להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
פגרת הכנסת היא זמן מצוין של הפוליטיקאים להסתכל אחורה ולראות מה הם הספיקו לעשות בכנס החולף. אם אפשר לספר על זה לציבור, בכלל טוב. כך עשו במפלגת עוצמה יהודית בראשות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהיא והעומד בראשה פרסמו ברשתות החברתיות סרטון עם שורה של הישגים מכנס הקיץ. "חוקקנו חוק שמשווה את הענישה כלפי מחבל קטין למחבל בגיר", התבשרו הצופים. האם כך קרה?
● המשרוקית | האם אריה דרעי תמך בהסכמי אוסלו בשנות ה־90?
● המשרוקית | האם תפילות ט' באב בהר הבית הפרו את הסטטוס־קוו?
הטענה הזו מתייחסת להצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מספר 25 - הוראות שעה). ההצעה הוגשה במקור תחת שם אחר במרץ 2023, עוד טרם טבח 7 באוקטובר, על־ידי שורת חברי כנסת מהקואליציה ובראשם יצחק קרויזר מעוצמה יהודית. כפי שאפשר ללמוד מהשם, עדיין מדובר בהצעת חוק ולא בחוק. זאת משום שההצעה רק סיימה הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אך טרם עברה במליאה.
אבל גם אם ההצעה עדיין לא סיימה את תהליך החקיקה, הרי שהיא כפסע מכך. לכן צריך גם לעמוד על משמעותה. כיום, ההעדפה, שמקבלת ביטוי גם בחוק, היא שבמקרים של עבירות בקרב קטינים יש לבכר שיקום על מאסר, וסעיפים 25(א)(1) ו־25(א)(2) לחוק הנוער אף מאפשר לבית המשפט להעדיף על החזקת העבריין הקטין ב"מעון נעול" על פני מאסר. ואולם סעיף 25(ד) לחוק קובע: "קטין שבשעת גזירת דינו טרם מלאו לו 14 שנה, לא יוטל עליו מאסר".
הצעת החוק המקורית של קרויזר וחבריו ביקשה להוריד את גיל המינימום ל־12 בעבירות הריגה, ניסיון לרצח ורצח. לבסוף, הוחלט לצמצם את הצעת החוק, כך שתיגע לעבירות הקשורות בטרור לפי סעיף 37 לחוק המאבק בטרור. משמעות הצעת החוק היא שקטין בגילי 12-14 יוכל לקבל עונש מאסר, להתחיל לרצותו במעון נעול, ובהגיעו לגיל 14, או לחלופין בשל בעיות התנהגות, להיות מועבר לבית סוהר. אבל הצעת החוק לא משווה את היחס אל מחבל קטין לזה שמקבל מחבל בגיר. קטינים מתחת לגיל 18 שהורשעו בטרור ימשיכו ליהנות מזכויות של עבריינים קטינים אחרים, כמו תקופות מעצר קצרות יותר. כלומר, החוק לא משווה את הענישה, אלא מוריד את גיל המינימום.
עם זאת, פעילים בתחום מוצאים שהצעת החוק הזו כן פוגעת בהפרדה בין הקטגוריות של בגירים וקטינים. פרופ' טלי גל, ראש הקתדרה לזכויות ילדים ונוער בפקולטה למשפטים והמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, הסבירה למשרוקית: "במקום להקפיד על הפרדה מוחלטת בין ענישת קטינים לבין ענישת בגירים, ההפרדה הגוברת במקרים אלה היא לפי סוג העבירות, בין אם מדובר בעבירות טרור או עבירות פליליות רגילות. זוהי גישה העומדת בסתירה לגישה כלפי קטינים בכל העולם".
האגודה לזכויות האזרח טענה כי החוק העתידי "מתעלם ממאפייניהם של קטינים אשר לא מכבר חצו את גיל האחריות הפלילית ומהצורך להתאים אליהם את הדין והענישה".
בשורה התחתונה: דברי בן גביר לא נכונים ברובם. הצעת החוק טרם סיימה את הליך החקיקה, וכמו כן היא לא משווה את התנאים של מחבלים קטינים לאלה של בגירים, אלא מורידה את הגיל ממנו ניתן להטיל עונש מאסר. עם זאת, מומחים כן מוצאים שיש בחקיקה זו כדי לטשטש את ההפרדה בין בגירים לקטינים.
מטעם השר בן גביר לא נמסרה תגובה.
