עם אקזיט של 1.7 מיליארד דולר: אלה העצות של צוות V-Wave ליזמים צעירים

אחרי המכירה לג'ונסון אנד ג'ונסון בסכום של עד 1.7 מיליארד דולר, חמישה מאנשי הצוות שהוביל את החברה לאקזיט מספרים על הסטארט־אפ שנסגר, על העבודה עם ענקית הפארמה ועל המיזם הבא: חלוק רחצה רפואי • וגם: מה עושים העובדים בכל פעם שמושתל התקן של V-Wave בעולם?

רוזנפלד, מזרחי, קרן, ניצן, מאור. V-Wave / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: באדיבות החברה, סיליה קאלו, תמונה פרטית, יונתן בלום, שאטרסטוק
רוזנפלד, מזרחי, קרן, ניצן, מאור. V-Wave / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: באדיבות החברה, סיליה קאלו, תמונה פרטית, יונתן בלום, שאטרסטוק

"אני אומר על כל פעילות בחברה, תכניסו לזה קצת רומנטיקה", אומר לנו נשיא V-Wave, ארז רוזנפלד, ונותן דוגמה: בכל פעם שמסתיים במקום כלשהו על פני הגלובוס הליך רפואי עם ההתקן ללב שפיתחה החברה, אחד העובדים נבחר לצלצל בפעמון, כדי להמשיך את תחושת השליחות והחזון של V-Wave, שנמכרה רק לפני כשבוע לענקית הפארמה הבריטית ג'ונסון אנד ג'ונסון.

תוצאות הניסוי הקליני שהקפיצו את המניה של חברת התרופות הישראלית 
קרובים לגיל 44 או 60? כדאי לכם להכיר את המחקר הזה על זיקנה 

רומנטיקה? זה ביטוי שעוד לא שמעתי ממנהלי חברות.
"זה אומר לא לעשות דברים בלחץ או בסטרס גם כשאובייקטיבית הם קיימים. להכיר בכך שיש בכל מערכת יחסים גם מתח, ובכל זאת להיות חיובי תמיד, להכיל את מי שמולך, למנף יכולות ולהסתכל קדימה. כן, כמו בזוגיות. המנטרות שלנו בחברה הן חיוך - כי זה המכנה המשותף הטבעי לכל בני האדם בעולם, ותקשורת עם אימפקט. אנחנו רוצים שכל עובד יחשוב בכל רגע של תקשורת איך הוא משפיע על האדם שמולו".

כדי לוודא שעובדי החברה מסונכרנים עם החזון שלו, רוזנפלד שותף לראיונות של כל אחד מהם. "כל עובד הוא כמו חוט ברקמה, שצריך להיכנס בדיוק במקום הנכון כדי לככב ביצירה הסופית", הוא מתפייט. "אף שאנחנו מוגדרים חברת סטארט־אפ, התווינו מודלים וחשיבה תאגידית כבר בשלבים מוקדמים יחסית, ואני מניח שהיכולת להיות סקיילאבילים מייצרת ערך משמעותי לחברה וגם הופכת אותה אטרקטיבית לרכישה".

הרעיון שנולד בלימוזינה והכישלון הראשון

הגישה הרומנטית של רוזנפלד היא רק חתיכה אחת בפאזל שיצר לבסוף עסקת מכירה יוצאת דופן בשוק הביומד. למעשה, לסיפור של V-Wave יש כמה נקודות התחלה אפשריות. אחת מהן היא בלימוזינה, בדרך לבוסטון. הנוסע: פרופ' גדי קרן, מבית החולים איכילוב, שהיה מעורב אז בסטארט־אפ אחר עם יזם הביומד אשר שמולביץ'.

"בנסיעה הזאת, במקום זר ועם הרבה זמן לחשוב, התחברו לי יחד הניסיון שצברתי בתחום הצנתורים ובתחום האי־ספיקת לב", מספר קרן. "חשבתי, אפשר להשתיל מסתם בין העלייה הימנית לעלייה השמאלית בלב ולאפשר זרימה של הדם מצד שמאל לצד ימין. כך נווסת את לחץ הדם בלב כדי למנוע אי־ספיקה של הלב".

החברה שנולדה מתוך הרגע הזה לא הייתה V-Wave, אלא אטריה, שהושקעו בה 6 מיליון דולר, בהובלת פיטנגו. תחילה היה נראה שהמוצר עובד, אך בהדרגה ההתקנים נסתמו על ידי רקמה שצמחה סביבם. אטריה נסגרה, אבל הפטנט הראשון שלה היה הבסיס להקמת V-Wave, בהשקעה של שמולביץ' ושל משה מזרחי, שהיום מוכר יותר כמייסד וכמנכ"ל חברת האסתטיקה הנאסד"קית אינמוד .

