סם אלטמן רוצה להציל אותנו מעולם הנשלט על ידי הבינה המלאכותית שהוא בונה. הבעיה היא שממשלות לא קונות את התוכנית שלו, שכוללת ניסיון לסרוק את גלגלי העיניים של כל אדם על פני כדור הארץ ולשלם לכולם עבור זה במטבע קריפטוגרפי משלו.
OpenAI של אלטמן יוצרת מודלים שעלולים להערים על בני אדם. יוזמת וורלדקוין (Worldcoin) שלו טוענת שהיא מטפלת בסיכון מרכזי שעלול להופיע כתוצאה מכך: לא נוכל להבדיל בין אנשים ורובוטים. וורלדקוין מתמודדת עם ביקורת חריפה מצד הרשויות. פשטו עליה בהונג קונג, היא נחסמה בספרד, נקנסה בארגנטינה ונחקרה בגין פעילות פלילית בקניה. בקרוב צפויה הפסיקה אם תוכל להמשיך לפעול באיחוד האירופי.
● הניתוח שהוציא אותו מ-8200 והחברה שהקים וכבר שווה 3 מיליארד דולר
● אחרי שאיבדה 60% מערכה: המהלך החדש של אינטל
● אקזיט ענק לחברת ביומד אמריקאית בה מושקעת קרן פיטנגו הישראלית
יותר מתריסר ישויות השעו את פעילותה או חקרו את עיבוד הנתונים שלה. בין החששות שעלו: איך קרן וורלדקוין, הרשומה באיי קיימן, מטפלת בנתוני משתמשים, מאמנת את האלגוריתמים שלה ונמנעת מסריקת ילדים?
אלטמן, המיליארדר המוביל את מהפכת הבינה המלאכותית, ניסה לפתוח דלתות עבור הפרויקט שמהווה חלק פחות מוכר מהאימפריה העסקית הענפה שלו. הוא ממלא תפקיד חיוני בחזון שלו לעתיד החברה - ניסיון לייחס לכל אדם חתימה ייחודית.
וורלדקוין מאמתת "אנושיות" על ידי סריקת הקשתיות באמצעות מכשיר מתכתי בגודל של כדורסל, ושמו Orb. הטענה היא שקשתיות, בגלל שהן מורכבות ויחסית לא משתנות אצל מבוגרים, יכולות לזהות טוב יותר בני אדם מאשר טביעות אצבעות או תווי פנים. משתמשים מקבלים קודים קבועים המוחזקים בדרכון "זהות עולמית" מקוון כדי להוכיח שהם בני אדם בכל מיני פלטפורמות, והם גם מקבלים תשלום במטבע הקריפטו WLD.
וורלדקוין הושקה בשנה שעברה ומדווחת שכבר אימתה יותר משישה מיליון אנשים בכמעט 40 מדינות. לפי מחירי המסחר האחרונים, המאגר הכולל של WLD מוערך בכ־15 מיליארד דולר.
הפרויקט טוען שהטכנולוגיה שלו פרטית לחלוטין: ה־Orbs מוחקים את כל התמונות לאחר אימות, וקודי הקשתית אינם מכילים מידע אישי - אלא אם משתמשים מאשרים לאפשר שימוש בסריקות שלהם לצורך אימון. הקודים והתמונות האנונימיים מאוחסנים בשרתים מוצפנים.
עם זאת, מספר רשויות האשימו את וורלדקוין בכך שהיא מנחה את מפעילי ה־Orbs, שהם בדרך כלל קבלנים עצמאיים, לעודד משתמשים לספק את תמונות הקשתית שלהם. מגני זכויות הפרט טוענים שניתן להשתמש בהן כדי לבנות מסד נתונים ביומטרי גלובלי עם מעט מאוד פיקוח.
דמיאן קירן, ראש תחום הפרטיות של הפרויקט, אמר שהם עובדים עם הרגולטורים כדי להתמודד עם החששות. לדבריו, הפרויקט השהה את תכונת שיתוף התמונות בזמן שהוא מפתח תהליך חדש, והוא משפר ללא הרף את אמצעי האבטחה שלו. הוא גם ציין כי חומרי ההדרכה הנוכחיים אינם מורים למפעילים בשום אופן לעודד משתמשים לשתף נתונים ביומטריים.
"יצרנו טכנולוגיה שכברירת מחדל שומרת על הפרטיות", אמר קירן בראיון. "אנחנו לא אוספים נתונים כדי לאגור אותם או למכור אותם. למעשה, לא יכולנו למכור אותם גם אם היינו רוצים, כי אנחנו לא יודעים למי שייכים הנתונים".