תחקיר: טל סבג
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: איתמר בן גביר
מפלגה: עוצמה יהודית
תוכנית: פוסט ברשת איקס
ציטוט: "חוקקנו חוק שמשווה את הענישה כלפי מחבל קטין למחבל בגיר"
תאריך: 16.8.2024
ציון: לא נכון ברובו
עם תום מושב הקיץ הוציאה מפלגת עוצמה יהודית סרטון המסכם את פועלה של המפלגה לתקופה זו. בסרטון ששותף על־ידי יושב ראש המפלגה, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, תחת הכותרת "מלחמת חרבות ברזל - מושב קיץ" נאמר בין היתר: "חוקקנו חוק שמשווה את הענישה בין מחבל קטין למחבל בגיר". מה משמעות השינוי המדובר, ומה באמת ההבדלים? ספוילר- נכון לכתיבת שורות אלה, מדובר בהצעת חוק בלבד אשר מונח לקריאה שנייה ושלישית, אך החוק עצמו טרם אושר באופן סופי.
הסרטון מבקש להתייחס למעשה ל"הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון - מעצר ומאסר בעבירות טרור), התשפ"ג- 2023", אשר הונחה להצעה בכנסת כבר ב־29 במרץ 2023 (טרם 7 באוקטובר) על־ידי חברי הכנסת: אריאל קרויזר (עוצמה יהודית), אריאל קלנר (הליכוד), דן אילוז (הליכוד), אופיר כץ (אופיר כץ), אלי דלל (הליכוד), משה רוט (יהדות התורה), יונתן מישרקי (ש"ס) ועמית הלוי (הליכוד).
ההצעה החלה באופן רחב יחסית בבקשה לתת סמכות לבית המשפט לקבוע מאסר עבור קטין בגילאי 12-14 עבור הרשאה בעבירות הריגה, רצח או ניסיון רצח. בהמשך צומצמה לעבירות המיוחסות למעשה טרור בלבד (לפי סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו- 2016).
למעשה, כיום הגישה כלפי נוער פורע חוק נוטה יותר לעודד "שיקום" ולכן, על־פי חוק הנוער 25(א)(ד), "קטין שבשעת גזירת דינו טרם מלאו לו 14 שנה, לא יוטל עליו מאסר". ובכל זאת במקרים חריגים מה כן? לצורך כך קיימים מעונות נוער פתוחים או סגורים (בהתאם להחלטת בית המשפט) 25(א). במקרים עוד יותר חריגים ניתן להעביר את הקטין לבית כלא, מגיל 14 ומעלה.
הצעת החוק למעשה משווה בין קטין שביצע עבירת טרור לבגיר שביצע עבירת טרור, באופן כזה שהיא עתידה לאפשר לשפוט אותו למאסר בבית כלא בטרם מלאו לו 14 שנים (החל מגיל 12), כך שאם נשפט בגיל 13 למשל, הוא יכול להיות במעון סגור למשך שנה, ולאחר מכן הוא יועבר למאסר בבית כלא לנוער ("כלא אופק").
פרופ' טלי גל, ראש הקתדרה לזכויות ילדים ונוער בפקולטה למשפטים והמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית מבהירה: "הצעת החוק למעשה מטשטשת את ההבחנה המסורתית בין קטין שביצע עבירת טרור לבין בגיר שביצע עבירת טרור, שכן היא מאפשרת לגזור עליו עונש מאסר בטרם מלאו לו 14 שנים (החל מגיל 12). אם יהיו הפרות סדר מצידו בעת השהייה במעון הנעול, אפשר יהיה להעבירו למאסר עוד לפני שימלאו לו 14 שנים.
"חשוב לציין גם שבפועל קטינים פלסטינים המורשעים בעבירות טרור לא נשלחים לכלא אופק השיקומי אלא למתקני כליאה צבאיים, הנעדרים כל מרכיבים של שיקום וטיפול. אפשר להניח שלשם יישלחו גם הילדים מתחת לגיל 14 שמנהלי המעון הנעול יחליטו שלא התנהגו כשורה. התוצאה של כל אלה היא שבמקום להקפיד על הפרדה מוחלטת בין ענישת קטינים לבין ענישת בגירים, ההפרדה הגוברת במקרים אלה היא לפי סוג העבירות, בין אם מדובר בעבירות טרור או בעבירות פליליות רגילות. זוהי גישה העומדת בסתירה לגישה כלפי קטינים בכל העולם".
