זה נהיה פזמון חוזר: סוכנות דירוג אשראי מורידה לישראל את הדירוג, והממשלה לא חושבת שהיא צריכה לעשות בדק בית. השבוע הייתה זו פיץ' ששנמכה את ישראל, ובממשלה מיהרו לספר שזה רק בגלל המלחמה. "הורדת הדירוג הינה תולדה של התמודדות ישראל עם מלחמה רב־זירתית שנכפתה עליה. הדירוג יעלה שוב כשננצח", כתב רה"מ בנימין נתניהו באיקס. "הורדת הדירוג בעקבות המלחמה והסיכונים הגאופוליטיים שהיא מייצרת היא טבעית", טען שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. להתנהלותם שלהם, נראה מתגובותיהם, אין קשר למצב. כשתיגמר המלחמה, דירוג האשראי יחזור לעצמו.
● גם זה קרה פה | 12 אלף מועמדים ניגשו: איך מגיע דווקא כירורג מומחה לצמרת רפאל?
● המוניטור | שנתיים ל"תוכנית המיליון": איך נראית הגמילה מהרכב הפרטי?
● ניתוח | הנתון שהכריע והחשש מהורדות דירוג נוספות: 4 הערות על החלטת פיץ'
כאמור, זו כבר רוטינה. העובדה שזה לא קורה בפעם הראשונה מאפשרת לנו להסתכל על הדברים בפרספקטיבה ולבחון את הנרטיב של הממשלה אל מול מה שאומרות הסוכנויות עצמן. יצאנו לסיור על ציר הזמן.
פברואר הורדת הדירוג של מודי'ס
החברה הראשונה להוריד את דירוג האשראי של ישראל הייתה מודי'ס, ששנמכה אותו מ־A1 (החמישי בטיבו) ל־A2 (השישי בטיבו), יחד עם הורדת התחזית ל"שלילית", אחרי שהייתה "תחת בחינה" מאז אוקטובר. נוסח התגובה של נתניהו אז מזכיר את זה מהשבוע: "הורדת הדירוג אינה קשורה לכלכלה, היא נובעת כולה מכך שאנחנו במלחמה. הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה - ואנחנו ננצח".
רק שבמודי'ס לא החליטו על הורדת דירוג ש"נובעת כולה" מהמלחמה. זו אומנם קיבלה מקום של כבוד בהחלטה, אבל היה גורם נוסף: "סיכונים פוליטיים" שעלולים "להימשך בעתיד הנראה לעין, גם אם תהיינה ירידה בעצימות או עצירה של הלחימה בעזה". בין הסיכונים הפוליטיים ניתן למנות את "החלשת הרשות המחוקקת והמבצעת" וטלטלה בעקבות פיזור קבינט המלחמה. לא רק זה: בהחלטה צוין שהסוכנות "אינה רואה סבירות לעדכון הדירוג כלפי מעלה".
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, הסביר לנו ש"העובדה שתחזית הדירוג שלילית ושהחברה מציינת במפורש את אי היציבות הפוליטית כאחד מגורמי הסיכון המרכזיים, מעידה שמודי'ס לא מעריכה שממשלת ישראל תהיה מסוגלת לבצע צעדים שיתרמו לשיקום הכלכלה".
אם נתניהו התעלם מהציטוטים הלא מחמיאים לממשלה, סמוטריץ' בחר בטקטיקה שונה: לדחות את החלקים האלו על הסף. "ההודעה מהווה כל כולה מניפסט פוליטי", הוא טען והוסיף ש"כל מה שכלכלי בדו"ח אנחנו מקבלים - ויש שם רק תשבוחות".
רק שגם שם הייתה ביקורת. ראשית, יחס החוב־תוצר, שעבר ממגמת ירידה לעלייה. פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, ציין שחלק קריטי בהחלטה הוא יחס החוב־תוצר - שגם אם אינו גבוה מאוד, "הקפיצה מ־60% לנתון של 67% היא אירוע חשוב מאוד". פרופ' אקשטיין הסכים ואמר ש"זה לא רק שבגלל המלחמה עלינו בחוב־תוצר, אלא הם חוששים מהתהליך הלאה, כפי שבא לידי ביטוי מהחששות שהם מביעים מאי היציבות הפוליטית והתקציבית אחרי המלחמה. חוסר הוודאות מ'היום שאחרי' מטריד אותם".
נדבך כלכלי נוסף שלא זכה למחמאות הוא "האתגרים ארוכי השנים בכל הנוגע לדמוגרפיה - במיוחד ההבדלים… בין קבוצות האוכלוסייה השונות… ביחס לשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה". פרופ' אטר נתן לנו כדוגמה את סוגיית שיעור ההשתתפות של החברה החרדית בשוק העבודה, שמהווה אתגר לחברה הישראלית ודורשת התייחסות פוליטית.
אפריל הורדת הדירוג של S&P
בתחילת אפריל פיץ' החליטה להשאיר את הדירוג על כנו, ו"הסתפקה" בהורדת התחזית מ"יציבה" ל"שלילית". נתניהו סיפר שאלו "בשורות טובות לכלכלת ישראל" והבטיח שאחרי המלחמה "כל הדירוגים יעלו". סמוטריץ' טען שזו הבעת אמון "בחוזקה של הכלכלה הישראלית ובניהול המקצועי שניהלנו אותה".
