תיקון פגמים או מפעל ג'ובים? התוכנית של אמסלם לשינוי נבחרת הדירקטורים

עולם מינויי הדירקטורים לחברות הממשלתיות עלה החודש לכותרות עם הבחירה בפרופ' אלון פיקרסקי, רופאו המנתח של ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, לתפקיד יוקרתי בדירקטוריון החברה הביטחונית רפאל. מבין כ־140 דירקטורים ויושבי ראש שמונו מתחילת השנה לחברות הממשלתיות, פיקרסקי הוא היחיד שאינו חבר בנבחרת הדירקטורים של רשות החברות - מאגר מוסכם של בכירים שמתוכו אמורים השרים למנות את נציגיהם.

● בית הדין סלל את דרכו של רועי כחלון להתמודדות על ניהול רשות החברות
● עתירה לבג"ץ: לבטל את מינוי דני לוי למפכ"ל המשטרה
● המנכ"ל שהביא את סולאראדג' לצמרת, ואז גם לתחתית, פורש

על הבחירה בפיקרסקי חתום השר לשיתוף פעולה אזורי והממונה על רשות החברות, דוד אמסלם. האחרון אומר שכלל לא עדכן את נתניהו בבחירה במנהל האגף הכירורגי בבית החולים הדסה עין כרם, ושמאחורי המינוי היכרות בת 30 שנים בינו לבין הרופא המומחה. כך או כך, רק למען מינויו הלכו בממשלה את ה"אקסטרה מייל" שכרוך במסלול תואם נבחרת - אפיק מינוי מסובך שכמעט נסתם עליו הגולל בעקבות פסק דין בג"ץ על מינוי עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית.

לפחות אחד משרי הממשלה התמרמר בעקבות המינוי. הוא התלונן בשיחה סגורה שכאשר הוא ביקש למנות דירקטור מחוץ למאגר הנבחרת, השיבו לו שזה בלתי אפשרי משפטית. אלא שכעת, אמסלם מתכוון להסיר את מגבלת המינויים הזו מפני השרים. בעידוד מאחורי הקלעים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיע בשבוע שעבר אמסלם על הקמת ועדה מייעצת ש"תבחן את הליך גיוס ומיון הדירקטורים לחברות הממשלתיות, באופן שיבטא את הגיוון בפסיפס החברתי בישראל", לפי כתב המינוי.

השיטה לא מושלמת

תיאור פחות פורמלי למניעים מאחורי הקמת הוועדה סיפק השר אמסלם באירוע שקיים לתקשורת: "היום מדינת ישראל מתנהלת בסוג של דיקטטורה שיפוטית וכמובן אנרכיה, זה כמעט משטר קומוניסטי. לכן, בפינת האלוהים הקטנה שלי, הקמתי את הוועדה וביקשתי לשים דגש על המשילות", הסביר אמסלם. "אני מבקש מהוועדה להמליץ לי לגבש הצעת חוק, נעביר אותה ואחר כך נחכה לראות מה הריבון בעליו, ה־15 חבר'ה, חושבים על זה". או במלים אחרות, לשיטתו של אמסלם, המהפכה המשפטית בתחום המינויים למאות משרות הדירקטורים בחברות הממשלתיות יוצאת לדרך.

אמסלם לא מדבר ישירות על ביטול מוסד הנבחרת, אלא בעיקר על שינוי דרישות הסף בהן צריך לעמוד דירקטור. "אני מבקש לעשות בחוק שלכל חברה יהיו קריטריונים משלה לדירקטורים. לא דומה חברת בית היין, שעד היום לא ידעתי שהיא חברה ממשלתית, לחברת חשמל. צריך שיהיה גיוון לכלל האוכלוסיות בישראל". עוד הוא מציע לבטל את דרישת הסף של ניהול חברות מעל היקף כספי מסוים. "למה סכום בכלל צריך להיות רלוונטי", תהה אמסלם, "מנהל דל אמצעים צריך להיות יותר יצירתי".

הביקורת על נבחרת הדירקטורים אינה מנת חלקם הבלעדית של הפוליטיקאים. גם ברשות החברות עצמה מזהים בה פגמים, מסוג אחר. למשל, מתוך מאגר של 1,400 מנהלים ומנהלות בכירים יכולים למנות השרים גם את האדם שכישוריו הרלוונטיים לתפקיד הם במקום 1,400.

