להחזיר את לבנון לתקופת האבן? לנסראללה כבר אין מה להפסיד

באוגוסט 2023, בעולם שהיה נראה מעט אחרת, ביקר שר הביטחון יואב גלנט בגבול הצפון. "אני מזהיר את נסראללה - לא לעשות טעות. אם חלילה תתפתח פה הסלמה או עימות, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן". בפרספקטיבה של שנה קשה להגיד בינתיים שישראל מימשה את האיומים. ובכל זאת, מבט על לבנון בשבועות האחרונים מלמד שתקופת האבן היא לא איום מופרך.

● האנטיביוטיקה כבר לא מנצחת את החיידקים. אלה הפיתוחים שיצילו אותנו
● יותר נשים עובדות היום מאי פעם. אבל יש להן משרה כפולה

ולא, אנחנו לא מדברים על המלחמה המתמשכת מול חיזבאללה, שבתחילת השבוע עלתה שלב, כשצה"ל תקף ב"מכת מנע" טילים ורקטות שהיו מכוונים אל עבר יעדים אסטרטגיים. אנחנו מדברים בעיקר על מה שקרה לפני כשבועיים, 17 באוגוסט, כשחברת החשמל הלבנונית הודיעה על הפסקת אספקת החשמל בכל רחבי המדינה.

"אחרי מיצוי כל האפשרויות האחרות שננקטו כדי להאריך את משך הפקת האנרגיה למקסימום האפשרי, יצאה תחנת הכוח האחרונה של החברה משימוש עקב מחסור בנפט, ואיתה הופסקה לחלוטין אספקת החשמל לכל לבנון", נכתב בהודעה. החברה אף ציינה שהדבר ישפיע על מתקנים חיוניים כמו שדה התעופה, הנמל, משאבות המים, מערכות הביוב ובתי הכלא.

לכאורה מדובר באירוע שעשוי להועיל לישראל. אם באמת יוחלט להחזיר את לבנון לתקופות אחרות, כמו שאמר גלנט, לא בטוח שתהיה הרבה עבודה. אבל אחרי שמקלפים את ההשלכות הראשוניות והפשוטות, נותרים עם לא מעט סימני שאלה. כמה האירוע פוגע באמת בחיזבאללה (ואולי הוא דווקא מחזק את מעמדו), האם המצב הרעוע בלבנון מונע מישראל מנוף לחץ אפשרי בעתיד (כי הרי גם ככה אין חשמל), ואולי הסיטואציה בכלל אמורה לאותת לישראל להפסיק את הלחימה ולתת לבירות לשקוע בבוץ של עצמה?

"מדינות הנפט הערביות לא התנדבו לעזור"

"מאז מלחמת האזרחים, שהחלה ב־1975 והסתיימה ב־1990, מצב תשתית החשמל בלבנון היה בכי רע והיא נשענה בעיקר על ארבע תחנות כוח", אומר ד"ר ז'ק נריה, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מומחה ללבנון ולשעבר יועצו המדיני של ראש הממשלה יצחק רבין. "גם לאחר המלחמה המדינה לא השקיעה בתשתיות ובתחנות כוח במשך שנים, בגלל יריבות עדתיות ומחלוקות פנימיות, והסתמכה על התחנות הקיימות ועל פתרונות חוץ". כך למשל, ב־2012 חברת האנרגיה הטורקית Karpowership חתמה על חוזה עם חברת החשמל הלבנונית והציבה שתי תחנות כוח צפות בים שסיפקו 25% מכלל החשמל במדינה.

אלא שהמציאות הכלכלית בלבנון השתנתה דרמטית ב־2019 וטרפה את הקלפים. "המשבר נוצר בעיקר בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה", מסביר ד"ר נריה. "סעודיה ומדינות נוספות רצו להעיף את משטר אסד, ולכן ניסו להיאבק בחיזבאללה ומשכו כספים מהבנקים בלבנון. בעקבות כך לא הייתה נזילות בבנקים ונוצר משבר עצום". וכך ללבנונים לא נותר כסף לדלק, וב־2021 גם חברת האנרגיה הטורקית החליטה לסיים את החוזה במדינה.