"רשת זהויות גדולה"
בשנת 2019, אלטמן הגה את הרעיון ליצור טכנולוגיה שתוכל בסופו של דבר לספק הכנסה בסיסית אוניברסלית לכל אדם שפרנסתו תשובש על ידי הבינה המלאכותית. "התחלתי לדמיין כמה עוצמתי זה יהיה ליצור את הרשת הפיננסית ורשת הזהויות הגדולה ביותר שאפשר", אמר אלטמן בפודקאסט. הוא סירב להגיב לכתבה זו. בשנה שלאחר מכן גייס אלטמן את אלכס בלניה בן ה־26, חוקר לשעבר במכון הטכנולוגי של קליפורניה.
המייסדים הקימו חברה אמריקאית, Tools for Humanity, לפיתוח הטכנולוגיה, עם בלניה כמנכ"ל. בלניה ביסס חלק גדול מהצוות בארלנגן, גרמניה, שם למד בעבר פיזיקה תיאורטית. קרן ללא מטרות רווח באיי קיימן מפקחת על הנתונים, האסימונים והקניין הרוחני.
הפרויקט עורר מחלוקת זמן קצר לאחר פרסומו. שלא כמו סטארט־אפים רבים בעמק הסיליקון שמתרחבים בדרך כלל ברחבי ארה"ב תחילה, וורלדקוין הפך גלובלי כמעט מההתחלה, וצבר משתמשים באזורים פחות מפותחים כמו אינדונזיה, קניה וניגריה, כמו גם ברחבי אירופה. הוא לא השיק מטבעות WLD בארה"ב עקב אי־ודאויות רגולטוריות.
המבקרים האשימו אותו בהתמקדות באזורים שבהם לאנשים יש רמות נמוכות יותר של מיומנויות טכנולוגיה. וורלדקוין אומרים שהם רוצים לבדוק כיצד יפעלו ה־Orbs באקלים ובמיקומים שונים, מערים צפופות ועד אזורי פיתוח דלילים. בקניה, הפרויקט של אלטמן זכה לחצי מיליון הרשמות תוך שלושה חודשים מהשקתו, אך נקלע במהירות לצרות.
המשטרה פתחה בחקירה פלילית של איסוף נתונים ביומטריים, חקירת מנהלים וסוכנים מקומיים, החרמה של Orbs בפשיטה על מחסנים וזימון נציגים זרים באמצעות האינטרפול. הפרלמנט של קניה ערך חקירה ציבורית, כשבלניה טס להעיד. הוא ואלטמן נפגשו גם עם נשיא קניה, וויליאם רוטו, בשנה שעברה בקליפורניה.
הדוח הפרלמנטרי טען כי הממונה על הנתונים של קניה הורה שוב ושוב לוורלדקוין להפסיק לאסוף נתונים אישיים עקב חששות לגבי הסכמת המשתמש. עוד צוין כי צו הפסקה שניתן במאי 2023 לא נמסר למפעילי Orbs. לאחר קבלת הצו, Tools for Humanity הגיבו לחששותיו של הנציב בכתב, תוך פירוט הכשרה משופרת של מפעילים, אך המשיך לסרוק את הקנייתים.
המחוקק גיטונגה מוקונג'י, שיזם את החקירה, השווה את השימוש של וורלדקוין ב"פיתויים קטנים" לנוהג של OpenAI להעסיק עובדים קנייתים בשכר נמוך כדי להכשיר צ'אטבוטים ולסנן תוכן מזיק. "החברות האלה משלמות לאנשינו מעט מאוד, והטכנולוגיה שהן יוצרות הופכת אותם לעשירים", אמר מוקונג'י בראיון.
הפרקליטות הקנייתית סגרה את התיק הפלילי ביוני, וייעצה לוורלדקוין להירשם כראוי ברשויות בעתיד. Tools for Humanity הודיעו שימשיכו לעבוד עם ממשלת קניה ומקווים לחדש את הפעילות שם בקרוב. אתגרים נוספים באו לאחר מכן.
הונג קונג אסרה רשמית על הפעילות של וורלדקוין לאחר שמצאה שהחברה שומרת על סריקות קשתית עד עשור. הרשויות בארגנטינה פתחו בחקירה עקב מידע לא מספק ומה שלטענתם הם תנאי משתמש פוגעניים. ספרד האשימה את וורלדקוין בסריקת ילדים בקנה מידה גדול, בעוד פורטוגל אמרה שוורלדקוין הדריכה מפעילים לעודד אנשים להסכים לשימוש בנתונים שלהם.
הרשויות בבוואריה, שבה לקרן יש חברה בת לעיבוד נתונים, מובילות חקירה של האיחוד האירופי בנוגע לוורלדקוין ומצפות לקבל החלטה כבר בחודש הבא.
