולא מוגנים. זה אולי לא נכון אובייקטיבית, אבל זה מה שהם מרגישים. ואני מכוון במיוחד לאנשים סיעודיים, מבוגרים, ומשפחות עם תינוקות".

"דיונים במגדל השן"

כיצד ראיתם את התנהלות הוועדות לתכנון ולבנייה מבפנים?
"חברי מוסדות התכנון רגילים לנהל דיונים במגדל השן, שבהם דעתם היא המכרעת ולפעמים היא היחידה שנשמעת. אצלנו יושבים אנשים מכמה תחומים, שמתכללים את התוכניות ממספר זוויות, וכך התחלנו להגיע גם למדרגי התכנון העליונים. ברוב המקרים העדפנו להשתתף בישיבות המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בירושלים, ולא בזום. לפגוש את אנשי המפתח ולהסתכל להם בלבן שבעיניים".

זכיתם באוזן קשבת או שחשתם שהישיבות במועצה הן "משחק מכור" שתוצאותיו נקבעות מראש?
"הגופים האלה, כמו המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הם כמו נושאת מטוסים גדולה, שקשה לתמרן אותה. אנחנו מנסים ליצור מערכת אזרחית של בלמים ואיזונים, ולהסתייע בלשכות מקצועיות כמו עורכי דין ואדריכלים, כדי להשפיע על חלק מהדברים".

היכן בדיוק השפעתם?
"תמ"א 40/א1/1 היא תוכנית מתאר ארצית שמאפשרת הוספת מיגון למבני ציבור ומגורים של עד שתי קומות בפטור מהיתר בנייה, שחלה על כל הארץ והשלכותיה עקרוניות. היא אושרה זמן קצר יחסית אחרי פרוץ המלחמה, ושם היכולת שלנו עזרה למדינה להביא אפשרויות מיגון רחבות היקף.

"היא אושרה על רקע תפיסת איגוד מהנדסי הערים, שחזר גם אחרי פרוץ המלחמה על עמדותיו שתכנון וקווי בניין הם הדברים החשובים. ואילו התמ"א הזו מאפשרת חריגה של עד מטר מגבול המגרש.

"זו דוגמה להצלחה שלנו, וגם של התקשורת שפרסמה את הדברים והביאה למודעות הציבור. המטרה לא לאפשר למקבלי ההחלטות להישאר באזור הנוחות שלהם, שזה שקט תעשייתי. התמ"א הזו, וגם תמ"א 38 נוטלות סמכויות מהוועדות המקומיות וברור שהם לא אוהבים את זה. אבל אנחנו טוענים שהגענו לימים שבהם לא רק שהרשויות לא צריכות להפריע לאנשים להקים מיגונים, הן צריכות לסייע להם".

והתוכנית נראית לך טובה?
"התוכנית מקנה הקלות בנייה כזכויות מוקנות ובנוסף מקנה שיקול דעת לרשויות אף בהרחבת ההקלות. אנו מקווים כי הוועדות לא ישתמשו בסמכות להגבלת ההקלות ולצמצומן באמצעות תוכניות משנה עירוניות.

"אנו מברכים על כל רשות מקומית שמסייעת בידי תושביה במיגון, כפי שלמשל נעשה בחיפה שבה הוקם במינהל ההנדסה מוקד מידע וסיוע.

"הליך הטמעת תוכנית ומימושה על ידי האזרחים יכול לארוך שנים עד שיביא לתוצאות משמעותיות ובפרט על רקע העובדה שהתוכנית איננה כוללת תמריצים שיכלו לסייע למעוטי היכולת".

 חגי קורח / צילום: תמונה פרטית

מה לגבי מבנים בבנייה רוויה?
"הקמת ממ"דים במבנים רווים כוללת כמה היבטים שיכולים ליצור מעכבים ולעיתים אף חסמים. ההקלות התכנוניות שאושרו במסגרת תמ"א 40/א/1/1, אינן תמיד מאפשרות את הקמת הממ"דים במבנים הבנויים בבנייה רוויה.

"מעבר לכך. בבניינים משותפים נכנסים היבטים נוספים, בהם ההיבט הקנייני ושיתוף הפעולה וההסכמות הנדרשות וכאשר ההיבט הכלכלי יכול להוות חסם נוסף - מספיק שלחלק מהדיירים לא תהיה את היכולת לממן את בניית הממ"ד והדבר עשוי להימנע משאר הדיירים".

שאלת היטל ההשבחה

תמ"א 38 מיגנה מבנים, אבל לא נראה שמיצתה את הפוטנציאל שלה.
"זה שמממשים את תמ"א 38 בממדים מצומצמים יחסית, מחזיר אותנו לעניין השכנים, שלא מסתדרים ביניהם וקשה להתנהל בבתים משותפים. אבל תמ"א 38 הייתה מקרה נדיר שבו תוכנית שעיצבה המדינה ענתה על צרכים מיידיים של האזרחים וגם קלעה למודעות שלהם ולרצונות שלהם.

"ואם אני חוזר לטענה של מינהל התכנון שלוקח ארבע שנים להוציא היתרי בנייה לתמ"א 38, ושואל 'בגלל מי?' - אני חוזר שוב לרשויות המקומיות. תמ"א 38 הייתה צריכה לקבל טיפול מהיר של חודשים, לא של שנים.

"כפי שאנו רואים את זה, חלופות נוסח 5555 בתל אביב די דומות לתמ"א, בהבדל מהותי אחד: העירייה גובה בגינן היטלי השבחה, וזה הסיפור. אנחנו נלחמים על מיגון ועל סיוע במיגון, אבל רואים שעיריות רבות נותרו עדיין ב־6 באוקטובר מבחינת הגישה שלהן לעניין".