 גנרטורים בבירות. הדלק להפעלתם מוברח מעבר לגבול / צילום: Associated Press, Hassan Ammar

"מאז, למעשה, לבנון הפכה להיות מדינת גנרטורים", אומר ד"ר נריה. "כיום אין בית בלבנון שאין לו גנרטור לצורך אספקת חשמל. הדלק לזה מגיע בעיקר ממבריחים שעוברים את הגבול ומעבירים אותו למאפיות מקומיות שמאחוריהן עומדים פוליטיקאים. ממש שלטון המאכערים. אבל במקביל המצב במשק הלך והידרדר. מתוך ארבע תחנות הכוח העיקריות - שתיים יצאו מכלל שימוש לגמרי. אלה שנשארו - בדיר עמר שבצפון לבנון ובזהראני שבדרום - עבדו על טיפות דלק אחרונות.

"בשנים האחרונות הלבנונים פנו לעיראקים. הדלק העיראקי אמנם בעל תכולת גופרית גבוהה ולא מתאים לתחנות הכוח הלבנוניות, אבל הם לקחו אותו, מכרו לצד שלישי וקיבלו ממנו דלקים שמתאימים ללבנון. בסופו של דבר גם את זה הלבנונים לא הצליחו לשלם. צריך להבין שב־2019 דולר אחד היה שווה 1,500 לירות לבנוניות, היום זה כבר כ־90 אלף לירות. שחיקה מוחלטת. לפני כמה חודשים, כשהלבנונים היו חייבים יותר מ־1.5 מיליארד דולר, העיראקים החליטו להפסיק להעביר דלק. מאז חלה ירידה באספקת החשמל וזה הגיע לשלוש שעות ביום. עכשיו גם זה נגמר".

ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תוכנית הזירה הצפונית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסבירה שהמשבר לא נוגע רק בחשמל. "מ־2019 לבנון נמצאת במסלול הידרדרות מהיר של פשיטת רגל. אנחנו עוקבים אחרי הלבנונים ברשתות החברתיות וזה ממש ניכר באיכות החיים - מדברים על רעב, עוני, מחסור בחשמל, מים, שירותים בסיסיים. בשנתיים האחרונות רואים שהמצב די עגום. לפני שנה היה סיפור שאזרחים שדדו בנקים כדי לחלץ כספים. הם חיים בעיקר על כספים מחו"ל וסיוע הומניטרי מהמערב. גם בשגרה הם רגילים לארבע־חמש שעות חשמל ביום. עכשיו, עם הכרזת חברת החשמל, חלה פגיעה במתקנים בסיסיים של המדינה, והאזרחים אף נקראו לצמצם בצריכת מים".

יש לציין שהמציאות הזאת לא חדשה עבור הלבנונים. בארבע השנים האחרונות המדינה הייתה בעלטה כמה פעמים, וגם למצב הפוליטי בה יש השפעה על כך. "לבנון היא מדינה שאינה מתפקדת כמדינה", מסביר פרופ' אייל זיסר, מומחה ללבנון וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב. "זו מציאות קבועה, אבל בוודאי בעשור האחרון זה הסלים כאשר המתחים וחילוקי הדעות החריפו בצורה כזו שאין נשיא, לא היו בחירות לפרלמנט, אין מוסדות מדינה מתפקדים. כל אחד עושה מה שהוא רוצה. התוצאה המתבקשת היא חוסר יציבות. זה מביא למצב שבו מקורות ההכנסה המסורתיים של לבנון - כמו תיירות וסחר חליפין - הולכים אחורה".

ומה עושים כרגע? באמצע השבוע הגיעה לחופי לבנון ספינה אלג'ירית בעלת 30 אלף טונות מזוט כדי לספק פתרון זמני. עם זאת, ד"ר נריה מסרב להתרגש. "זה יספיק בדיוק לשעתיים חשמל ביום בהפסקות אדירות. המינימום שלבנון צריכה זה 150-100 אלף טונות מזוט בחודש - לשעת חירום, לבתי חולים, לבתי כלא. צריך גם לשים לב שחוץ מאלג'יר כל מדינות הנפט הערביות לא התערבו. אף אחת לא התנדבה לספק דלק".