על-אף כל האמור לעיל, ההגדרה של "השוואה" אינה מדויקת, מכיוון שעדיין יש לקטינים (14-18) זכויות המבדילות אותם מנאשמים בגירים (סעיפים 34ב, 34ג לחוק הנוער [שפיטה, ענישה ודרכי טיפול]). רוב הוראות חוק הנוער אינן מבחינות בין "מחבל" קטין לקטין שביצע עבירות אחרות. קטינים עדיין זכאים להקלות וזכויות כמו תקופות מעצר קצרות יותר ללא הבחנה בסוג העבירה שבוצע על-ידיו (עברות טרור או אחרות).
המשמעות היא שהחוק אינו משווה בין "מחבל קטין למחבל בגיר", אלא בין מי שביצע עבירת טרור בגילאי 12-14 לבין מי שביצע עבירת טרור בגילאי 14-18, וזאת, מבחינת האפשרות לשפוטו למאסר בבית-כלא במלאת 14 שנים לגילו.
תזמון החוק
נציין כי החוק הזה אינו חדש לחלוטין, חוק דומה חוקק בשנת 2016 במסגרת הוראת שעה לתקופה של 3 שנים בלבד, ולא הוארך. מאז ככל הנראה לא עלה צורך בהמשך החקיקה, מכיוון שמדובר במקרים כה חריגים עד כי אינם קיימים. לכן, המסקנה המתבקשת היא כי החוק עלה שוב בשל מאורעות ה־7 באוקטובר (יחד עם העובדה שמוסגר בסרטון תחת "מלחמת חרבות ברזל"), אבל שוב, הצעת החוק עלתה עוד קודם.
בפרוטוקול הישיבה עבור החוק הנוכחי ציין ח"כ עמית הלוי: "התופעה היא תופעה שלא התחילה ב־7 באוקטובר. הזכרתי כאן שהדוח של המשטרה... הוא עד יוני 23, לפני ה־7 באוקטובר, והוא מונה עשרות רבות של קטינים שפעלו באופן אכזרי... בניסיונות לרצח עד יוני 23, הרבה לפני אוקטובר. ולכן, הצעת החוק הזאת רלוונטית" - מכאן למעשה ההצדקה לחקיקה שאינה זמנית לעומת החוק הקודם מ־2016.
בסוגריים נציין גם כי הצעת החוק אינה מבחינה בין טרור יהודי לערבי. יחד עם זאת, ציין ח"כ הלוי: "נחשפנו לתופעה הרחבה של השתתפות קטינים בטרור באופן כזה שהיה כאן מפקד משטרת קדם בירושלים ודיבר על מאות ילדים שעצורים באופן כללי, מאז ה־7 באוקטובר. הוא דיבר על ילדים מגיל 8-18, בטווח 8,9 עד 17,18" - ומכאן למעשה גוברת ההצדקה והצורך לחקיקה מיחדית.
ההתנגדות לחוק
האגודה לזכויות האזרח הוציאה מסמך המתנגד לחקיקה, בו ציינה כי החוק "מתעלם ממאפייניהם של קטינים אשר לא מכבר חצו את גיל האחריות הפלילית ומהצורך להתאים אליהם את הדין והענישה; סותר את הוראות אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד 1989 שישראל אישררה ומחויבת לעקרונותיה; מנוגד למגמות רווחות במדינות מפותחות בתחום ענישת קטינים, לרבות קטינים המעורבים בטרור, ונטול כל הצדקה".
נכון להיום, המשך הליך החקיקה כפוף לכך שיקודם בהסכמת משרד הרווחה והביטחון החברתי ובתיאום עם משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי.
נחזור לפרסום הסרטון של סיעת עוצמה יהודית, לפיה הם חוקקו חוק המשווה את הענישה כלפי מחבל קטין לבגיר. ראשית, כפי שכבר ציינו, נכון לכתיבת שורות אלה (בוודאי שלפרסום הסרטון), החוק מונח לקריאה שניה-שלישית וטרם חוקק. שנית, ההשוואה הנכונה היא בין מחבל בגילאי 12-14 לבין מחבל בגילאי 14-18, ולא בין קטין לבגיר. ולבסוף, בפועל, הענישה המלאה אינה שוויונית בין מחבל קטין לבגיר, אלא רק האפשרות שפיטת הכליאה עבור קטין בגילאי 12-14, כאשר את גזר הדין במקרה כזה ירצה החל מגיל 14. זכויותיו כקטין נותרות כפי שהן, בין אם הוא מחבל ובין אם לאו. לכן פרסום זה של סיעת עוצמה יהודית אינו נכון ברובו.
מטעמו של איתמר בן גביר לא נמסרה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.