מייקל וויל, ראש רגולטור הנתונים של המדינה הגרמנית, אמר שהצוות שלו התמקד בהבטחת אבטחת הקודים והתמונות של הקשתית, בהתחשב בכך שלא ניתן לשנות נתונים ביומטריים וכל פריצה עלולה להוביל להונאת זהות. "ברגע שלמישהו יש את תמונת הקשתית הספציפית שלך, לעולם לא תוכל להיות אנונימי", אמר וויל. בתגובה לפעולות הרגולטוריות, וורלדקוין השיקה מאמץ גלובלי והציגה אמצעים חדשים.
ראש היחסים הבינלאומיים של הארגון אמר לפורבס ארגנטינה כי הוא "הזרים מאות מיליוני דולרים לכלכלה". אלטמן, בלניה והצוות נפגשו אז עם נשיא ארגנטינה חאבייר מיילי במהלך ביקורו בעמק הסיליקון. וורלדקוין מתכננת להפוך את ארגנטינה למרכז אזורי על ידי שכירת צוות מקומי ופתיחת מיקומים חדשים.
סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI ומייסד Worldcoin / צילום: Reuters, CARLOS BARRIA
מפעילי וורלדקוין מאמתים כעת תעודות זהות כדי למנוע מקטינים להשתתף, והפרויקט מאפשר למשתמשים למחוק לצמיתות את קודי הקשתית שלהם, בהתאם לחוקי הגנת נתונים של האיחוד האירופי. מערכת חדשה מחלקת את קודי הקשתית למקטעים המאוחסנים בנפרד במאגרי נתונים מוצפנים. רק מישהו עם גישה לכל השרתים ומפתחות השילוב יכול להרכיב מחדש את הקודים, לדברי קירן, ראש תחום הפרטיות. לדבריו, המטרה להגיע לנקודה שבה "לא נוכל להגיע לנתונים האלה גם אם מאוד נרצה".
240 מיליון דולר גויסו
אלטמן כמעט לא מעורב בפעילות היומיומית בוורלדקוין, אומרים בכירים. אבל גורמים שמכירים את העניין אומרים שהוא מחזיק במניות ב־Tools for Humanity, מה שאומר שהוא גם יכול לקבל מטבעות WLD. וורלדקוין צברה תומכים כבדים אחרים, וגייסה 240 מיליון דולר ממשקיעים כולל קרנות ההון סיכון אנדריסן הורוביץ ו־Khosla Ventures, לפי PitchBook.
בלניה אמר שהמשימה של וורלדקוין דחופה עוד יותר בהתחשב בעובדה שה-AI כבר משנה את האינטרנט, עם בוטים וחשבונות מזויפים המתרבים במדיה החברתית. בלניה אומר שהבעיות יחריפו אם יופיעו מודלים של AI עם קוגניציה ברמה האנושית.
לאשה אנטדזה, מייסדת שותפה של Rarilabs, סטארט-אפ אמריקאי שמאמת באופן אנונימי זהויות מקוונות על ידי סריקת דרכונים, אמרה ש"הסיכון הגדול ביותר של AI הוא שהוא הופך את האינטרנט למקום לא אמין". Rarilabs, שמאמתת זהויות מקוונות על ידי סריקת דרכונים, שילבה את וורלדקוין במערכת שלה.
אתגר אחד שניצב בפני וורלדקוין: חלק ניכר מהצלחתה תלוי במטבע הקריפטוגרפי שלה. וורלדקוין משחררת אט אט את הטוקנים (האסימונים) שהוקצו לתגמולים של משתמשים, כמו ה-25% שהוקצו למשקיעים ולחברי צוות.
עד כה, הקרן עדיין שולטת ב-97% מ-WLD, כלומר המחיר נקבע על פי הכמות הקטנה של האסימונים הנסחרים באופן פעיל. אם מחירי WLD ירדו, פחות אנשים ירצו להצטרף מכיוון שהתגמולים שהם מקבלים יהיו שווים פחות בדולרים. WLD נסחרים באופן פעיל. אבל בקבוצות צ'אט שבהן מתאספים מחזיקי האסימונים, ההתמקדות העיקרית היא בשימוש באסימון כדי להמר על פרויקטים אחרים של אלטמן: המחיר שלו גדל כמעט פי ארבע מיד לאחר שחרורו של כלי הווידאו Sora של OpenAI בפברואר, למשל.
אלווארו, טייס מזל"ט בנמל קאדיז בספרד, נסרק בשנה שעברה וקיבל מאז 120 אסימוני WLD. הצעיר בן ה־34, שסירב למסור את שם משפחתו, אמר שהוא לא מודאג מהשימוש של וורלדקוין בנתונים ביומטריים, מכיוון שהוא כבר שיתף מידע דומה לחברות אחרות. "אני מאמין בסם," הוא אמר, "אז אני אחזיק בהם לטווח הארוך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