לסיכום אומר אמציה ברעם, פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, שהמצב כך או כך לא יצליח להתרומם יותר מדי. "לאלג'יריה אין הסכמים ארוכי טווח עם לבנון, וגם אם העיראקים יסכימו לעזור, בסוף גם הם צריכים את הכסף הזה וללבנון אין איך לשלם. הכול שם עומד על כרעי תרנגולת".

הפסד של 2 מיליארד דולר מאז תחילת המלחמה

כדי לנסות להבין איך המצב משפיע או משנה את מאזן הכוחות עם ישראל, צריך קודם להבין איך הפסקות החשמל משפיעות בכלל על חיזבאללה, ארגון הטרור שמולו מתקיימת הלחימה בצפון מאז 7 באוקטובר. "האירוע ממש מדלג מעליהם", מסבירה ד"ר ולנסי. "בחיזבאללה נהנים ממקורות הכנסה עצמאיים - איראן, תרומות, כלכלה שחורה".

 סרטון מתקן הטילים התת-קרקעי של חיזבאללה. המדינה בעלטה והמנהרות מוארות / צילום: צילום מסך יוטיוב

"איראן באופן קבוע מספקת לחיזבאללה נפט ישירות", מסכים פרופ' ברעם. "חיזבאללה ממש יצר בלבנון אוטונומיה מוחלטת - כלכלית, צבאית, תקשורתית, יש להם בנקים משלהם, אפילו סופרמרקטים. במקרה הזה גם יש להם את הגנרטורים שלהם שידאגו שהכול ימשיך לתפקד. זה ממש מערכת בתוך מערכת. הם אולי הכניסו את לבנון לכאוס מוחלט, אבל הם עצמם לא כאוטיים בכלל".

אחת הדוגמאות המובהקות לאוטונומיה הזאת הייתה יום לפני הפסקות החשמל, ב־16 באוגוסט, כשחיזבאללה פרסם סרטון וחשף מתקן תת־קרקעי שמאוחסנים בו טילים מתקדמים מסוג עימאד 4. אף שמצב החשמל במדינה רעוע גם בשגרה המנהרות מוארות לחלוטין. "זה יצר הרבה ביקורת ברשתות החברתיות הלבנוניות", אומרת ד"ר ולנסי. "עלו טענות שלפיהן בזמן שהאזרחים חיים בעלטה החיים של חיזבאללה דבש".

ואכן, נראה שזו אחת ההשפעות המרכזיות של הפסקות החשמל על חיזבאללה - הקולות המתגברים נגד נסראללה. "אנחנו מתחילים לזהות בצורה די מעניינת ביקורת גוברת על הארגון", ממשיכה ד"ר ולנסי. "כבר חודש אומרים שחיזבאללה מסכן את היציבות של לבנון, אבל עכשיו זה התעצם סביב הפסקות החשמל. יש אפילו מי שטוען שהם מחזירים את לבנון לתקופת האבן ומכבידים על התשתיות הלאומיות של המדינה בגלל המלחמה עם ישראל".

ואיך חיזבאללה חי עם הטענות?
"כרגע לא רואים איך זה מפעיל עליו לחץ, אבל כארגון ששואף להיות אישיות מדינתית ולשמור על האינטרס הלבנוני - ברור שהם לא חיים עם זה בטוב. ככל שהלחץ החברתי יגבר זה ישפיע על חיזבאללה. מה שכן, גם אם הלחץ יגבר ויהיו מחאות - אני לא רואה איך זה לוקח אותו לקצה וגורם לו להפסיק את המלחמה. זה לא גיים צ'יינג'ר, אבל כן יכול להיות מנוף לחץ".

אל מנוף הלחץ הזה מצטרף גם המחיר הכלכלי שמשלמים הלבנונים. דיווח שהתפרסם בשבוע שעבר בערוץ הלבנוני MTV העלה כי מלחמה כוללת עלולה לעלות לכלכלה הלבנונית בהפסדים ישירים ועקיפים של 3 מיליארד דולר בחודש, מה שיגרור מפולת למשך כמה שנים. על בסיס התחזית הזאת הם מעריכים כי מאז תחילת הלחימה מדובר בהפסדים של 2 מיליארד דולר.