עוד קיימת ביקורת על האחידות בהרכב הנבחרת, אף שבשנים אחרונות היא נפתחה גם לבעלי מקצועות נוספים מלבד רואי החשבון והמשפטנים שאפיינו אותה. כמו כן, השיטה הקיימת, בה שני שרים חתומים על מינוי כל דירקטור - השר שהחברה נמצאת תחת סמכותו והשר האחראי על רשות החברות - מובילה לא פעם לרקימת דילים פוליטיים או לסיכול מינויים מטעמים זרים.

הפשרה של קוינט

הוועדה בראשות פרופ' אסף מידני תציע המלצות לשינויים בשיטת המינויים, כאשר על השולחן מונחים רעיונות מגוונים. אחד מהם הוא מתווה שגיבש בעבר ממלא מקום מנהל רשות החברות, יעקב (ינקי) קוינט, המנסה לאזן בין החשיבות במינויים מקצועיים לדירקטוריונים של חברות המעסיקות עשרות אלפי עובדים ומייצאות במיליארדי דולרים, לבין דרישת המשילות של הדרג הפוליטי.

קוינט הציע להקים מאגרי מועמדים חיצוניים לנבחרת. מרבית החברות הממשלתיות כפופות לשלושה שרים, ובעיקר שרי הביטחון, התחבורה והאנרגיה שחולשים יחדיו על מאות מינויים. הכוונה היא שכל אחד מהמשרדים האלה יקים לעצמו מאגר דירקטורים נפרד, ממנו יוכלו השרים הרלוונטיים למנות. זאת, במטרה לאפשר להם גמישות מוגברת וחופש פעולה יחסי לעומת מנגנון הנבחרת.

בצד שמירה על אמות המידה המקצועיות, מתווה קוינט מציע לתת לרשות החברות סמכות למנות בעצמה 3־4 דירקטורים לכל חברה. דירקטורים אלה ישמשו מעין דירקטורים חיצוניים, וימונו לפי דירוג הכישורים והניסיון שלהם, מתוך הנבחרת. הרציונל הוא שדי במינוי שלושת המועמדים המתאימים ביותר מתוך הנבחרת לדירקטוריון, והצבתם בוועדות ביקורת, כספים ואיתור של החברה, כדי לתת לדירקטוריון נופך מקצועי.

עוד לפי התוכנית, יבוטל התיאום בין השרים למינוי דירקטורים. כל אחד משני השרים יוכל למנות את נציגיו ללא חתימת השר השני. תהליך אחר מוצע למינוי יושבי ראש: שם מדובר על הקמת ועדות איתור שיגישו את המועמדים הסופיים לבחירת השרים, בדומה לתפקידים ציבוריים שונים. ההבדל הוא שהתהליך לא ינוהל על ידי נציבות שירות המדינה אלא על ידי הרשות.

מחסור בדירקטורים

בשנים האחרונות סבלו החברות הממשלתיות מאיוש חסר ביותר של דירקטורים. מאות כיסאות בחדרי הדירקטוריונים נותרו ריקים מסיבות שונות, בין השאר עיכובים של שנים בעדכון שורות הנבחרת, ולאחר שהעדכון נערך על ידי הממשלה הקודמת, המתינו שרים שאמסלם יממש את הצהרותיו לביטול הנבחרת ולהגמיש את תהליך הבחירה. סיבה אחרת היא המאבקים בין אמסלם למנהלת הרשות הקודמת, מיכל רוזנבוים. כשהבינו בקואליציה שהתוכניות של אמסלם מתעכבות בצל המלחמה, וכן שרונזבוים הוחלפה (זמנית) בקוינט, החל קצב המינויים לעלות.

מתחילת השנה הנוכחית אושרו בוועדה לבדיקת מינויים כ־140 דירקטורים - קצב של כמעט פי 4 לעומת השנה הקודמת. הבעיה החמורה של חברות ממשלתיות נטולות יו"ר, כמו חברת החשמל במשך שנתיים, או ללא פורום לקבלת החלטות נפתרה ברובה. ככל הידוע, החברות בהן עדיין אין מספיק דירקטורים כדי להתכנס להצביע הן חברת הביטוח הממשלתית ענבל, חברת אשרא וחלק מקרנות ההשתלמות המיועדות לעבור לידי ההסתדרות.

כהונתו הזמנית של קוינט ברשות צפויה להסתיים בחודשים הבאים, עם המינוי הצפוי של מנהל קבוע חדש. בשבוע שעבר בית הדין לעבודה פסק לטובת רועי כחלון וסלל את דרכו למועמדות לניהול רשות החברות הממשלתיות.