"אני אופטימיסט מודאג", מסביר קרן מדוע לא ויתר על הרעיון שלו אחרי הסגירה של אטריה. "האופטימיזם בלתי ניתן לעצירה, אבל הדאגה מתבטאת בכך שאני כל הזמן בודק וחוקר ומוודא". 

V-Wave נולדה ביום שחבר אל אשר שמואלביץ המהנדס יעקב (קוקי) ניצן, שביחד עם שאר המייסדים חקרו מחדש את הנושא והקימו את החברה על בסיס פתרון חדש. גם קרן עצמו מודה: "קוקי עשה את ההבדל עבור החברה".

ניצן, שהגיע מחברת המסתמים אדוורדס, הבין שכדי להתגבר על חסימת המסתם על ידי הרקמה שצומחת סביבו, יש ליצור התקן בצורה של שעון חול שיעוגן בתוך החור שבין החדרים באופן טבעי, ללא צורך לחברו לרקמה - פתרון שהמשקיעים הגדירו "גאוני".

"שמולביץ' ביקש ממני להסתכל על הרעיון, והבנתי מיד מדוע הסיבוב הראשון נכשל", מספר ניצן. "המבנה הפשוט גם מקל את פרוצדורת ההחדרה של המסתם וגם מאפשר מעבר של כמות גדולה יחסית של דם בלי להגדיל את החור".

ההשקעה הראשונה של שמולביץ' ומזרחי הביאה את החברה עד לשלב של ניסויים מוצלחים בבעלי חיים. אחר כך כבר נכנסו לחברה משקיעים פרטיים נוספים, כמו אילן גרינבוים מיורוקום, בנעד גולדווסר ממדינול וטובי סיוון מ־STI, וכן קרן הון הסיכון הראשונה שהימרה על החברה, BRM.

"ראו אותנו 100 איש מטעם ג'ונסון אנד ג'ונסון"

"השקענו 3 מיליון דולר בסבב הראשון, אחרי שהם היו אצל כל הקרנות הישראליות ולא סגרו", נזכר אלון מאור, שותף בקרן והאחראי בה על תחום מדעי החיים. בסבב הבא נכנסה קרן פונטיפקס, ואחרי המשקיעים האסטרטגיים נכנסו גם ג'ונסון אנד ג'ונסון ואדוורדס.

"ג'ונסון אנד ג'ונסון היה שותף מדהים מההתחלה", אומר מאור. "שותף מכבד, קשוב ומועיל. הוא אמנם תאגיד ענק ומסובך, וכדי לבצע את העסקה ראו אותנו בערך 100 איש מטעמם, לא כדימוי אלא ממש מאה איש, ובכל זאת חשוב לי לספר לחברות סטארט־אפ אחרות שזה שותף שכדאי לעבוד איתו. כיוון שהם היו מאוד רציניים, לא בדקנו אפשרויות אחרות".

אדוורדס, שהשתתפה בסבבי הגיוס המוקדמים בחברה, השקיעה מאוחר יותר במתחרה קורביה, עם אופציה לרכישה, ולכן ויתרה על זכויותיהם ב־V-Wave למעט מניות.

ג'ונסון אנד ג'ונסון ידועה בכך שהיא בדרך כלל שומרת על עצמאות החברות שהיא רוכשת, אז אם המוצר אכן יאושר ויצליח, סביר להניח שהחברה תישאר בארץ, כמו ביוסנס ואומריקס הישראליות שענקית הפארמה רכשה בעבר.

V-Wave | תעודת זהות 

פיתוח: שתל לטיפול באי־ספיקת לב

היסטוריה: הוקמה ב־2009 על ידי פרופ' גדי קרן, יעקב ניצן וד"ר אשר שמולביץ'. ב־2014 ביצעה השתלה ראשונה בבני אדם. החברה מעסיקה קצת פחות מ־100 עובדים. ד"ר ניל אייגלר מכהן כמנכ"ל וארז רוזנפלד כנשיא. יו"ר החברה: ד"ר פרנק ליטבק

משקיעים: אשר שמולביץ', משה מזרחי, טובי סיוון ואילן גרינבויים; הקרנות הישראליות BRM, פונטיפקס, TriVentures, ו־Israel Second Fund; ג'ונסון אנד ג'ונסון ואדוורדס, ועוד שורה של קרנות אמריקאיות

השלב שבו חייבים עזרה מהאמריקאים

הניסוי שבעקבותיו נרכשה החברה דווקא לא השיג את יעדיו הרשמיים, אבל V-Wave סבורה שהבעיה הייתה בבחירות המטופלים (בתת־קבוצה שהוגדרה מראש התוצאות היו מצוינות). העמדה שלה אף קיבלה חיזוק מפתיע מהמתחרה קורביה, שהוציאה הודעה שלפיה הניסוי של V-Wave תומך בגישה משותפת לשתי החברות. נראה שגם בג'ונסון אנד ג'ונסון חושבים כך, וההצהרה של התאגיד לפיו המוצר עשוי להיות הראשון מסוגו משוק רומזת כי ג'ונסון מעריכה שתוכל לרתום גם את ה־FDA לנקודת מבט זו.