"ב־2022 היו בחירות בלבנון, וחיזבאללה איבד את הרוב בפרלמנט", מוסיף פרופ' ברעם את השיקול הפוליטי. "כיום גם לחיזבאללה וגם לאופוזיציה אין רוב. אין ספק שחיזבאללה חושש לאבד את האיזון הזה בבחירות הבאות. ככל שהמלחמה נמשכת רואים יותר ויותר מפלגות שמתחילות לגלות סימנים נגד הארגון. אם אכן זה יקרה ותיבחר ממשלה אנטי־חיזבאללה, היא עשויה ליישם את החלטה 1701, שכוללת גם את פירוק הנשק של הארגון. זה יהיה נורא ואיום עבורם".

למה? מישהו באמת יכול לפרק את חיזבאללה?
"מצד אחד, הם מחזיקים את הרובים ככה שאף אחד לא יכול להתעמת איתם. אבל גם חיזבאללה יודע את מה שכבר אמר נפוליאון - עם כידון אתה יכול לעשות המון, אבל לא יכול לשבת המון זמן על הכיסא. אם תהיה מלחמה עם ישראל שתהרוס את לבנון - אין לי ספק שבבחירות הבאות הם יאבדו את האיזון. זה מדאיג אותם".

מנגד, יש גם מי שטוען שהפסקות החשמל רק מחזקות את חיזבאללה בקרב החוגים שלו. "כרגע חיזבאללה יכול להצביע על הממשל הלבנוני ולהגיד שהוא לא מסוגל לספק דלק למדינה", מספר ד"ר נריה. "מבחינת חיזבאללה יש להם את הקהל שלהם ובאזורים מסוימים בדרום לבנו ן הם מזרימים להם חשמל. האירוע הזה רק מחזק את הבייס שלהם".

אין חשמל, אבל ישראל יכולה להרוס דברים אחרים

ואחרי הכול, אם ישראל תרצה להכניס את כל לבנון למלחמה, נראה שלא תהיה לה המון עבודה. הרי גם ככה התשתיות רעועות ולא יציבות. מנגד, ייתכן שיש לכך גם פן שלילי וישראל איבדה מנוף לחץ אפשרי. "מה תעשה? מה תהרוס? כל תשתיות החשמל הרוסות גם ככה", מסביר ד"ר נריה. "רוצה לתקוף את לבנון? איזה לבנון יש? היא כבר חזרה לקרטונים מזמן, אין שום משמעות להכרזת מלחמה עליה".

"אין להם כבר מה להפסיד", מצטרף אל דבריו גם ד"ר זיסר. "איך אומר נסראללה: ינתקו לי את החשמל? בכל מקרה אין כאן חשמל. אז יש לו יכולת לתמרן והרווח או ההפסד נמדדים במונחים אחרים".

אז ישראל צריכה להניח שלא תהיה מלחמה מול מדינת לבנון? הכול רק מול חיזבאללה?
"לא, אני חושב שכן נצטרך לתקוף את לבנון. תקיפת מוסדות המדינה רלוונטית בכך שחיזבאללה יפסיק להתחבא מאחורי המדינה. כיום למשל יש עמדת תצפית של צבא לבנון שמסייעת לחיזבאללה ואנחנו לא תוקפים אותה. אני לא חושב שזה ישנה מהותית, אבל זה לחלוטין חלק מתמונת הניצחון".

אמנם השבתת החשמל לא ממש עשויה להיות מנוף לחץ, אך פרופ' ברעם מציין שיש דברים שאפשר לעשות גם מול מדינת לבנון. "אם ישראל תהרוס את הגשרים ותתקוף את תשתיות המים - זה בהחלט יכול לפגוע. בכלל, אחד הדברים הטובים מהפסקות החשמל הוא שזה ממחיש ללבנונים שהמלחמה לא תעזור להם להתקדם. גם בלי המלחמה אין להם איך להביא כסף".

יכול להיות שלישראל שווה לחכות כמה שנים? נראה שהמצב בלבנון לא הולך להשתפר.
"לחכות? ואולי חיזבאללה יהיה יותר חזק בשנים האלה? אני לא חושב שחיזבאללה יקרוס, וגם אם כן - מדובר בתהליך של עשרות שנים. בסופו של דבר ישראל צריכה לשאול את עצמה לאן היא רוצה ללכת. אין טעם להכות, לחטוף ובסופו של דבר להשאיר הכול באותו המצב. צריך לשאול את עצמך מה אתה רוצה".