האם מעצר צבאי חייב להתבצע בפנים גלויות של שוטרי מצ"ח?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: אלמוג כהן
מפלגה: עוצמה יהודית
תוכנית: "גומרים הולכים", רדיו תל אביב
תאריך: 16.8.24
ציטוט: "לא חוקי לבצע מעצר ברעלת פנים"
ציון: לא נכון

חלק מהמחלוקות והוויכוחים בעניין פרשת שדה תימן מתייחסים, בין היתר, לאופן בו בוצע מעצרם של חמשת הלוחמים החשודים בעבירות התעללות חמודות בעציר ביטחוני (מחבל נוח'בה). מבין הטענות בנושא העלה חבר הכנסת אלמוג כהן (עוצמה יהודית) טענה לפיה "לא חוקי לבצע מעצר ברעלת פנים" ("גומרים הולכים", רדיו תל אביב). קודם לכן בראיון הוא פירט: "אין לי בעיה עם עצם החקירה, זה לא מה שאמרתי מעולם, יש לי בעיה עם עצם הדרך שבה בוצע המעצר לטובת החקירה. האם את מאפשרת לאוכפי החוק לבצע את אכיפת החוק עם מסכות פנים".

זו לא הפעם הראשונה שח"כ כהן מעלה את הטענות הללו - כך למשל הוא טען גם בראיונות לרדיו 103FM, ערוץ 14, חדשות המחדש, באינסטגרם האישי שלו וברשת איקס. סרטונים אשר הופצו ברשת אכן מתעדים בלשי מצ"ח שפניהם אינן גלויות (חלק מהמצולמים עטו מסכות רפואיות) נכנסים לבסיס שדה תימן במהלך עיכוב החשודים.

בתאריך 11 באוגוסט (2024) הגיעה הפצ"רית, יפעת תומר־ירושלמי, לדיון חסוי בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת במטרה להשיב על שאלות. הדיון אומנם היה חסוי, אך מבין דבריה אשר פורסמו בגופי התקשורת מסרה הפ"צרית: "המפקד והסגן היו בפנים גלויות. שאר החוקרים עטו מסכות בגלל חשש מאיומים עליהם".

לפי הדיווחים, במהלך הדיון הוסיפה הפצ"רית: "ההחלטה להגיע לשדה תימן עם מסכות לא הייתה לא־סבירה. היו מאות פוסטים ברשת שביקשו לחשוף את החוקרים והתובעים". מתוקף כך למעשה משתמע כי כוונתה היא לשמירה על ביטחונם האישי. לעומתה, פורסם כי ראש אכ"א סבר כי אופן המעצר (בהתייחס לכך ששוטרי מצ"ח היו רעולי־פנים) היה שגוי.

באותו דיון אמרה האלופה: "אני שומעת התבטאויות כאילו אנחנו צריכים לרצות את האג, ברור שזה לא העניין. אנו בוחנים את אופן ההליך כפי שהוא מתנהל אצל ידידות שלנו במקרים כאלה". כאשר מתייחסים לדברים אלה, לא ברור אופן ההשוואה - מול אילו מדינות ומה הכוונה ב"מקרים כאלה", הרי קיים קושי משמעותי להשוות את המצב במדינת ישראל אל מול מדינות אחרות. חשוב מכך: האם המעצר התנהל על־פי נהלי מצ"ח או בהתאם ל"נהלים בינלאומיים" כלשהם.

במסמך המפרט את סמכויות מצ"ח שאינן מסווגות אין התייחסות ספציפית למעצר בפנים רעולות ולאופן ההזדהות, אלה אינן גלויות כפי שהן במשטרה למשל. לצורך הדיון (אם כי אין בכך השוואה אמיתית), פקודות המעצר בעת עיכוב אינן מתייחסות באופן ספציפי לחזות פנים, מה שעלול לדרוש פרשנות משפטית, אך באופן פשטני אינן דורשות זאת כלל. לפי סעיף 3ג1 (חובת הזדהות): "שוטר המעכב אדם, יזהה עצמו תחילה בפני האדם כשוטר ובציון שמו". סעיף 5א של המשטרה מעלה סייגים בנושא, גם הוא בלא התייחסות ספציפית.