לא עברו שבועיים - בהם לראשונה איראן תקפה ישירות את ישראל - ו־S&P קלקלה את החגיגה עם הורדת הדירוג מ־AA- (הרביעי בטיבו) ל־A+ (החמישי בטיבו), ותחזית הדירוג נותרה שלילית (לאחר שהורדה לרמה זו באוקטובר). הפעם, נתניהו וסמוטריץ' לא הגיבו - ואולם, דווקא זו הייתה ההחלטה שלא ייחסה משמעות רבה לפוליטיקה הפנימית בישראל.
במקום זאת, הדגש הושם במיוחד על הגאופוליטיקה. לפי ההחלטה, בסוכנות חוששים שהזירות השונות בהן ישראל מצויה "יוכלו להסלים או להשפיע על פרמטרים כלכליים ופיסקליים ועל מאזן התשלומים בצורה משמעותית יותר ממה שאנחנו צופים כעת".
עם זאת, היו חלקים שיכלו להביע במרומז ביקורת על הממשלה. למשל, למרות שיעד הגירעון נקבע על 6.6% מהתוצר, ב־S&P חוזים שהוא יגיע עד סוף 2024 ל־8%, מה שנראה כמו חוסר אמון מצדה ביכולת הממשלה להתכנס לגירעון שהיא עצמה הציבה כיעד. חוץ מזה, בחברה גם ציינו שהם מתבססים על המשך התמיכה הפיננסית מארה"ב, אך הם אמרו שזה נמצא בסימן שאלה "אם המחלוקות בין שתי המדינות על ההתפתחויות בעזה יימשכו".
אוגוסט הורדת הדירוג של פיץ'
והגענו להורדת הדירוג האחרונה. אחרי שכאמור באפריל הסוכנות החליטה רק להוריד את התחזית, עכשיו הגיע הזמן לממש אותה: דירוג האשראי הורד מ־A+ (החמישי בטיבו) ל־A (השישי בטיבו), כשהאופק נשאר שלילי. את התגובות של נתניהו וסמוטריץ' כבר פירטנו.
פיץ' כמובן נתנה את רוב המשקל בהחלטה למצב הביטחוני: "התמשכות המלחמה", "סיכונים גאופוליטיים" ו"מתחים אזוריים", נכתב שם. עם זאת, זה לא מספר את כל הסיפור. גורם נוסף, כך לשון ההחלטה, הוא ש"הפוליטיקה המקומית נשארת שברירית". הכוונה היא לכך שבאופן כללי ממשלות בישראל לא נוטות לסיים את הקדנציה, והממשלה הנוכחית במצב בעייתי במיוחד שכן היא "מתמודדת עם לחצים ליציאה מוקדמת לבחירות, בהינתן אירועי אוקטובר 2023 ומחלוקות על חובת הגיוס של חרדים".
הדבר מתחבר לגורם אחר שלפי הסוכנות השפיע לרעה על הדירוג: "אתגרים לרפורמות מבניות". צעד בולט שהיא ציינה הוא העלאת שיעור המע"מ ל־18% ב־2025. אלא שלדעת פיץ', מהלך זה ואחרים ל"התכנסות פיסקלית" עלולים להיפגע מגורמים כמו "שבריריות פוליטית" ו"פוליטיקה קואליציונית". נציין שלפי החלטת הממשלה על העלאת המע"מ, שר האוצר רשאי להחליט בנובמבר על ביטול ההעלאה, אם משרד האוצר יצפה ירידה ביחס החוב־תוצר. ובדומה ל־S&P, גם פיץ' צופה שהגירעון לא יתכנס ליעד שקבעה ישראל, אלא יגיע ל־7.8% מהתוצר.
חשוב גם לשים לב להתייחסות של פיץ' ל"מדדי המשילות" של הבנק העולמי. אלה מודדים שורת גורמים "מוסדיים" של מדינה, כמו חופש הביטוי ומעורבות האזרחים בהליך בחירת המנהיגים, יציבות פוליטית והיעדר אלימות או טרור, יעילות הממשל, איכות רגולטורית, שלטון החוק ומניעת שחיתות. בדו"ח של פיץ', החברה מציינת כי ישראל צפויה להידרדר במדד זה, "מה שעשוי להכביד על פרופיל האשראי של ישראל".
לדעת פרופ' אטר, עיתוי ההחלטה לא מקרי: "אני מעריך שהתזמון של הורדת הדירוג קשור גם לסחבת בהיערכות לתקציב 2025, וזאת גם נוכח העובדה שהדרגים המקצועיים במשרד האוצר ובבנק ישראל חוזרים ומתריעים על כך ששר האוצר בוחר להתעלם מענייני התקציב".
האם, בהתאם ל"כלל הפשוט" של נתניהו ולמסרי סמוטריץ', דירוגי האשראי יעלו אחרי המלחמה? אנחנו לא מתיימרים לנבא. ואולם, לפני שמשתכנעים מהתסריט האופטימי הזה, כדאי לזכור שחברות הדירוג בעצמן אינן בהכרח שותפות לו.
לקריאה נוספת:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