"הניסוי היה מורכב, ובאמצע אף התמודדנו עם מגפת הקורונה", מספר רוזנפלד. "לא היינו מצליחים לבצע אותו ביעילות בלי לגייס קבוצה של רופאים בינלאומיים מובילי דעה, שחלקם אף סיימו בהצלחה ניסוי קודם בתחום של אי־ספיקת לב.

"בשיא הניסוי גייסנו חולים ב־120 בתי חולים הפזורים ב־12 מדינות, ביניהן כמובן ארה"ב וישראל. גם זו המלצה שלי לחברות - לא לערוך ניסוי קריטי כזה בלי הצוות המוביל בתחום".

רוזנפלד מציין גורם נוסף להצלחת החברה: שיתוף הפעולה הניהולי היעיל עם המנכ"ל הממוקם בארה"ב, ד"ר ניל אייגלר, שרתם את הידע והקשרים הייחודיים שלו בתחום הקרדיולוגיה.

"בשלב כלשהו אתה מבין שאתה חייב את האח הגדול, כלומר האמריקאים - הקרנות, המנהלים, התאגידים", מוסיף קרן. "יש דברים שרק הם יודעים לעשות. כמו לגייס 100 מיליון דולר, או לעשות ניסוי קליני ברמה הכי גבוהה. ועם זאת, הצלחנו להשאיר לחברה רגל משמעותית בישראל".

"בנקאים אמרו לנו שזו עסקת הטרום־שיווק הכי גדולה שנחתמה אי פעם בתחום המדיקל, לא רק בישראל, אלא בכלל", אומר מאור. "ההסבר להימור של ג'ונסון הוא הפוטנציאל הגדול של השוק: 2 מיליארד דולר בגרסה הכי מצומצמת שלו, ואנחנו מקדימים את התחרות.

"12 שנה נחשבות מסלול ארוך בין הקמת חברה לאקזיט, אף שבביומד הישראלי זה אולי פרק זמן שנחשב קצר. אבל מעניין שהיום גם בסטארט־אפים בתעשיית ההייטק, הזמן הממוצע לאקזיט איכותי הוא 9־10 שנים. זה כבר לא הבדל כל כך גדול".

מזרחי מוסיף: "ידעתי שזה יהיה מסלול ארוך, אמרתי 15 שנה עד ה־FDA, וכנראה צדקתי בול. הם צדקו שהלכו עם BRM כמשקיע ראשון. זו קרן אוורגרין שלא צריכה לסיים 7 שנים ואז לגייס קרן חדשה. חשבתי שאפשר גם להנפיק את החברה ולהשאיר את המוצר בארץ. אני מודאג מכל הטכנולוגיות שעוזבות את ישראל. אבל הרכישה הזו הייתה הזדמנות טובה לכל המשקיעים".

המוצרים החדשים שבדרך

ניצן וקבוצת המשקיעים היו כל כך מרוצים מהעבודה המשותפת, שהחליטו להקים יחד חברה חדשה, Aquapass, שבה ניצן הוא המנכ"ל ומאור, מזרחי וסיוון הם חברי דירקטוריון.

"החלטנו להגיע אל חולי אי־ספיקת לב גם באופן לא פולשני", מספר ניצן. "יש לנו מערכת, מעין חלוק רחצה, שמורידה את הבצקות בגוף ומפחיתה את הלחץ על הלב באמצעות חימום העור. אנחנו גורמים לו להגיר נוזלים, אבל המערכת מנדפת אותם באמצעות טכנולוגיה מתוחכמת, וזו תחושה מאוד נעימה. אנחנו באמת מורידים את הלחצים בלב, וכל זה בבית המטופל". המוצר התגלה כרלוונטי לא רק לאי-ספיקת לב אלא גם לחולי כליות ואולי סוכרת.

"החברה טיפלה כבר בכמה מאות חולים", אומר מאור, "וה־FDA הגדיר אותה כמוצר פורץ דרך לצורך הניסויים הקליניים". בתחילת השנה סיים המוצר ניסוי קטן בישראל.

פרופ' קרן, המכהן כיום כראש תחום הקרדיולוגיה באסותא, מקים בימים אלה חברה לטיפול תרופתי בדלקות הקשורות לכלי הדם והלב, ובמקביל הגיש פטנט ומפתח מכשיר רפואי נוסף לטיפול בלב. "מי אמר שיזמות זה רק לצעירים", הוא אומר. "בביומד זה אולי אפילו ההיפך".