לצורך הבהרת נקודה זו (אופן ההזדהות) שוחחנו עם דובר צה"ל ועלה כי העיכוב בוצע על־פי הנהלים. עוד הוסיפו: "בהתאם לחוק על השוטרים יש חובה להזדהות כשוטרים צבאיים בעת המעצר. היבטים אחרים נתונים לשיקול־דעת המפקדים בהתאם לשיקולים מבצעיים". מהאמור עדיין לא ברור מהו אופן ההזדהות בו צריכים לנהוג השוטרים, אך משתמע כי לא היה פסול באופן המעצר (ומכך גם באופן ההזדהות) כפוף לשיקול־דעת המפקדים.

סא"ל במילואים, סגנית הסנגורית הצבאית הראשית לשעבר, עו"ד אפרת נחמני־בר, שופכת אור נוסף על המקרה: "יש להבחין בין מעצר לעיכוב, 'עיכוב לחקירה' גם הוא סמכות שלטונית ומוגבל במספר שעות, ולאחריו מוחלט האם להמשיך למעצר או לא. בשני המקרים ישנה חובת הזדהות, אך אין חובה להזדהות באמצעות מראה פנים, אלא ניתן לעשות זאת באופן מילולי באמצעות מתן פרטים מזהים. על־פי הוראות משטרת ישראל, שוטר במדים יציין את שמו. שוטר שאינו במדים יציג גם תעודת מינוי. בנוסף, חובת ההזדהות חלה על מבצע העיכוב או המעצר, ולא על המלווים, כך שייתכן שמבצעי העיכוב במקרה זה היו הקצינים שלא עטו מסכות. גם אם השוטרים סייעו לביצוע העיכוב, לא חלה עליהם חובת ההזדהות של מבצע המעצר, בוודאי במקום שבו הם לבושים מדים שמזהים אותם כמצ"ח".

כדי לחדד את העניין פנינו גם לעו"ד רן כהן רוכברגר, אל"ם במיל', לשעבר הסנגור הצבאי הראשי, שהסביר לנו: "למרות שניתן לעלות שאלות ביחס להצדקה או לתבונה שבהגעת שוטרים רעולי־פנים לביצוע העיכוב של החיילים, אין בכך פעולה לא חוקית מצד השוטרים או כזו שפוגעת בתוקף המעצר. הטענה הועלתה גם בפני בית הדין הצבאי, שלא מצא בה טיעון המבסס אי־חוקיות של המעצר".

ממעבר על הפרוטוקולים שנידונו בבית המשפט, נראה גם כי הסנגורים לא העלו טיעון שהמעצר לא חוקי בשל כיסוי הפנים, ואם היה כך, הרי שהדבר היה נידון.

מטעמו של ח"כ אלמוג כהן נמסר בתגובה: "סיבת הגעתי לבסיס שדה תימן הייתה כי בוצע מעצר אלים, לא חוקי, ואגרסיבי לאנשים שאנחנו שלחנו למשימה. אני עודני עומד וטוען שמעצר אזרח/חייל ברעלת פנים אינו חוקי. לא אעמוד מנגד בזמן שהחוק נרמס תחת רצון להקריב קורבנות לבית הדין הבינלאומי בהאג.

"באשר לתגובת דובר צה"ל, שמחתי לקרוא כי גם הם מבינים שעברו על החוק, ואף אביא אותם להסביר בוועדות הכנסת את הסיבה שאישרו ביודעין מעצר לא חוקי עם רעלות פנים בסגנון פאבלו אסקובר. חששי העיקרי הוא כי במוצ"ש הקרוב יחלו תופעות מעין אלה (מעצר של אזרחים על־ידי אוכפי חוק רעולי־פנים) בקפלן לדוגמה. אני בטוח כי עיתונכם לא יאפשר זאת".

לסיכום: נהלי המעצר אכן דורשים הזדהות של השוטרים שמבצעים אותו, אך הזיהוי לא חייב להיעשות באמצעות גילוי הפנים. כמו כן, ככל הנראה השוטרים רעולי־הפנים ליוו את המעצר ולא ביצעו אותו בפועל, כך שבכל מקרה הם לא מחויבים בזיהוי. לכן דבריו של כהן אינם נכונים.